רק אלף עובדים בחצי שנה: כך נכשלת ישראל בהבאת פועלי בניין
רק אלף עובדים בחצי שנה: כך נכשלת ישראל בהבאת פועלי בניין
המבחנים לפועלי בניין באוזבקיסטן בוטלו ביום הראשון, ומסרי לנקה והודו בקושי מגיעים עובדים. מבדיקת כלכליסט עולה כי אחרי חצי שנה של ניסיונות גיוס הגיעו לישראל רק 1,100 עובדים לענף הבנייה. במשרד השיכון מאשימים את חברות כוח האדם שאינן מביאות לכאן פועלים מאינטרס כלכלי. המעסיקים: "כל עובד שנתנו לנו לקחנו"
ענף הבנייה נמצא במצוקה מהקשות שידע, עם מחסור של כ־80 אלף עובדים. אך גם חצי שנה לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל והפסקת עבודתם של פועלים פלסטינים בישראל, נחתו רק כ־1,100 עובדים חדשים בישראל (לא כולל עובדים שעזבו וחזרו). לא ברור איך ומדוע, אך איש לא התכונן לתרחיש שבו הפלסטינים ייעלמו או שכניסתם לא תותר לתקופה ארוכה מאוד. הענף נסמך עליהם, וברגע האמתנתפס לא מוכן.
אך מה שמטריד יותר הוא שגם לאחר שהמדינה התעשתה והפנתה את המשאבים למסלולים הנכונים, היכולת הביצועית דלה: המדינה השקיעה זמן ומאמצים רבים על ניסיונות להביא עובדים מאוזבקיסטן וסרי לנקה - שלא צלחו. לאוזבקיסטן, למשל, מדינת ישראל דאגה להטיס משלחת שלמה כדי לבחון את הפועלים האוזבקים בבחינה מעשית בתחום הבנייה. אלא שביום הראשון למבחנים הגיעה המשטרה המקומית - וביטלה את המבחנים. לא ברור אם הסיבה לכך היא היערכות לקויה של ישראל, אך גם שיחות מטעם משרד החוץ לא הצליחו לשכנע את האוזבקים, והמשלחת חזרה כלעומת שבאה לישראל. גם בסרי לנקה לא היתה הצלחה בגיוס והגיעו רק כמה מאות עובדים. הליך הגיוס מהודו נותר כעת הציר המרכזי אך אף שההודים משתוקקים להגיע, וישראל משוועת לידיים עובדות, גם במקרה זה משהו השתבש.
אינדיקציה לכישלון הנוכחי אפשר לקרוא בדו"ח סיכום 2023 של בנק ישראל שבו השווה הבנק את משבר העובדים הפלסטינים הנוכחי לזה מתקופת האינתיפאדה השנייה. ב־2000 הצליחה הממשלה להתגבר על המשבר בתוך חמישה רבעונים, מה שמבהיר שפתרון של משבר מסוג זה אורך זמן רב.
הלחץ להביא עובדים על משרדי הממשלה, בעיקר על רשות האוכלוסין וההגירה ועל משרד השיכון, גדול. אך בעלי תפקידים בכירים, ובראשם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, מאשימים בעלי עסקים פרטיים שהם מונעים הבאת עובדים ופועלים על פי האינטרסים הצרים שלהם כדי למקסם רווחים - בכך שעתה זינקה משכורתם של מעט העובדים שכן פה, עלתה גם העמלה של החברות המעסיקות. בוועידה של מרכז הנדל"ן לפני שבוע אמר מורגנשטרן, כי תאגידי כוח האדם הם בין האשמים: "הכפלנו את המכסה של העובדים הזרים ל־65 אלף... כבר מוינו בשבילנו 20 אלף עובדים - ולארץ נכנסו בודדים. למה התאגידים לא מושכים מספיק עובדים? ייצרנו מלאי ולא לוקחים אותם בקצב מהיר. אמרו שיש בעלי אינטרסים שרוצים להביא אותם בצורה איטית, אז לחצנו על רשות ההגירה לאשר 69 תאגידי כוח אדם חדשים ולתת להם את ההקצאה הראשונה מתוך הבנה שהתאגידים הישנים רוצים ליצור פער בין ביקוש להיצע. לדברי מורגנשטרן, "הכדור לא בידיים שלנו. אם הבאה ישירה היא הפתרון, אנחנו בעד".
אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה, הגיב לטענות מורגנשטרן: "זה לא רציני, עד היום כל עובד שנתנו לנו לקחנו. במסגרת ההסכמים הבילטרליים נוחתים בכל שבוע 15 עובדים. עד אמצע מאי כל 9,000 העובדים שמוינו מהודו יגיעו לישראל. לנו אין יכולת לזרז את ההגעה, לקח להודים חודש לעשות בדיקות רפואיות ועוד חודש כדי שכל עובד יגיע ויופיע בפני נוטריון. ואז עברו כחודשיים שבוזבזו רק כדי להשיג את הטפסים למיונים הראשונים".
בנוגע לטענות כי התאגידים מעכבים הבאת עובדים כדי למקסם רווחים אמר ניצן: "זו פעם ראשונה שמביאים עובדים מהודו. הקבלנים חשדנים, אבל למה שאני לא אביא עובדים? אני ארוויח מזה יותר".
קצב הגידול במספר התאגידים החדשים שעליו דיבר מורגנשטרן אכן מהיר, מכ־40 לפני המלחמה הוא עומד כעת על 88, ובקשות נוספות נבחנות. בין החברות שנכנסו לרשימה גם חברות קבלניות גדולות שהבינו כי מוטב להן לדאוג לעצמן, ואחת הבקשות להקמת תאגיד היא של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שבכוונתה לייצר מאגר עובדים זרים שיהיו זמינים עבור קבלנים קטנים שמתקשים להתחייב על העסקה לטווח ארוך.
למרות הגידול בהיקף התאגידים, לדברי עו"ד צביקה קן תור, מומחה לעובדים זרים, שתי הדרכים שבחרה הממשלה לטיפול במשבר - במסגרת ההסכמים הבילטרליים (G2G) ועל ידי תאגידי כוח האדם (B2B) - אינן מספקות משתי סיבות: "הראשונה, הן לא מבטלות את החשד לשוחד וסחר בבני אדם. השנייה, הן לא מספיק מהירות. בנתיב הבילטרלי הביורוקרטיה נוראית. כשחותמים עם ממשלת סרי לנקה, למשל, היא מוציאה קול קורא לבחינות ומחויבת בנוהלי מדינה כך שיש המתנה של 30 יום. לאחר מכן צריך לתאם מקום לבחינות ונוהל לבחינות. הכל מתנהל בין משרדי ממשלה משני הצדדים ולכן הליך הגיוס איטי ביותר". לדבריו, מהירות היא מכשול גם במקרה של חברות כוח האדם: "תאגיד כוח האדם הישראלי צריך להתקשר עם חברה הודית כדי לגייס כמה מאות אנשים וזה דורש בחינות והכשרות, יש כאן צוואר בקבוק".
העסקת העובדים ישירות על ידי התאגידים כבר בוטלה בשל הנחיות בנוגע לסחר בבני אדם וישראל עברה להעסקה בהסכמים בילטרליים בלבד. לכן האישור המחודש להפעלת התאגידים לצורך גיוס עובדים נחשב חריג. כתוצאה מכך, הממשל האמריקאי ביקש להתערב והבהיר לאנשי משרד המשפטים כי הם מודאגים מהמאמץ של ישראל להביא לענפי הבנייה והחקלאות עובדים זרים שגויסו על ידי חברות פרטיות. האמריקאים מוטרדים מכך שהמדיניות הזו תביא לניצול העובדים עד כדי סחר בהם.
בהקשר של חשד לשוחד וסחר בבני אדם אומר קן תור כי קשה למצוא פתרון לדמי התיווך בתחום הבנייה. "רוב השוחד משולם במדינות המוצא ולכן ברגע שאתה חותם על הסכם עם ממשלה מקומית, השוחד יהיה אומנם נמוך יותר מזה שידרשו מהעובד בסקטור הפרטי באמצעות התאגידים המקומיים, אבל הוא לא ייעלם, הוא עובר מהסקטור הפרטי לפקידי ממשלה מושחתים. במדינה כמו סרי לנקה מורה מרוויח 250 דולר ובארץ הוא ירוויח 3,000-2,500 דולר נטו בחודש כפועל. לכן הוא ודומיו יעשו הכל כדי להגיע לכאן - הם משחדים פקידים ומזייפים ניירות".
קן תור משמש גם כיו"ר ועדת עובדים זרים בלשכת המסחר ישראל אסיה ובלשכת עורכי הדין, והוא שותף במשרד עו"ד קן תור & עכו. הוא חיבר את הנוסחה שבה משתמשת הפלטפורמה כיום. היא מאפשרת לעובדים ממדינות שנקבעו מראש להגיש מועמדות ולהתקבל באופן ישיר על ידי המעסיק. את מתכונת השיטה אימצו מדינות כמו גרמניה, פולין, קנדה, איטליה, ארה"ב ועוד. לדברי קן תור, "שיטת העסקה הישירה היא המהירה ביותר וזו שגם תהיה נקייה משוחד".
לדבריו, יש בעולם כמה פלטפורמות להשמת עובדים ופתיחתן תאפשר להביא הרבה מאוד אנשים במהירות: "לחתום על הסכם בילטרלי עם מרוקו, למשל, זה תהליך שייקח שנה. הפלטפורמות האלה נותנות לך הרבה מדינות בבת אחת והרבה סקטורים. ולדעתי גם אסור לתת בלעדיות לפלטפורמה מסוימת".
כיום פלטפורמות כאלו פתוחות רק למומחים או לעובדים מתחום התעשייה. לדברי קן תור, "זו בסך הכל החלטה. השיטה תעבוד כך שהמעסיק הישראלי מקבל ממשרד השיכון מכסה לעובדים והוא יכול לפרסם את דרישות התפקיד בפלטפורמה. אחרי שהוא חותם עם העובדים על חוזה עבודה, הוא מעביר תיק עם כל המסמכים לרשות האוכלוסין והם מחליטים את מי לאשר ואת מי לא".
אשר לצורך למיין עובדים, קן תור מציע "להביא אותם לארץ ואם הם יימצאו לא מתאימים — להחזיר אותם אחרי כמה ימים. זה גם אומר שיישארו בארץ עובדים טובים יותר כי אין אפשרות להחליף את העובד, והוא לא יכול לעבור לחברה אחרת".
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "נכון לעכשיו, אכן יש 88 תאגידי כוח אדם שפורסמו באתר הרשות. אנו ממשיכים בבדיקת הבקשות. אנחנו גם מפרסמים רשימות עובדים זמינים להבאה מעת לעת במסגרת ההסכמים הבילטרליים".
