הסדרת ארסוף קדם: המועצה רוצה, מינהל התכנון מתנגד
הסדרת ארסוף קדם: המועצה רוצה, מינהל התכנון מתנגד
המועצה האזורית חוף השרון אישרה תקציב להכנת תב"ע ליישוב ארסוף קדם, למרות סירוב המדינה להכיר ביישוב, כך נודע לכלכליסט. ראש המועצה: "עניין של צדק חברתי"
המועצה האזורית חוף השרון מנסה להסדיר את מעמדו של היישוב ארסוף קדם, שהוקם ב־1935, אך מינהל התכנון מתנגד לכך, כך נודע ל"כלכליסט". במליאת המועצה האחרונה אושר תקציב של 300 אלף שקל להכנת תוכנית בניין עיר (תב"ע) ליישוב למרות התנגדות המדינה.
הסדרת היישוב, על שטח של 1,400 דונם ובו 40 בתים וכ־100 תושבים, תיעשה במסגרת תוכנית מתאר כוללנית למועצה האזורית חוף השרון, ששטחה משתרע בין נתניה להרצליה. בשטח המועצה גרים כ־50 אלף תושבים. מבין 14 יישובי המועצה רק ארסוף קדם, למרות הוותק שלו, וההכרה בו מצד המועצה האזורית דה פקטו, הוא בן חורג. משרד הפנים, ובעקבותיו מינהל התכנון, לא מכירים בקיומו של הישוב. ועל פי המצב האבסורדי שנוצר, 40 בתי היישוב פשוט אינם קיימים. אין להם כתובת מוגדרת, דרך סלולה או שירותי מים סדירים. לפי מינהל התיכנון, מדובר בכלל בשטח פתוח.
זו מחלוקת מרובת שנים, שלראשונה המועצה מנסה להסדיר: בשנות ה־70 התאגדה קבוצה של כמה בעלי מגרשים במערב היישוב ארסוף, שמצויים במרחק של כמה מאות מטרים מבתי היישוב הישנים, והכינה תוכנית מתאר נקודתית לאזור. המועצה התנגדה לתוכנית והסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון אשר קיבל את עתירת חברי היישוב. כתוצאה מקבלת העתירה, אושרה התוכנית הנקודתית והחלק המערבי של השטח הוכר כיישוב חדש בשם ארסוף. עם זאת, החלק המזרחי, הוותיק, נותר בסטטוס של יישוב לא מוכר והוא המכונה היום ארסוף קדם.
בדיון שנערך בדצמבר 2019 הוחלט להעביר את התוכנית הכוללנית לשטח המועצה לוועדה המחוזית וראש המועצה האזורית חוף השרון אלי ברכה הבהיר כי הוא רואה חשיבות בהסדרת מעמד היישוב: "מעבר לפן של צדק חברתי נקודתי, המצב הקיים מונע מאיתנו כרשות מקומית לתת לאנשים האלו שירותים בסיסיים: אין להם כתובת ולכן התושבים לא מקבלים באופן מסודר שירותים כמו הסדרת דרך, תשתית מים, קבורה וכו'. ברור לנו שלא כל הבינוי הקיים יאושר סטטוטורית, כי יש שם גם בנייה לא חוקית, ותהיה בעיה בנושא מול התושבים. עם זאת חשוב לזכור שבהיעדר תוכנית מאושרת — גם מי שגרים בבתים שנבנו על פי חוק לא מקבלים שירותים בסיסיים".
אדריכל ירדן ערמון, שהיה אז מהנדס המועצה, הוסיף: "חשוב לציין שעצם הקיום של בתים ותושבים במקום, שומר על השטח הפתוח. המצב כפי שהוא, של ואקום תכנוני, לא יכול להימשך".
הילה טרייבר, מנכ"לית המועצה האזורית, אמרה באותו פורום ש"יש להתיישבות הזו נציג במליאת המועצה האזורית בהחלטת בג"ץ. זה אומר שבית המשפט כבר הכיר במקום הזה כבעל זכות לייצוג התושבים במליאה של המועצה. צריך להתייחס לאזור זה כחריג. אי אפשר לבצע הריסה המונית של הבינוי במקום. זה מקום עם היסטוריה ייחודית וצריך להתייחס אליו ככזה".
במאי השנה שלח עו"ד קייס נאסר, שותף במשרד עו"ד מ. פירון, המייצג את ועד היישוב, מכתב לשרת הפנים, איילת שקד, ובו בקשה להסדרת המעמד המוניציפלי של היישוב. בין היתר הוא מציין שם ש"לאחר הקמת המדינה, קיבלה המועצה האזורית חוף השרון מנדט על שטח היישוב. עם זאת, המועצה התנגדה לאורך כל הדרך להסדיר את מעמד היישוב, ולאפשר לתושבים לבנות ולהתפתח. התושבים נתקלו בעבר ביחס עוין מצד המועצה שסיכלה כל תוכנית או יוזמה תכנונית להסדרת המקום, אישור תוכנית בניין עיר, חלוקה ועוד".
אלא שגם היום המדינה עומדת בהתנגדותה להסדרת היישוב. מהוועדה המחוזית מרכז מסרו ל"כלכליסט": "מדובר במקבץ מבנים שרובם לא חוקיים המצויים בשטחים פתוחים. מדיניות מינהל התכנון היא לעבות יישובים קיימים ולא להקים יישובים חדשים, על מנת לשמור על שטחים פתוחים. כמו כן, גם תוכנית המתאר למועצה האזורית חוף השרון, שטרם הוגשה לוועדה, קבעה שאזור זה צריך להישאר שטח פתוח".
