לאחר שהרסה מבנים לא חוקיים שהקים בטירה: המדינה דורשת כחצי מיליון שקל מהבעלים
לאחר שהרסה מבנים לא חוקיים שהקים בטירה: המדינה דורשת כחצי מיליון שקל מהבעלים
במשך שנים ניסה בעל המקום לחמוק מהריסת הגן למרות צווי הריסה תקפים שהוצאו לו, והמדינה נאלצה לבצע את ההריסה בעצמה בנוכחות משטרתית מסיבית; בתביעה שהוגשה כעת דורשים ממנו כי ישיב את הכסף
הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד האוצר (לשעבר היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין) ומשטרת ישראל, הגישו לבית משפט השלום ברמלה באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) תביעה כנגד דאוד עבד אל-חי מהעיר טירה ובה הם דורשים ממנו להשיב לקופת המדינה סכום של כ-470 אלף שקל, כך נודע ל"כלכליסט".
הצורך בהגשת התביעה עלה לאחר שבשנים האחרונות נאלצה המדינה לבצע הריסת מבחנים לא חוקיים השייכים לעבד אל-חי על חשבונה ותוך גיוס כוחות גדולים לצורך כך. בהתאם לכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד עמית מליאנקר, הנתבע נטל את החוק לידיו ובנה מבנה בניגוד לחוק, ללא היתר בנייה כדין. בשטח בו הותרה בנייה של סככה חקלאית הוא הקים אולם אירועים, 4 בריכות נוי מבטון, רחבת חנייה ובחלק מהשטח ביצע הכשרת קרקע.
בכתב התביעה מפורט ההיקף הנרחב של מבנים שהקים, ובהם: אולם אירועים במבנה שעשוי מברזל וכלל גם רצפת בטון בשטח של כ-2,100 מ"ר ובגובה של 11.5 מטר, חומת בטון באורך של 400 מטר ובגובה של 2 מטר, רחבת חנייה, בריכות נוי ועוד, וכל זה ללא היתר ועל קרקע שיעודה חקלאי. בעקבות כך, בשנת 2016 הוצאו לו 2 צווי הריסה מנהליים שבגינם הוגשו על ידו בקשה לביטול הצווים, אך בית המשפט המחוזי מרכז דחה את טענותיו ואף חייב אותו בהוצאות משפט. גם הערעור ובקשת רשות הערעור שהגיש לביהמ"ש העליון נדחו.
למרות הפסיקות החד משמעיות נגדו, נמנע עבד אל-חי מלהרוס את המבנים במשך 4 שנים, ולכן לא היה מנוס מביצוע ההריסה על ידי המדינה. לפני כשנתיים, ב-12 ביולי 2020, ביצעה הרשות לאכיפה במקרקעין את צו ההריסה על חשבונה.
בשל החשש כי בעל הקרקע ואנשיו יפעילו כוח כדי לסכל את הריסת המבנים, נאלצה הרשות לגייס כוחות גדולים של שוטרים, לצד אנשי מקצוע וכלים מכניים כבדים. ואכן ביום הפינוי נחסמו כל הדרכים אל הקרקע, ויחד עם בני משפחתו וגורמים אחרים היה ניסיון לסכל את ההריסה, עד למצב שבו נאלצו השוטרים לבצע מספר רב של מעצרים במקום.
פירוט סכום התביעה מעלה כי נעשה שימוש בקבלן ביצוע ששירותיו נשכרו עבור ההריסה והפינוי, 3 שופלים, 5 באגרים (מחפרונים), 46 סבלים, מהנדס למבנים מסוכנים, שני חשמלאים, שני מסגרים, שני אינסטלטורים, שני טכנאי גז, גרר לפינוי המשאיות שחסמו את הגישה למקום, מנוף הידראולי ותאורת חוץ, וכל זאת בעלות כוללת של 136 אלף שקל. לצד אלה, נשכרו 154 שוטרי קבע בעלות יומית של 1,591 שקל לשוטר, 10 שוטרי חובה בעלות יומית של 291 שקל לשוטר, שני סוסים, שני כלבים, וכ-49 כלי רכב נוספים (מבצעיים ומקצועיים) מסוגים שונים. בסך הכל הסתכמה עלות זו בכ-300 אלף שקל.
מפרקליטות מרכז אזרחי נמסר: "התביעה הוגשה במטרה לשפות את המדינה והציבור בגין הכספים אותם היא נדרשה לשלם, והיא כלי נוסף לצורך הגנה על קשת האינטרסים הציבוריים. הפרקליטות תמשיך ללא ליאות במאמצים למיצוי הדין גם במישור האזרחי".
