ועדת הכספים החליטה: רק 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה
ועדת הכספים החליטה: רק 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה
התיקון לחוק שצפוי להיות מאושר מחר, כולל שני סעיפים - האחד נוגע להגבלה על הצמדה למדד תשומות הבנייה של מחיר דירה באופן שיבלום את התייקרותה, והאחר הכבדה על חברות הבנייה שמוסרות דירה באיחור ביחס למועד המסירה שנקבע בחוזה
חברות הבנייה יוכלו להצמיד למדד תשומות הבנייה רק 40% ממחיר דירה, כך סוכם היום (ג') בדיון בוועדת הכספים על תיקון לחוק המכר דירות. הוועדה סיימה לדון בתיקון לחוק, ובכמה שינויים שהוכנסו אליו לעומת ההצעה המקורית. מחר תצביע הוועדה על התיקונים, ומיד אחר כך הכנסת צפויה להצביע על החוק בקריאה שנייה ושלישית, ואז ייכנס לתוקף תוך 30 יום. ההערכות הן כי יהיה רוב לאישור: מגישי החוק חברי כנסת משני המחנות - בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), ואלכס קושניר יו"ר ועדת הכספים ח"כ מטעם ישראל ביתנו. את העבודה המקצועית על החוק מוביל מנכ"ל משרד השיכון והבינוי אביעד פרידמן.
התיקון לחוק כולל שני סעיפים, האחד הגבלה על הצמדה למדד תשומות הבנייה של מחיר דירה באופן שיבלום את התייקרותה לרוכשים, והאחר הכבדה על חברות הבנייה שמוסרות דירה באיחור ביחס למועד המסירה שנקבע בחוזה.
ההגבלה על ההצמדה לתשומות הבנייה נולדה בעקבות שנה מסחררת שבה זינק המדד ביותר מ-8%. חברות הבנייה שמבקשות לצמצם סיכון שנובע מהתייקרות עלויות הבנייה מצמידות את תשלומי הרוכשים למדד. אלא שבמחיר הדירה גם מרכיבים שלא מושפעים מהתייקרות התשומות, למשל מחיר הקרקע והרווח היזמי.
בטיוטה המקורית משרד הבינוי קבע מחירון של עלויות הבנייה על פי סקר שביצע עבורו משרד שמאים, והמחשבה הייתה כי חברות הבנייה יוכלו להצמיד למדד רק סכומים שנגזרים מהמחירון הזה. ועדת הכספים הגיעה למסקנה כי הליך הכנת תקנות הכוללות את המחירון הזה מורכב וארוך. לכן הוחלט כי על הוראות מעבר זמניות: כדי לפשט את התהליך, כבר לאחר אישור החוק חברות הבנייה יוכלו להצמיד למדד רק 40% ממחיר הדירה, משום שזהו הנתח המוערך של עלויות הבנייה. התשלום הראשון שהוא בדרך כלל בשיעור של 20% ממחיר הדירה לא יוצמד בכלל. לגבי שאר התשלומים – כלומר 80% ממחיר הדירה - אפשר יהיה להצמיד רק 50% מהסכום (ומכאן שרק 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד).
במקביל משרד השיכון יעבוד על תקנות מפורטות יותר שיובאו לוועדת הכספים בעתיד. כשהן יאושרו מנגנון ההצמדה יהיה על פי התקנות האלה.
הסעיף השני שתוקן היום הוא באשר לקנסות שיוטלו על חברות בנייה שמוסרות את הדירה באיחור, ביחס למועד שנקבע בחוזה.
עד עתה בכל איחור של יותר מ-60 יום חברות הבנייה אמורות לשלם ללקוחות שלהן שכר דירה בשיעור של עד 150%, ביחס לשכר הדירה באותו אזור. עם זאת יש בחוק אזור אפור שמאפשר להן לחמוק מקנס, משום שנכתב בו כי איחור בגלל נסיבות שאינן תלויות בחברת הבנייה פטור מקנס.
התיקון לחוק סוגר את הפרצה הזו בכך שהוא מחייב את חברת הבנייה לשלם קנס בכל איחור, אלא אם הוא נגרם בשל רשלנות של הקונה. מצד שני גובה הקנסות קטן לעומת המצב היום: נקבע כי באיחור של חודשיים ועד ארבעה חודשים, חברת הבנייה תשלם פיצוי בגובה שכר דירה מלא, אך לא יותר מכך.
במקרה של איחור של חמישה חודשים ועד שנה חברת הבנייה תשלם לקונים תשלום חודשי בשיעור של 125% משכר דירה באזור. על כל איחור שמעבר לשנה יוטל קנס בגובה 150% משכר הדירה באזור.
בנוסף הוחלט כי בדירות שייבנו על קרקעות מדינה, חברות הבנייה יחויבו להסכים להקדמת התשלומים - אם הלקוח ירצה בכך. רוכשי דירות מבקשים לעתים להקדים תשלומים כדי לצמצם סיכון שנובע מעליית מדד תשומות הבנייה.
הוועדה החליטה להוריד מהתיקון את ההצעה לאסור על חברות הבנייה לחייב את הדייר בשכר הטרחה של עורך הדין. כלומר המצב הקיים היום שבו דייר משתתף בעלות הוצאות המשפטיות עד לגובה של 5,983 שקל כולל מע"מ, יישאר.
