בלעדיעתירה: “לוד מקימה חיץ בין יהודים לערבים"
בלעדי
עתירה: “לוד מקימה חיץ בין יהודים לערבים"
תושבי שכונת פרדס שניר הערבית טוענים כי העירייה הסיטה מיקום של שטח ציבורי מלב השכונה עד לגבול הסמוך לשכונת גני אביב היהודית כדי ליצור חיץ בין שתי האוכלוסיות. העירייה: “מתקיים שיח עם העותרים ונציג להם חלופות”
תושבי שכונת פרדס שניר הערבית בעיר לוד כבר חשבו שהליך תכנוני של כ־20 שנה להכשרת הבנייה במקום ולפיתוח תשתיות מגיע לסיומו, אלא שאז השתנו התוכניות, לטענתם בלי לעדכן אותם. ב־2021 התברר להם כי שטח ציבורי הכולל פארק שתוכנן למרכז השכונה הוסט ברגע האחרון לצד המערבי שבגבול שכונת גני אביב היהודית — ולפני שבועיים התבררה להם לטענתם הסיבה לשינוי הזה: הקמת חיץ בין השכונה הערבית לשכונה היהודית. כך עולה מבקשה להגשת תצהיר משלים שהגישו תושבי פרדס שניר בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עו”ד ד”ר קייס נאסר, שותף במשרד מ. פירון. הבקשה היא שלב נוסף בעתירה מינהלית שנאסר הגיש ביולי 2021, ובה ביקש לבטל את הסטת הפארק לגבול המערבי של השכונה.
התוכנית חולשת על שטח של 56 דונם בשכונת פרדס שניר. העותרים הם בני משפחת אלנקיב, שבה 15 בתי אב המחזיקים ב־35 דונם במתחם. יתר השטח בבעלות המדינה. התוכנית מאפשרת בניית 246 דירות ב־44 בניינים שגובהם עד חמש קומות. בשטח שבבעלות אלנקיב התוכנית בעיקר מסדירה מבנים שקמו ללא היתר, כחלק מתוכנית אב נרחבת שאושרה ב־1999 שנועדה להסדיר ולהכשיר את הבנייה בשכונה, שעד אז לא נערכה לה כל תוכנית, ולכן גם תשתיות הביוב והדרכים הוקמו ביוזמת התושבים. בעשור האחרון קודמו תוכניות מפורטות בכמה מתחמים בשכונה בשיתוף התושבים. המימון לתוכנית מגיע בין היתר מהאו"ם ומעמותות שתיל ובמקום.
3 צפייה בגלריה
שטח פתוח בין גני אביב לפרדס שניר. “יש איזה שכל מסוים לעשות חיץ, קיימת מתיחות בין התושבים”
(צילום: אוראל כהן)
”בעיה ביטחונית”
העתירה ב־2021 הוגשה לאחר שבני אלנקיב גילו כי שטח שנועד להקמת מבני ציבור ופארק בלב השכונה הועתק לצד המערבי, הגובל בשכונת גני אביב. בספטמבר 2018 התוכנית הופקדה להתנגדויות כאשר השטח הציבורי סומן בלב השכונה סמוך לציר תנועה. אלא שב־2021, כאשר העירייה החלה בעבודות למימוש התוכנית, התברר להם, הם טוענים, כי השטח הציבורי הוסט מערבה.
ההחלטה על העתקת השטח התקבלה בדיון שקיימה העירייה בפברואר 2019, ובו נדונו התנגדויות תושבי גני אביב. העותרים ביקשו את הקלטת הדיון, ולאחר שקיבלו אותה הגישו את הבקשה להגשת תצהיר. התצהיר נועד לאפשר להם לתקן ולהשלים את העתירה בעקבות מידע חדש שעלה מן ההקלטה, ולפיו ההסתייגות של תושבי שכונת גני אביב הסמוכה מהרחבת הבנייה עד לגבול שלה הובילה את ראש העיר יאיר רביבו להסיט את מיקום הפארק באופן שיחצוץ בין שתי השכונות.
עו”ד טל לינוי ייצג בדיון את התושבים המתנגדים, וכך הוא נשמע בהקלטה שצורפה לבקשה להגשת תצהיר: "מפריעה לנו צמידות תוכנית פרדס שניר. התוכנית מציעה לבנות עד גבול גני אביב, ובאותו אזור נמצאים בית ספר יסודי ובנייני מגורים. מפריע לנו גובה הבניינים שמגיעים עד 15 מטר (4 קומות) ועלולים ליצור בעיה ביטחונית".
3 צפייה בגלריה
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד. העירייה טוענת שהעותרים היו צריכים להגיש התנגדות בזמן
(צילום: דנה קופל)
בכתב ההתנגדות שהוגש עוד קודם לדיון בוועדה ציין עו”ד לינוי, ואף הדגיש באמצעות קו מתחת לטקסט: "הרצף העירוני יגרום להתפשטות מוגברת של האוכלוסייה הערבית בשכונת גני אביב. היווצרות השכונה המעורבת תגרום באופן בלתי נמנע לירידה דרמטית במחירי הדירות בשכונת גני אביב".
הוא אף חשף בדיון כי נפגש לפני הדיון עם ראש העיר רביבו ועם עובדת בכירה במחלקת ההנדסה. “ניסינו לחשוב איך יוצרים חיץ”, הסביר לוועדה.
רביבו, שהוא גם יו"ר הוועדה המקומית, אישר את דבריו של עו”ד לינוי והסביר לחברי הוועדה: "הסכמנו שהמובלעת שנכנסת לתוך גני אביב, במתיחות הקיימת לא נכון לבנות בה מגורים צמודים לגני אביב. יש איזה שכל מסוים לעשות חיץ, המתיחות בין התושבים היא מתיחות קיימת. יש בעיה לשים שטחים חומים וירוקים (שטחים המיועדים למבני ציבור ולשטח פתוח — א"ג) כסוג של חיץ?!".
מהדיון עולה כי עניין נוסף הטריד את רביבו: התוכנית שבמחלוקת משנה את הייעוד של 15 דונם שבתוכנית מוקדמת יותר היו אמורים לשרת את גני אביב. "הוא (לינוי — א"ג) הפתיע אותנו בכך שאפשר עכשיו להציג לציבור שגזלנו חלק מסוים שהיה בגני אביב לטובת הערבים".
3 צפייה בגלריה
עו”ד קייס נאסר. “התכנון חיזק את הגזענות בין שתי אוכלוסיות שנועדו לחיות יחד בכבוד ובשוויון”
בעקבות הדיון הזה התוכנית שונתה ואושרה סופית, אך לטענת העותרים ללא ידיעתם ובלי שניתנה להם זכות להתנגד לשינוי. "מקובל לומר כי תכנון נועד ליצור עתיד טוב יותר, במקרה זה התכנון חיזק את הגזענות בין שתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית, שנועדו לחיות יחד בכבוד ובשוויון. התכנון שמיועד לעשות צדק, במקרה זה עשה אפליה חמורה והדרה", כתב נאסר בבקשה לתצהיר. "זה דבר שבית המשפט צריך לגנות בתוקף. נעשה כאן תיוג לערבים כסכנה ביטחונית, כדבר רע שצריך לעצור את התפשטותו. במקום לגנות טיעון זה ולדחות אותו, המשיבות (עיריית לוד והוועדה המקומית — א"ג) מקבעות אותו בתוכנית".
מפגש חד־צדדי
לעותרים יש גם טענה חמורה באשר לחוקיות ההליך שבו נדונו התנגדויות התושבים משום שיו"ר הוועדה המקומית לא יכול להיפגש עם מתנגד לתוכנית לפני הדיון בהתנגדות: "מדובר במעשה לא חוקי ופסול, שאמור לפסול את כל הליך ההחלטה, מאחר שאסור לגורם המטפל בהתנגדויות לשבת עם מי מהמתנגדים לפני הדיון בהתנגדויות".
עוד נטען כי בהקלטה של הדיון מתגלים דברים חדשים ועקרוניים שהעירייה לא חשפה לבית המשפט.
בתגובה שהגישה העירייה לבית המשפט היא טוענת כי ניהלה עם העותרים מגעים ויידעה אותם על השינויים בתוכנית, ואי־הגשת התנגדות היא אשמתם.
מעיריית לוד נמסר בתגובה: “מדובר בהליך משפטי שעומד ותלוי, והעירייה תמסור את התייחסותה הפרטנית לבית המשפט. עם זאת, מתקיים שיח של העירייה והחברה הכלכלית מול נציגי המשפחה להבנת פתרונות וחלופות לסוגיות שהמשפחה מעלה”.
