פשרה בפרויקט גינדי TLV: עיריית ת"א תטפח את הגינה, הדיירים ישלמו
פשרה בפרויקט גינדי TLV: עיריית ת"א תטפח את הגינה, הדיירים ישלמו
בהליך גישור נקבע שהאחריות על תחזוקת הפארק בגג קניון TLV ועל ביטחון השוהים בו תהיה של עיריית ת”א, ולא של הדיירים. אך על התושבים הוטל לשאת ב־80% מהמימון
עיריית תל אביב התפשרה עם הדיירים בפרויקט גינדי TLV: בהליך גישור בין הצדדים נקבע כי העירייה, ולא הדיירים, היא שתהיה אחראית על תחזוקת הפארק, שנמצא על גג קניון TLV ברחוב החשמונאים, וכן היא תהיה אחראית על השוהים בו. זאת אף שההסכם בין העירייה ליזמי הפרויקט קבע כי האחריות על השטח הציבורי הפתוח (שצ"פ), בהיקף של 9 דונם על גג הקניון, תהיה של הדיירים. עם זאת, מימון התחזוקה עדיין יגיע ברובו המכריע מהדיירים.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי נציגות הדיירים נטען כי הגבייה על תחזוקת הפארק אינה חוקית, ומהווה מס שהוא נוסף לתשלומי הארנונה. עוד נטען כי התביעה הסתיימה בהליך גישור, בניהולו של השופט בדימוס ד”ר קובי ורדי, ובתומו נקבע כי תחזוקת הפארק והאחריות על השוהים בו יעברו לעירייה. מנגד, נקבע כי 80% ממימון התחזוקה השוטפת, כ־466 אלף שקל בשנה, עדיין יושתו על דיירי הבניינים בפרויקט, והעירייה תשתתף ביתר העלות.
בתחילת 2017 נחתם הסכם בין העירייה ובין החברות הקבלניות שהקימו את פרויקט גינדי TLV בנוגע להקמה ותחזוקה של הפארק מעל הקניון: "חברת המגורים מתחייבת לפתח ולהקים את השצ"פ, אשר אינו חלק מהממכר וייוותר בבעלותה ובחזקתה הבלעדית של העירייה, על חשבונה והוצאותיה הבלעדיות. כן מתחייבת חברת המגורים כי התחזוקה השוטפת של השצ"פ תבוצע באמצעות חברת ניהול מטעמה או מטעם דיירי המבנים".
רוכשי הדירות בפרויקט חתמו על הסכמי רכישה עם הקבלניות, שכללו את ההתחייבות בנוגע לפארק. אולם עם הזמן הם הבינו שההתחייבות בעייתית. לפי עתירת הדיירים, שיוצגו על ידי עו"ד זהר פדובה, שותף במשרד גרוס ושות', "העירייה התנהלה בצורה בלתי חוקית ובלתי סבירה באופן קיצוני עת הסירה מעליה את האחריות והעלויות בדבר תחזוקת השצ"פ... וגלגלה אותן לפתחם של בעלי הזכויות בדירות בפרויקט".
עוד נטען: "החלטת העירייה להטיל על בעלי הדירות חיובים כספיים לשם תחזוקת השצ"פ אינה נכנסת בגדרי סמכויות הרשות המקומית להטלת תשלומי חובה על תושבים ואזרחים, ולכן גביית התשלום בדרך זו, המהווה לשיטתם מס, נעשית בחוסר סמכות... הטלת תשלום זה מהווה כפל מס, שכן התשלומים מצטרפים לתשלומי הארנונה המשולמים במקביל, שמטרתם בין היתר תחזוקת שטחים ציבוריים הפתוחים לציבור, כמו גם אפליה נגדם ביחס לתושבים אחרים בעיר".
מנגד, העירייה טענה כי יש לסלק את העתירה על הסף, משום שאין מדובר בהחלטה עירונית שהתקבלה על ידי מועצת העיר, אלא בהסכם קנייני עם הקבלניות: "יש לדחות את ניסיון העותרים להקנות להתחייבויות החוזיות שנטלו על עצמם מול החברות הקבלניות סממנים מינהליים המקנים להם עילה מינהלית כלפי העירייה".
2 צפייה בגלריה
על הגג של קניון TLV. “יש פה ניסיון של הרשות לגלגל באמצעות שרשור חוזי שירותים שהעירייה מחויבת לתת לתושבים”
(צילום: שאול גולן)
המקרה הזה הוא דוגמה למשאים ומתנים רבים בין הרשויות העירוניות ליזמים בנוגע לאחריות על השטחים הציבוריים הפתוחים, או השטחים הפרטיים הפתוחים עם זיקת הנאה לציבור. בהיתר הבנייה הרשויות מחייבות את היזם להקצות שטח ציבורי, וכך הן יכולות לספק שטחים פתוחים איכותיים בתוך הרקמה העירונית, לחסוך פיצויים על הפקעה ומשאבים לתחזוקה.
עו"ד פדובה: ”יש פה ניסיון של הרשות לגלגל באמצעות שרשור חוזי שירותים שהעירייה מחויבת לתת לתושבים. הסכם הגישור, שיש לו תוקף משפטי, הוא הישג גדול. העירייה נטלה על עצמה את מלוא האחריות בנוגע לשצ"פ ולפארק שקיים בו. כל דבר שיקרה בפארק מהיום והלאה הוא באחריות הרשות. הדבר המשני הוא שהעירייה משתתפת בתחזוקה".
