הפיקוח על עבירות בנייה יועבר לבן גביר: "חשש שיפעל באופן גזעני נגד החברה הערבית"
הפיקוח על עבירות בנייה יועבר לבן גביר: "חשש שיפעל באופן גזעני נגד החברה הערבית"
הממשלה אישרה את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר למשרד לביטחון לאומי. הרשות גם תקבל סמכויות נוספות ומעתה תאכוף גם עבירות פסולת. בדברי ההסבר להצעה הובהר כי הצעד מכוון בעיקר נגד החברה הערבית, וברשויות הערביות חוששים כי המהלך יאפשר לבן גביר "להמשיך לממש אג'נדה קיצונית ומסוכנת נגד החברה הערבית"
הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין, האחראית על הפיקוח על עבירות בנייה, ממשרד האוצר למשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר, זאת במסגרת מימוש ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לשם כינון הממשלה הנוכחית. כמו כן, סמכויות היחידה יורחבו כך שהיא תוכל לאכוף גם עבירות השלכת פסולת.
בדברי ההסבר להצעה הובהר כי המניע לצעד זה אינו קשור רק ליישום חוק התכנון והבנייה: "בשנים האחרונות התחדדה ההבנה כי על מנת לפעול למיגור האלימות החמורה בישראל, בדגש על זו הרווחת בחברה הערבית, יש לפעול באופן משולב וממוקד ע"י כל גורמי האכיפה הרלוונטיים כנגד מחוללי הפשיעה העברייניים".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מסר: "העברת הרשות אכיפה במקרקעין הינה אבן דרך משמעותית בשיפור היכולות של מדינת ישראל באכיפה כנגד עבירות הבנייה הבלתי חוקיות. כפי שעשינו עד עכשיו שהכפלנו את האכיפה בבנייה הבלתי חוקית בנגב, נמשיך ביתר שאת ונחזיר את המשילות. מי שיפר את החוק ימצא מולו יד קשה ואפס סובלנות".
אולם, בדוח מ-2017 הדגיש מבקר המדינה כי עבירות הבנייה אינן תופעה מגזרית: "עבירות על חוק התכנון והבנייה הן בין העבירות הנפוצות ביותר במדינה, וממדיהן הולכים ומתרחבים. זה שנים רבות בתי המשפט שבים וקובעים כי מדובר ב'מכת מדינה' שיש להילחם בה ולמגרה. לבנייה הבלתי חוקית השפעות שליליות בכמה היבטים: שימוש שלא כדין במקרקעין, קביעת עובדות בשטח ופגיעה באיכות החיים והסביבה. נוסף על כך, לבנייה הבלתי חוקית יש היבטים הקשורים לבטיחות המבנים, ומאחר שהיא נעשית ללא היתרים ובלי אישורם של גורמי הבקרה כקבוע בחוק ובתקנותיו נשקפת ממנה סכנת פגיעה בשלום הציבור".
תיקון 116 (חוק קמיניץ) הביא ב-2019 להקמתה של הרשות לאכיפה במקרקעין, שהחליפה את היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה. דוחות הרשות לשנים 2022 ו-2023 הראו שפעולת הרשות הביאה לבלימת התחלות בנייה משמעותיות; גידול במספר צווי הריסה מנהליים; גידול במספר צווי הריסה של מבנים לא חוקיים; ופעילות נגד מבנים שלא יוסדרו בעתיד. מפת התחלות הבנייה הלא חוקית המשמעותית הבהירה היטב כי מרבית העבירות נעשות בצפון הארץ ובדרומה. בו זמנית, הדו"חות חשפו, שנה אחרי שנה, את חולשת המדינה בניהול הטיפול בעבירות בנייה במרחבים הבנויים - מיישובי ההתיישבות הכפרית ועד לערים הגדולות.
דוח הרשות לאכיפה על המקרקעין שהתפרסם בשנה שעברה קבע כי 42% מהרשויות בישראל לא עומדות בתקן הנדרש מבחינת כוח אדם מקצועי המטפל באכיפה על הבנייה. כך למשל, בערים כמו חולון, בת ים ורחובות, התקן מאויש רק במחצית. בהתיישבות הכפרית המצב לא הרבה יותר טוב - יש ועדות מרחביות ואזוריות שבהן אין מפקחים בכלל. סמכות השימוש בקנסות מנהליים ניתנה רק לוועדות שהוסמכו כוועדות עצמאיות (כלומר יש להן תוכנית מתאר כוללנית). בשנת 2022 פעלו 20 ועדות מקומיות בישראל, ואולם הוועדה המקומית ת"א היתה הדומיננטית מבחינת כמות ההתראות (29%) והקנסות (44%). הדו"ח קבע שכמות הקנסות המנהליים שהוועדות המקומיות השיתו זעומה ולא משקפת את פוטנציאל היישום של כלי האכיפה.
אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים, אמר לכלכליסט: "העובדה שיחידת האכיפה עוברת לסמכותו של השר בן גביר ממחישה שהסנקציה הקשה של הריסות בתים משמשת את המדינה לא בשביל שלטון החוק אלא כחלק ממהלכי הדיכוי שהיא מפעילה נגד האוכלוסיה הערבית. יחידת האכיפה היא גוף משלים למינהל התכנון ולכן שני הגופים הללו אמורים לשבת תחת משרד הפנים כדי שיפעלו בתיאום ועל פי מדיניות אחידה. זה גם היה מצב הדברים עד לפני שנים ספורות. ההפרדה בין הגופים הללו ובמיוחד העברת הסמכות על יחידת האכיפה למשרד לביטחון לאומי פוגעת ביכולת של מינהל התכנון להתמודד עם משבר הדיור בכלל ובחברה הערבית בפרט. הדברים נכונים במיוחד לגבי מזרח ירושלים, שסובלת ממספרי שיא של הריסות בתים על רקע אפליה חריפה במיוחד בתחום התכנון. במזרח ירושלים קידום תכניות מתאר חדשות חייב לבוא לפני אכיפה".
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי בראשות ד"ר סאמר סוויד הדגיש במכתב ששלח היום לראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים כי "כריכת הצעת ההחלטה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית היא בלתי נכונה ואינה מבוססת על תשתית מוצקה. היינו, אין כל הוכחה כי קיים קשר סיבתי ומוצק בין סוגיית 'הבנייה הבלתי חוקית' לבין הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. התבטאויותיו והצהרותיו הגזעניות של השר בן גביר כנגד החברה הערבית לא רק שהמשיכו אלא התגברו לאחר פרוץ המלחמה, כך שבמידה והצעת ההחלטה תאושר על ידי הממשלה ותועבר לאישור הכנסת, קיים חשש כבד כי העברת סמכויות האכיפה למשרד לביטחון לאומי ככלל ולשר באופן פרסונלי יהיו ניסיון נוסף שיאפשר לשר בן גביר ולמשרדו לפעול באופן גזעני, פוגעני ומפלה כנגד החברה הערבית, הפעם בתחום האכיפה במקרקעין".
אדריכלית דפנה ספורטה מעמותת במקום מסרה בתגובה: "צריך לתת את הדעת לעובדה הפשוטה שהאוכלוסייה הבדואית בנגב נאלצת לבנות את קורת הגג הבסיסית בשל מדיניות האי-תכנון של זרועות המדינה בהעדר תוכניות מתאר במרחב שלם שבו קיימים עשרות יישובים לא מוכרים לא ניתן לבנות בהיתר. בנוסף לכך, בישובים הבדואים המתוכננים לא ניתן להוציא היתרי בנייה. אנו, הגורמים העסוקים בתכנון ובנייה בישראל נעקוב אחר פעולות משרדו של בן גביר להבטיח שלא תהיה אכיפה בררנית".
המשרד לביטחון לאומי יאכוף גם עבירות פסולת
הרשות לאכיפה במקרקעין לא רק תעבור לידיו של בן גביר, אלא גם תקבל סמכויות נוספות: היא תוכל לאכוף עבירות השלכות פסולת, נושא המצוי היום בידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. המשמעות היא שהרשות תוכל להיכנס לנעליו של המשרד להגנת הסביבה ולאכוף את צו שמירת הניקיון - למשל, להטיל סנקציות או הוראות על רשות מקומית בנושא פינוי פסולת או אחזקתה או לפעול נגד השלכת פסולת בנייה בשטחים הפתוחים. לצורך כך יתוקן חוק שמירת הניקיון, באופן שיאפשר לרשות לאכיפה במקרקעין להסמיך מפקח מיוחד לנושא. בין היתר, אילו יתגלה כי פסולת מוחזקת ״במקום שבו השימוש לאחסנת או החזקת פסולת אינו תואם את ייעוד הקרקע״, תוכל הרשות לפעול בנושא, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה לא הצליח לאורך השנים להתמודד ביעילות עם עבריינות בתחום הפסולת בישראל. כתוצאה, מתלוננים תושבים רבים כמעט מדי יום על שריפות בלתי חוקיות של פסולת ברחבי הארץ, לרבות שריפות המתחוללות באזור הגדה המערבית ומובילות עשן רעיל לערי ישראל. לפסולת בנייה יש חלק לא מבוטל בכך: 15% מפסולת הבנייה בישראל, כמיליון טונות, מושלכת ברשות הרבים באופן בלתי חוקי. מפגעים אלו מובילים לשריפות ספונטניות המייצרות זיהום אוויר רב, לזיהום קרקעות בחומרים מסוכנים, זיהום מי תהום ועוד.
בעוד שהיחידה שיקבל לידיו בן גביר אוכפת הריסת בתים שנבנו בניגוד לחוק, סמכויות בתחום הפסולת יאפשרו לה להטיל סנקציות נוספות. לדברי המשרד להגנת הסביבה, מדובר ב״מכפיל כוח לאכיפת עבירות פסולת בניין, ובמטרה לחזק את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה השונים. הרשות תוכל לאכוף שימושים חורגים שבוצעו במסגרת בנייה או פירוק, ולטפל באופן הוליסטי בעבירות השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים המתגלות בסיורי השטח שלה ושל פקחים מטעמה. בכפוף לקבלת המשאבים המתאימים, הרשות לאכיפה במקרקעין תקים במסגרתה זרוע לטיפול בעבירות תכנון ובנייה, בדגש על פסולת בניין, תוך שמירה על ייעודה לאכוף עבירות תכנון ובנייה״.
אולם, ראשי הרשויות הערביות, בשל מערכת היחסים המתוחה מול השר, חוששים כי ההחלטה על סעיפיה תאפשר לבן גביר לפעול נגד האוכלוסיה הערבית. הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות פנה הבוקר לנתניהו והתריע כי "מדובר בהחלטה מסוכנת בעלת פוטנציאל רב לפגיעה בחברה הערבית". הוועד טוען כי הצעת המחליטים מעניקה לבן גביר סמכויות במקומות בהם כשל, ומאפשרת לו ״להמשיך לממש אג׳נדה קיצונית ומסוכנת נגד החברה הערבית ולפעול בחוסר מקצועיות״. הוועד ביקש מנתניהו ״לבלום את הפגיעה המכוונת בחברה הערבית ולקדם צעדים בוני אמון עם החברה הערבית״.
