דוח המבקרחשש: עיוות נתונים ברמ"י יצר מראית עין של עמידה ביעדי הממשלה
דוח המבקר
חשש: עיוות נתונים ברמ"י יצר מראית עין של עמידה ביעדי הממשלה
לפי דו"ח המבקר, הרשות הציגה נתונים שכללו ספירה כפולה של דירות - ששיווקן נכשל ובהמשך שווקו בשנית; כן נמצא פער של 42 אלף עסקאות בין דיווחי רמ"י למבקר לבין דו"חותיה בפועל; המבקר: "הנתונים חייבים להיות מדויקים, על בסיסם מתקבלות החלטות ממשלה"; עוד מצא שרמ"י לא מקדמת בצורה יעילה הקצאת קרקע לתעשייה ותיירות בפריפריה, בפטור ממכרז
חשש לעיוות בנתונים שרשות מקרקעי ישראל מציגה לממשלה ולציבור עולה מדו"ח מבקר המדינה שבחן בין היתר את מידת עמידתה של רמ"י ביעדי הממשלה וביעדים שקבעה לעצמה לשיווק קרקע לבנייה למגורים בשנים 2017–2021.
לפי נתוני הדו"חות השנתיים שנמסרו מרמ"י, היא עמדה ביעדי הממשלה וביעדים שקבעה לעצמה, למעט בשנת 2019 בה עמדה ב-80% מהיעד (56 אלף יח"ד). בשנת 2021 היא עברה את היעד וביצעה 145% ממנו (102 אלף יח"ד). עם זאת, המבקר מצא, כי חלק מהדירות שמתפרסמות במכרז לשיווק קרקע בשנה מסוימת ודווח עליהן כמשווקות באותה שנה אך שיווקן נכשל, דווחו שוב כמשווקות אם שווקו במכרז אחר בשנה אחרת, כלומר נספרו פעמיים. "המספר המצטבר המדווח של יחה"ד ששווקו בכל השנים ביחד גדול מהמספר המצטבר שהתווסף בפועל לשוק", לשון הדו"ח. היקף הסטייה עלול להיות משמעותי לאור היקף המכרזים שנכשלים, כך למשל, בשנת 2017 נכשל שיווק 13,620 יח"ד ששווקו בשנים שלאחר מכן במכרזים חדשים.
ברמ"י אמנם מסרו בתגובתם למבקר כי אם מכרז נכשל ומתפרסם שנית באותה שנה, הוא ייספר פעם אחת, אך בדו"ח מוצגות מספר דוגמאות הממחישות את העיוות בנתונים. כך למשל, בדצמבר 2018 פורסם מכרז לקרקע באשדוד המיועדת לבניית 1,028 דירות בשלושה מתחמים. שיווק המכרז התעכב ב-2018 ובשנת 2019 נדחה שוב מועד סגירת המכרז כמה פעמים עד פרסום הודעת ביטול בינואר 2020. לאחר כשנתיים, פורסם המכרז בשנית וב-2021 הכריזה ועדת המכרזים על זוכים במכרז. במקרה זה רמ"י ספרה את הדירות כשיווק שבוצע פעמיים, בדיווחיה בשנת 2018 ופעם נוספת בשנת 2020.
עוד עולה מהדו"ח כי הנתונים המדווחים כללו גם שיווקים שנעשו בפטור ממכרז שהסתכמו בכ-11 אלף יח"ד בממוצע לשנה, אף שהיעדים שקבעה הממשלה לרמ"י התייחסו רק לשיווקים במכרזים.
המבקר מצא פער נוסף בנתוני העסקאות של רמ"י שדווחו במסגרת הדו"חות השנתיים שלה לשנים 2016–2021. לפי הדו"חות שהציגה, בשנים אלה הסתכם מספר העסקאות בכ-253 אלף דירות, אך בנתונים שרמ"י העבירה למשרד מבקר המדינה במסגרת הביקורת - על בסיס מאגרי המידע שלה, מספר העסקאות עמד על כ-211 אלף דירות, פער של 42 אלף דירות בין שני סוגי הדיווחים. ברמ"י הסבירו כי הנתונים היו נכונים במועד שנמסרו.
המבקר כתב לסיום כי על רמ"י לפעול לטיוב נתוניה "מאחר שאין מדובר רק בפער חישובי אלא בנתונים שעל בסיסם מתקבלות החלטות ממשלתיות והחלטות במועצת מקרקעי ישראל, על הנתונים להיות מבוססים ומדויקים", סיכם.
רמ"י לא מקדמת בצורה יעילה הקצאת קרקע לתעשייה ותיירות בפריפריה, בפטור ממכרז
ביקורת נוספת שהתייחסה לרמ"י בדו"ח מתייחסת להמשך הטיפול של רמ"י ומשרדי הכלכלה והתיירות בבקשות לקבלת מגרש ללא חובת מכרז, ועולה כי הוא פי 3 ואף יותר מיעדי הזמן שנקבעו.
חוק חובת המכרזים מאפשר לרמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל) להקצות בפטור ממכרז קרקע למטרות תעשייה ומלאכה, או למיזמי תיירות, באזורי עדיפות לאומית. דוח מבקר המדינה האחרון, שבדק את אופן יישום נושא ההקצאות ללא מכרז, מגלה שבין השנים 2017-2021 טיפלה רמ"י ב-767 מקרים. עם זאת, משך הטיפול בבקשות היה הרבה יותר ארוך מהיעדים שנקבעו מראש.
אזור עדיפות לאומית הוא כזה שממשלת ישראל הכריזה עליו כמועדף, וכך מוענקים ליישובים הנמצאים בגבולותיו תמיכה, סיוע, הנחות, הטבות ותמריצים שונים, כדי למשוך אליו תושבים, יזמים ועוד. מפת סיווג אזורי העדיפות הלאומית, שמפורסמת באתר משרד הכלכלה, צובעת את כל אזור הנגב והגליל כאזורי עדיפות לאומית, חלק מאזור העיר אשקלון, ואת כל יהודה ושומרון. בקטגוריית אזורי העדיפות הלאומית ישנו מדרג הנקבע ע"פ שיקלול של שיעור ההגירה, גידול האוכלוסייה, מדד פריפריאליות ושיקולים ביטחוניים.
דוח המבקר העלה שב-82% מהבקשות שהוגשו למגרשים לתעשייה, בפטור ממכרז, משך הליך קידום הנושא ברמ"י היה מעבר לשלושה חודשים. ב-59% מהבקשות משך ההליך היה בין שלושה חודשים לשנה. בכ-23% מהבקשות משך ההליך היה מעל שנה ובכמה מקרים אף הגיע עד שלוש וחצי שנים. מהדוח עולה כי היו כשלים גם באופן הטיפול של משרד הכלכלה. משך הזמן שבו טופלו בקשות לפטור ממכרז למגרשים לתעשייה היה תשעה, שישה ושבעה חודשים בממוצע בהתאמה, במקום חודש וחצי כפי שנקבע.
משך הליך בנוגע ל-47% מהבקשות להקצאה לצרכי תיירות, משלב הגשת הבקשה ברמ"י ועד לאישורה, היה עד שנה. ב-22% מהבקשות משך ההליך היה שנה עד שלוש שנים. ואילו משך ההליך בנוגע ל-32% מהבקשות היה חמש עד שש שנים. עם זאת, הדוח מציין כי משרד התיירות לא קבע משך זמן רצוי לטיפול שלו בבקשות, וכי ההליך עצמו אינו מנוהל במערכת ממוחשבת.
עוד קובע הדוח כי רמ"י לא מנהלת היטב את אופן הקצאת המגרשים לתעשייה. הטענה היא כי שיעור ההצלחה במכרזי שיווק קרקע לתעשייה (בתשלום מלא וללא פטור ממכרז) בכל השנים נע בין 86% ל-96%, גם באזורי עדיפות לאומית. הדוח ממליץ איפוא "למועצה לבחון את מדיניותה בכל הנוגע לשיעורי ההקצאה הראויים במכרז ובפטור ממכרז, בהתחשב במלוא השיקולים הרלוונטיים לענף זה" . כדי ששווי הקרקע שייקבע בשומות בהקצאות בפטור ממכרז ישקף טוב יותר את שווי השוק מומלץ להתחיל בשיווק 15% מהקרקעות באזורי תעשייה או חלק מהם במכרזים פומביים.
על פניו, עיקר העיכוב באישור הקצאות הקרקע נובע מכשלים בתפקוד רמ"י. הדוח ממליץ לרמ"י ולמשרד הכלכלה לשפר את ממשק העבודה המקוון המשותף ביניהן. הדוח מציין כי לרמ"י אין פיקוח על השימוש במגרשים ששיווקה ללא פטור לצרכי תעשייה ולכן ממליץ להגביר את האכיפה. למבקר ביקורת גם על משרד התיירות, שלא מנהל מעקב מקוון אחר הבקשות לצרכי הקצאת קרקע. לסיכום, הדוח ממליץ לרמ"י, משרד הכלכלה ומשרד התיירות "לפעול לקיצור משך הליך הטיפול בבקשות להקצאת קרקעות לתעשייה ולתיירות ולעגן את זמני הטיפול בהן במסגרת אמנות שירות שיפורסמו לציבור".
