בלעדיהפרויקטור האזרחי לשיקום העורף: "מגבשים מתווה להחזרת העובדים הפלסטינים לענף הבנייה"
בלעדי
הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף: "מגבשים מתווה להחזרת העובדים הפלסטינים לענף הבנייה"
לדברי הפרויקטור - טל בסכס, במקביל למאמצים להבאת עובדים זרים מחו"ל שיכול לארוך שבועות ארוכים קיים צורך מידי בהזרמת עובדים כדי למנוע משבר בענפי המשק - בעיקר בבנייה ובחקלאות; המתווה לחזרה יבוצע בפעימות שלפי ההערכות בפעימה הראשונה יכנסו עשרות אלפי פועלים ארצה
הגורמים האחראים על שיקום העורף האזרחי ובראשם הפרויקטור (המשל"ט האזרחי) טל בסכס מגבשים ביממה האחרונה מתווה להחזרה מדורגת של פועלים פלסטינים בעיקר לענפי הבנייה והחקלאות, כך נודע ל"כלכליסט". המתווה להכנסת העובדים הפלסטינים נעשה במקביל למאמצים בימים אלה להבאת עובדים זרים ממדינות שונות בעולם, כולל מדינות שישראל לא חתומה איתן על הסכמים בילטרליים. לפי בסכס, המתווה מקובל על גורמי הביטחון והמלצותיו יוגשו מחר (ד') על ידי הקבינט החברתי-כלכלי וידרשו לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני.
בסכס שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל החברה למתנ"סים ויצא לחל"ת בעקבות המינוי, נכנס לתפקיד בסוף חודש אוקטובר. תפקידו של מרכז השליטה האזרחי שבראשו הוא עומד הוא לגבש תמונת מצב רציפה, בכל הנוגע לרציפות התפקודית של הממשלה והמשק ולצרכי העורף הנובעים מהמלחמה ועל התאום והסנכרון בין המשרדים השונים. כמו כן הוא ירכז את עבודת הקבינט החברתי-כלכלי ואת ביצוע החלטותיו.
לדברי בסכס, כאשר נכנס לתפקיד לפני שבועיים וחצי האתגר הראשון היה להביא את הבעיות הגדולות שאיתם מתמודדים המשרדים, ובעיקר אירועים שמשפיעים על מספר משרדים ודורשים סנכרון, הן אם מדובר בהיבטים הקשורים למפונים, הבאה של עובדים זרים, מענקים ופיצויים. לדבריו, אחד הנושאים הראשונים שצפו היה המחסור בידיים עובדות במשק, בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות, אך גם בענף כמו סיעוד.
מבלי להפחית בחשיבות יתר הענפים, ענף הבנייה הוא אחד מהקטרים הכלכליים של המשק והחזרתו למסלול הוגדרה על ידי מקבלי ההחלטות בממשלה כמשימה בעלת חשיבות לאומית כלכלית, מתוך ההבנה שעבודה רציפה של הענף תאפשר היצע דירות זמין שיענה על המחסור בדיור. החשש הוא שהקיפאון בענף שהחל בתחילת הלחימה הוא בעל השלכות רחבות מעבר לקריסה כלכלית של יזמים וקבלנים, ועלול ליצור בהמשך מחסור חמור בדירות ואף להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדירות. "המשמעות המשקית מאוד גדולה וככל שלא ניתן מענים מידיים ההשלכות יעלו" מסביר בסכס ומוסיף, "ישבנו עם משרד הפנים כדי להבין את קצב הכניסה של הפועלים הזרים. יש המון שיקולים לאומיים כלכליים רוחביים. זה הביא לכך שאתמול בערב ישבנו מספר שעות בפגישה עם כל משרדי הממשלה כדי לקדם פתרונות של ידיים עובדות לשוק הנדל"ן מתוך הבנה שיש כאן בעיה גדולה".
בשלב זה המתווה מציע כניסה מדורגת, עד להכנסת 50 אלף פועלים פלסטינים (לכלל הענפים). כשעל פי הערכות כבר בשבועיים הקרובים יבוצע המתווה הראשון שבו יכנסו כ-10 אלף עובדים בעיקר לענף הבנייה, ובהמשך, בהתאם להצלחתו יתקדמו להגדלת המכסות. עיקרו של המתווה והמורכבות שלו היא בפיקוח ובקרה על כלל התהליך, כך למשל, יש לקבוע ולאשר את הקריטריונים לגבי זהות הפועלים, בדומה למתווים קודמים שבהם הוקפאה כניסתם לישראל למשך תקופה. הקריטריונים מתבססים בדרך כלל על גילם ומצבם המשפחתי של הפועלים. בשונה לעבר, הכוונה הפעם היא לערב גורמים נוספים בתהליך כניסתם לישראל, ובהם הקבלנים שיערבו להחזרתם בסיום יום עבודה, כך שבכל יום נתון אפשר יהיה לקבוע בוודאות באיזה אתר בנייה נמצא כל עובד וכי כל מי שנכנס לעבודה גם חזר ממנה ולא נשאר ללון בשטח ישראל.
המתווה יידרש לעמוד גם מול סירובם של חלק מראשי הערים להכניס לעיר פועלים בכלל ופועלים פלסטינים בפרט. לגבי ראשי הערים, אומר בסכס כי המהלך יהיה בהבנה עם השלטון המקומי, "יתכן שבהתחלה העובדים יופנו בעיקר לעבודות תשתות ולשכונות שנבנות מחוץ למרכזי הערים".
במקביל למתווה להכנסה מידית של עובדים, בסכס מסביר כי נעשית בימים אלה גם חשיבה ארוכת טווח שתבחן כיצד להימנע בעתיד מתלות מוחלטת בפועלים הפלסטינים ובעובדים הזרים. כחלק מכך יבחנו שוב מהלכים שנועדו להכניס עובדים ישראלים לענף, בעיקר באמצעות מענקים ושכר גבוה, וכן האצת הבנייה הטכנולוגית – תעשייתית שחוסכת שימוש בידיים עובדות. "זה זמן טוב להסתכל לטווח הבינוני ארוך, ולהחליט האם צריך לייצר פתרונות נוספים כמו קידום עבודה עברית במענקים ותשלום הולם. הדבר השני בקידום ובחשיבה קדימה בשימוש בכלים טכנולוגים לכל הסקטורים. המדינה מוכנה להשקיע בקידום טכנולוגיות ומתן תמריצים כי בטווח הארוך זה מקדם אותה".
ברקע לדברים, הסגר שהוכרז על יהודה ושומרון החל מה-7 באוקטובר, שמנע הגעתם של פועלים פלסטינים לאתרי הבנייה. ע"פ נתוני התאחדות הקבלנים, בענף הבנייה מועסקים דרך קבע כ-220 אלף עובדים ישראליים, כ-80 אלף פלסטינים, מיו"ש ועזה, וכ-25 אלף עובדים זרים העובדים בעבודות רטובות (בנית שלד, טיח, ריצוף). בשנת 2023 נכנסו לישראל כ-10,000 עובדים במסגרת הסכמים ביליטראליים עם סין ומולדובה אך כ-4,000 מולדובים כבר עזבו.
