הוועדה המחוזית תדון בהקמת ישובים יהודיים על כביש ב"ש-דימונה, הבדואים מתנגדים
הוועדה המחוזית תדון בהקמת ישובים יהודיים על כביש ב"ש-דימונה, הבדואים מתנגדים
הדיון יעסוק בהקמת חמישה ישובים לאורך כביש 25 תוך יצירת דומיננטיות יהודית באזור; תזכיר שהוכן לקראתו מתריע מפני עדיפות דמוגרפית בדואית; שמונה ראשי רשויות בדואים מוחים וטוענים לקיפוח בישוביהם
במכתב שנשלח אתמול (א') לראש הממשלה ולשרי השיכון ובינוי, פנים, אוצר והגנת הסביבה, מוחים שמונה ראשי ישובים בדואים נגד הקמת הקמת חמישה ישובים יהודיים חדשים לאורך ציר כביש 25 (הכביש מבאר שבע לדימונה). הרקע לשליחת המכתב הוא דיון שיתקיים הבוקר בוועדה המחוזית דרום בנושא זה. במכתב טוענים ראשי הרשויות כי "ממשלה הרוצה בטובת הנגב מצופה לפעול לטובת כל תושביו ברוח של שוויון, לרבות לצמצום פערים חברתיים כלכליים ולקידום צדק חלוקתי, בין הישובים ובקרבם. גישה אחרת עלולה לפגוע פגיעה קשה בפיתוח האזור".
הקמת הישובים החדשים לאורך ציר 25 קשורה להחלטת הממשלה מאפריל 2022. על משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית הוטל לרכז את עבודת המטה לצורך הכנת תזכיר שיאפשר את גיבוש ההחלטה. המטרה המוצהרת של המהלך היתה "איתור שטחים להקמת ישובים לחיזוק ההתיישבות היהודית באזור ציר כביש 80-25 בדרום מזרח מטרופולין באר שבע, מתן מענה לביקוש להתיישבות בישובים כפריים וקהילתיים באזור מטרופולין באר שבע". שטחו של אזור החיפוש הוא 175 אלף דונם והוא משתרע לאורך 35 ק"מ משני עברי כביש 25.
עורכי התזכיר, משרד דונסקי אדריכלים ומתכננים, אינם מסתירים את נקודת המוצא שהיא הצורך ביצירת דומיננטיות יהודית באזור זה של הנגב: "אם נבדוק את קיבולת תוכניות המתאר של הישובים הבדואים לאורך הציר, הנאמדת בכ-80 אלף נפש, בעתיד תתקיים יחסית וכמותית, עדיפות מוחלטת שלהם באוכלוסייה ובתפיסת שטח, בעוד האוכלוסייה היהודית תהווה מיעוט. הישובים הבדואים תופסים חזית של כ-19 קילומטר כביש, לעומת קילומטר אחד בלבד בחזית כביש 25 מול מושב נבטים. לאור האמור לעיל וכדי לתת מענה למטרות התוכנית שבהחלטת הממשלה, צריך להוסיף ישובים יהודיים בציר באר שבע-דימונה באתרים שעדיין ניתן לעשות זאת".
עוד קובעים העורכים כי "בהתבסס על המגמות הקיימות ותוכניות הפיתוח התעסוקתיות במרחב, ניתן לזהות מספר אוכלוסיות יעד פוטנציאליות למגורים בישובים כפריים-קהילתיים וביניהם מהגרי תעסוקה ממעמד הביניים-ביניים גבוה, משפחות צעירות בשלבי גידול התארגנויות מיוחדות (אנשי קבע, חיל האוויר, מפעלים גדולים) וקהילות מגובשות והתארגנויות מיוחדות בעלות מוטיבציה אידאולוגית ו/או דתית עם זיקה חזקה לקרקע, קבוצת עולים מארץ מוצא משותפת וכדומה".
עורכי המסמך מודעים היטב להתנגדות הצפויה להקמת הישובים היהודים החדשים "גם כאשר התוכנית לא פוגעת בקרקעות בתביעה או שהושגה הסכמה למעבר דרכים ותשתיות דרך קרקעות בבנייה, יש לצפות להתנגדות ברמות שונות בקרב קבוצות שונות, מבעלי אינטרסים מקומיים ועד להתנגדות אידיאולוגית בקרב חלק מהציבור הבדואי בכללותו. להערכתנו לרוב ניתן להסיר התנגדות הנובעת מאינטרסים מקומיים ע"י שיתוף, תיאום, התאמה ו/או פיצוי הולם. מאידך ההתנגדות האידיאולוגית אינה רלוונטית לשיקולים תכנוניים".
ביחס להתנגדות הערים היהודיות, קובעים עורכי המסמך כי "להערכתנו ולפי דיווחים רבים, ללא האופציה של מעבר לישוב פרברי או קהילתי, שיעור לא מבוטל של המהגרים (מהנגב, ג.נ) היו עוזבים את המרחב לגמרי. עצם הבחירה להמשיך להתגורר במרחב המטרופוליני, תוך שמירת כח העבודה וכח הקנייה הגבוה מנעה פגיעה קשה בעיר באר שבע ובמטרופולין כולו".
על מכתב ההתנגדות שנשלח אתמול לראש הממשלה ולשרים חתומים ראשי המועצות המקומיות תל שבע, כסייפה, חורה, לקייה, ערערה בנגב, נווה מדבר, ראש העיר רהט וראש המועצה האזורית אלקסום. במכתב הם טוענים בין היתר כי הקמת הישובים החדשים מנוגדת למדיניות התכנונית של המועצה הארצית לתיכנון ובנייה שקבעה שיש להמעיט בהקמת ישובים חדשים, שההחלטה תביא לפגיעה סביבתית, חברתית וכלכלית על כל הישובים במרחב הנגב, שתחליש ישובים קיימים ותגרום לניוד תושבים מישובים קיימים בנגב, כמו ערד, באר שבע ודימונה. הם קובעים כי "האינטרס של הנגב הוא לחזק את הפריפריה ע"י הכרה והכשרת הישובים הבדואים הממתינים מזה עשרות שנים להכרה".
עוד הם טוענים ש"ההשקעה בגל ההתיישבות היהודית מתעלמת לחלוטין מכך שברבים מישובי הקבע הערבים, ובפרט בכפרים ובמועצות האזוריות בנגב, שהוכרו לפני יותר מעשור, אין עדיין תשתיות בסיס כגון כבישים ומדרכות, קווי טלפון ותקשורת, וחסרים בהם מוסדות ציבור ושרותי יסוד, כגני ילדים ומעונות יום, שלא לדבר על אזורי תעסוקה".
יש לציין כי בעת הדיון על נושא הקמת ישובים חדשים בתקופת הממשלה הקודמת וגם לאחרונה, היתה התנגדות של הצוותים המקצועיים במשרדי האוצר והגנת הסביבה, כמו גם של ארגוני הסביבה ובראשם, החברה להגנת הטבע.
