בלעדיהמדינה תסבסד פינוי בינוי ב־4 ערים בפריפריה
בלעדי
המדינה תסבסד פינוי בינוי ב־4 ערים בפריפריה
ההחלטה להזרים כ־150 מיליון שקל למתחמי מגורים בערים שלומי, קריית שמונה, מגדל העמק ושדרות התקבלה בשל חוסר הכדאיות הכלכלית להתחדשות בפריפריה. משרד הביטחון ישתתף במימון הפרויקט ביישובי קו העימות
הרשות להתחדשות עירונית במשרד השיכון בחרה ארבעה מתחמי מגורים בערים: שלומי, קריית שמונה, מגדל העמק ושדרות בהן היא צפויה להשקיע כ־150 מיליון שקל כדי לקדם פרויקט אחד להתחדשות עירונית בכל עיר, כך נודע ל"כלכליסט".
הבחירה בוצעה במסגרת הליך של קול קורא שיזמה הרשות. בסך הכל מדובר ב־446 דירות קיימות אשר במקומן ייבנו 1,733 דירות חדשות. ובשורה התחתונה: תוספת של 1,287 דירות.
את הקול הקורא יזמה הממשלה הנוכחית לאחר שנים שבהם היו ניסיונות כושלים לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה בדרכים שונות, אך בשטח לא קרה הרבה. מרבית ערי הפריפריה, בהן הצורך בחיזוק והתחדשות הוא הדחוף ביותר, נותרו עד כה ללא התחדשות עירונית. הקול הקורא פורסם בחודש מאי בהמשך לכינוסה של ועדה מיוחדת שמינה שר השיכון זאב אלקין, בראשות מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אלעזר במברגר ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן.
מטרתה המרכזית של הוועדה היתה לגבש פתרונות להתנעה של תהליכי התחדשות עירונית בכל רחבי הפריפריה ומתווה של השקעה כספית ישירה היה חלק ממסקנות הוועדה. מבחינת המדינה, אלה הן רק היוזמות הראשונות, ובכוונת הרשות להתחדשות עירונית להשקיע מידי שנה מאות מיליוני שקלים לטובת מימוש מיזמי פינוי בינוי בערי פריפריה, בסבסוד ממשלתי. עם זאת על מנת לאפשר תוכנית ממשלתית רחבה שבכל שנה מקצה את הסכום עבור מתחמים בפריפריה, תידרש הממשלה שתיבחר לאשר זאת כמתווה קבוע.
התקציב שיושקע בארבעת המתחמים יגיע משני מקורות, 110 מיליון שקל מטעם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, וכ־40 מיליון שקל מתקציב משרד הביטחון בקריית שמונה ושלומי, הזכאיות למימון לפי תוכנית "מיגון הצפון". הוועדה שהתכנסה בחנה את המתחמים בקריטריונים של בשלות לקידום תוכניות כאלה, והאם הם עומדים בתנאי הסף כך שהתקציב יספיק כדי להכניס אותן למעגל הרווחיות ויאפשר את מימושם. הסיוע כולל קידום תוכניות פינוי בינוי במתחמים בתיאום עם הרשות המקומית, תשלום ליזם שייבחר על ידי בעלי הדירות לביצוע המיזם, בסכום של עד 35 מיליון שקל לפרויקט יחיד, ומתן מימון לרשות המקומית לטובת ליווי מקצועי של בעלי הדירות במיצוי זכויותיהם בתהליך.
על מנת שפרויקט בפריפריה יהפוך לכלכלי, האפשרויות הן לבנות לגובה, או להוסיף ליזם תמורה כספית שתהפוך אותו לכלכלי גם בבנייה מרקמית. אלעזר במברגר מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית הסביר, כי במקרים רבים בנייה לגובה אינה מתאימה בפריפריה, ומעבר ל־10-9 קומות מתווספות עלויות נוספות שמייקרות את הפרויקטים. לדבריו, בעוד מצב ההתחדשות העירונית טוב באזורי הביקוש והתרחב גם לערי פריפריה דוגמת אשדוד שבה מחירי הנדל"ן עלו, הפעילות בפריפריה זעומה וההצלחה במרכז רק מדגישה זאת.
לדברי במברגר, "בגוש דן הרווח מתקבל בקלות אבל כשמוכרים את יחידות הדיור האלה בערים מחוץ לגוש דן זה לא מכניס מספיק כסף כדי לכסות את הוצאות הפרויקט. עד השנה האחרונה הנתונים מאוד ברורים, אין תכנון של יזמים בערי פריפריה. זה אומר שיזמים לא רואים רווח כלכלי בתנאי השוק. כחלק מבחינת ההצעות למתחמים בקול הקורא בדקנו כמה כסף צריך להוסיף ליזם בפרויקט כדי שיהפוך לכלכלי, כלומר שהרווח יעמוד על 17%-16%".
הוא הוסיף כי כשבחנו את התוספת הנדרשת ראו כי על מנת שהפרויקט יהפוך לרווחי המימון הנדרש נמוך משמעותית מההערכות קודמות, בהן סברו כי לכל דירה תידרש תוספת של 800-700 אלף שקל. "באזורי קו העימות למשל המדינה משקיעה באמצעות פיקוד העורף במיגון וחיזוק מבנים מפני טילים". לדבריו, "ראינו שההפרש הנדרש כדי לקבל בניין חדש במקום חיזוק הקיים אינו גדול והוא עדיף בהרבה. במתחם בשדרות ההשקעה היא 234 אלף שקל ליח"ד, בדומה להשקעה על ידי משרד הביטחון, בשלומי ההשקעה ליח"ד כ־330 אלף שקל כשמשרד הביטחון משקיע כיום כ־167 אלף שקל ליח"ד עבור מיגון, ולכן הם השתכנעו לתת לנו את הכסף הזה".
זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון: "אחרי שנים בהן לא התקיימה כלל פעילות של התחדשות עירונית בפריפריה, לראשונה הבאנו תקציב לייצר אותה. התחדשות עירונית אינה בגדר מותרות, אלא צורך בסיסי של כל עיר שהוקמה לפני עשרות שנים. תהליכי ההתחדשות, לא רק שמחזקים בניינים שהתיישנו, אלא גם מאפשרים התאמה של הבניינים במרחב העירוני לסטנדרטים של איכות חיים ובטיחות המודרניים ביותר. אסור לנו לזנוח את תושבי השכונות הוותיקות בפריפריה ולכן, נוודא כי ניצנים אלו של התחדשות עירונית בפריפריה יביאו לעוד פרויקטים רבים ולפריחת התחדשות עירונית בפריפריה".
