פרשנותהמטרו כמשל: חייבים לתכנן תשתיות שמותאמות לתחבורה ציבורית
פרשנות
המטרו כמשל: חייבים לתכנן תשתיות שמותאמות לתחבורה ציבורית
חייבים לעצור את תמ"א 38 כדי לאפשר תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית, אלא שקשה להאמין שהפוליטיקאים יתעלו ויאשרו את התחליף בזמן סביר
כ־1,000 בקשות להיתר בנייה מתוקף תמ"א 38 נמצאות כיום בהליכי אישור ב־7 ערים במרחבים שסביב תחנות עתידיות של המטרו. הנתון הזה עולה מבדיקה מדגמית שביצע צוות המטרו של מינהל התכנון לקראת הדיון שנערך היום בתוכנית שמגדירה את מדיניות התכנון סביב המטרו. כלומר בממוצע יותר מ־140 בניינים בכל אחת מהערים האלה מצפים לפרויקט של תמ"א 38, זה הרבה מאוד דיירים, יזמים ועורכי דין שמדפקים על משרדי העיריות האלה. הפרויקטים האלה מאפשרים (אולי) לחזק בניין, לשדרג את הדירות הקיימות, ומוסיפים כמה דירות חדשות. אבל משום שאלה תוכניות שחלות על מגרש בודד הן לא מאפשרות לבחון את הסביבה ולהציע פתרונות תכנוניים לבעיות החשובות לתושבי העיר שאינם דיירי הבניין, למשל התאמת האזור להולכי רגל, מבני ציבור, גנים, אזורי תעסוקה מסחר ובילוי.
הדיון עסק בדיוק בתוכנית שנותנת מענה לסוגיות אלה - תמ"א 70 - שמבקשת להגדיר איך יראה בעתיד המרחב שסביב תחנות המטרו. התוכנית הזו מבקשת ליצור סביבה עירונית מוטת תחבורה ציבורית בכלל וכמובן כזו שמשתמשת במטרו. עקרון מרכזי בתוכנית הוא בנייה אינטנסיבית סביב התחנות, הרבה יותר מאשר תמ"א 38 מאפשרת: הרבה יותר קומות ודירות, אבל גם משרדים, אזורי מסחר, ומדרכות רחבות ומוצלות. כל אלה נועדו לעודד כמה שיותר אנשים לזנוח את המכונית הפרטית ולעבור לתחבורה ציבורית.
העצמת הבנייה מסביב לתחנות המטרו חיונית גם למימון פרויקט הענק הזה בגלל מיסוי שיוטל על בעלי מגרשים שייהנו מהשבחה ניכרת בזכות התוכנית. המיסוי הזה הוא מקור למימון כ־50% מהפרויקט. את כל זה יהיה קשה מאוד להשיג אם יזרמו במקביל מאות בקשות לתמ"א 38. לכן הוועדה שדנה בתוכנית המליצה למועצה הארצית לבחון הטלה של מגבלות על תמ"א 38. עוד לא הוחלט מה יהיה אופי המגבלות ומי ייכלל בהן - למשל סביר כי פרויקטים שקיבלו היתר או על סף היתר יוכלו להמשיך, לעומת פרויקטים בתחילת הדרך שכנראה יתבקשו לחשב מסלול חדש.
על כך הקבלנים הקימו מהומה, במכתבם ליו"ר המועצה הארצית הזהירו מפני הקפאת הבנייה, ומפני אסון שיגרם מקריסת המבנים שלא עברו חיזוק.
בעולם התכנון נהוג לומר כי כולם מכירים בחשיבות של פרוייקטי תשתית, אבל אף אחד לא רוצה אותם בחצר האחורית שלו. החצר האחורית היא מטפורה לאינטרסים פרטיים ובמקרה של הקבלנים תמ"א 38 היא החצר האחורית שלהם. אולי יכאב לכמה מהם אם יעצרו את התוכנית, אבל יש לקוות כי בתמורה נקבל ערים טובות יותר ופקוקות פחות.
בשנים האחרונות התוקף של תמ"א 38 פג והוארך כמה פעמים. כולם מסכימם שהתוכנית הזו פגומה, אך בהיעדר ממשלה שמצליחה לייצר אלטרנטיבה טובה ומוכחת אחרת ממשיכים לפעול על פיה. לכן, בדבר אחד אפשר להסכים עם הקבלנים, חוסר היציבות של הממשלה, וחוסר היכולת לקבל החלטות ולקדם רפורמות מוביל לחשש שלהם לוותר על הקיים גם אם הוא לא מושלם. עדיף להוסיף דירות בשיטה גרועה מאשר לא לבנות כלל.
זה בדיוק המקום שבו הפוליטיקאים שמתיימרים להנהיג אותנו צריכים להתערב. זה המקום שבו הם צריכים לספק וודאות וביטחון ולהראות כי יש סוגיות שהן מעבר לכל מחלוקת פוליטית. אלא שהזיכרון מחוק המטרו שהופל עוד טרי, וגם החוק שקידמה שרת הפנים ויחליף את תמ"א 38 עבר ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת ולאחר לא מעט דפיקות לב.
