הכנסת אישרה את הרחבת היקפי הסלקציה ביישובי המגזר הכפרי היהודי
הכנסת אישרה את הרחבת היקפי הסלקציה ביישובי המגזר הכפרי היהודי
מדובר באישור בקריאה שנייה ושלישית של "חוק האגודות השיתופיות" - תיקון שנועד להרחיב את מנגנון הסינון של היישובים הקהילתיים מ-400 בתי אב ל-700, ואחרי חמש שנים לאלף, וזאת כדי לפרוץ את היקף וקיבולת היישובים הכפריים
הכנסת אישרה היום (ג') בקריאה שנייה ושלישית את "חוק האגודות השיתופיות". הכוונה היא לתיקון שנועד להרחיב את מנגנון הסינון של היישובים הקהילתיים מ-400 ל-700 בתי אב, ואחרי חמש שנים ל-1,000 בתי אב. משמעות החוק רחבה יותר ומשתלבת בניסיונות לפרוץ את היקף וקיבולת היישובים הכפריים הרבה מעבר למה שקבעו בעבר תוכניות המתאר הארציות תמ"א 1 ותמ"א 35. במילים אחרות, ממשלת ישראל חוזרת לראשית הציונות, ותתמודד בצמיחת המגזר הערבי באמצעות הקמת יישובים יהודיים עם סלקציה.
התיקון עלה לדיון בכנסת הקודמת כיוזמה של מי שהפכה לשרת ההתיישבות אורית סטרוק וחברי כנסת נוספים. הטענה שעמדה בזמנו בבסיס היוזמה הייתה ש"המציאות מלמדת כי יש צורך בתיקון חקיקה שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב ויחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, ובלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס".
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק פרסמה הודעה: "אני מאושרת על הזכות להעביר את החוק הזה בערב תשעה באב. זה חוק אסטרטגי כי הוא חוק שפותח חסמים להתפתחות ההתיישבות הכפרית בגליל. החוק יאפשר להתיישבות הכפרית באזורים בעלי חשיבות לאומית ואסטרטגית לגדול ולהתפתח סוף-סוף, ולא לקפוא במקומם, מתוך חשש לאיבוד המרקם הקהילתי שלהם".
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, הודיע כי הוא "נרגש ומברך על השותפות וההסכמות שראינו כאן בין חברי הקואליציה והאופוזיציה, המשקפת את החזון המשותף לכולנו - התיישבות ציונית משגשגת וחזקה".
ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ישי מרלינג אמר: "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות שעבר היום בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת הוא חוק עם משמעות אסטרטגית אדירה להתיישבות, ונחוץ כמו אוויר לנשימה עבור מפעל ההתיישבות בישראל".
לחוק התנגדו ארגוני סביבה וחבריה. אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, אמר לאחרונה ל"כלכליסט": "מצד אחד המדינה והמערכת התכנונית מעוניינות לחזק את היישובים העירוניים בהסכמי גג שעולים מיליארדים. מצד שני המדינה מאפשרת הקמה של יישובים קטנים חדשים במרחבים האלה, וגם מרחיבה יישובים פרבריים".
עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח היה לא פחות נחרץ: "החוק התחיל מתפיסה קואופרטיבית, אבל ברוב היישובים כיום אין שום ייחודיות או ערבות הדדית. מדובר ביישובי איכות חיים. הומוגניים מאוד, יישובי וילות. תושבי היישובים הללו לא מוכנים לוותר על פריבילגיה שאין לאף אחד. ועדות הקבלה הן רישיון לאפליה, שכן העילות הן עמומות ומאפשרות להכניס שיקולים שאסור לשקול במסווה של שיקול ההתאמה".
