תל אביב וחולון רוצות לאפשר גישה חופשית לשטחי מקווה ישראל, בית הספר דורש בקרה
תל אביב וחולון רוצות לאפשר גישה חופשית לשטחי מקווה ישראל, בית הספר דורש בקרה
לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הוגשו התנגדויות לתוכנית המתאר לבית הספר החקלאי המשתרע על יותר מ-3,000 דונם. שרית גולדשטיין, מנכ"לית מקווה ישראל: "אנחנו מתנגדים לכניסה לא מבוקרת. רוצים לשמר את הפונקציה העיקרית שלנו כקמפוס חינוכי"
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תדון בשבוע הבא, בפעם השנייה, בהתנגדויות לתוכנית המתאר לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. התוכנית מתייחסת לשטח של יותר מ-3,000 דונם, הממוקם בין הערים חולון, אזור ותל אביב.
התוכנית הגדירה "זיקת הנאה" לציבור מהדפנות העירוניות בכל צדדי בית הספר, כך שתתאפשר לציבור גישה אל המרכז ההיסטורי של בית הספר וממנו אל פארק אריאל שרון. אולם, בעקבות התנגדות של בית הספר, המועצה לשימור אתרים ומשרד החינוך, הוחלט לנסח הנחיות מיוחדות שיגבילו את גישת הציבור רק אחרי תום זמן הלימודים.
המושג התכנוני זיקת הנאה מתייחס לזכות קניינית לאדם או לישות להשתמש במקרקעין הנמצאים בבעלותו של אדם אחר. כך למשל רשומה זיקת הנאה על מעבר בין בניינים, הנמצא בבעלות הדיירים אך אחרים יכולים להשתמש בו. בשנים האחרונות נעשה שימוש בזיקת הנאה כדי לייצר שטחי ציבור, בעיקר פתוחים, במקומות שעוברים התחדשות עירונית. יש להבהיר שהתחזוקה של השטחים האלה אינה מושתת על הרשות העירונית, אלא על בעל הזכויות במקרקעין.
מקווה ישראל הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870 והיה בית הספר החקלאי הראשון בארץ. ב־1976 יזם חיים בר-לב, בוגר בית הספר שכיהן אז כשר המסחר והתעשייה, את "חוק מקווה ישראל" שנועד לשמר את ייעודו החקלאי של בית הספר ולהגן על אדמותיו, ובמיוחד על 40 הדונמים של אזור הגרעין ו-13 המבנים ההיסטוריים, שהוגדרו כמבנים לשימור מחמיר. כיום פועלים בשטח מקווה ישראל תיכון חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר ישראלי־צרפתי ובית ספר יסודי בשיטת מונטסורי, כולל שתי פנימיות.
על פי דברי ההסבר לתוכנית, מטרתה היא להתאים את המוסד בן 150 השנה למאה ה-21: "תוכנית המתאר החדשה, הראשונה שנעשית במקווה ישראל מזה עשרות שנים, פותחת את מקווה בחזרה אל הציבור גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רעיונית. היא מגדירה את מקווה כחלק מהרקמה המטרופולינית הקיימת של גוש דן תוך שמירת עצמאותה כמוסד חינוכי אשר צריך וזכאי לקבוע את סדר היום החינוכי הייחודי שלו".
לתוכנית יש גם היבטים נדל"ניים וכלכליים מובהקים: היא מרחיבה את שטחי הבניה למוסדות חינוך בשטח של כ-80,000 מ"ר וקובעת כ- 93,400 מ"ר נוספים בעבור מבני מעבדות ומחקר חקלאי שיהיו בזיקה ישירה לפעילות בית הספר; מוסיפה כ-5,600 מ"ר לשטח מבני המשק ומשק עזר; וקובעת סל זכויות מתארי של 34,500 מ"ר להתפתחות עתידית של בית הספר; הלב ההיסטורי של מקווה ישראל נקבע אמנם לשימור, אך תתאפשר בו תוספת של כ-3,050 מ"ר כתוספות למבנים לשימור.
אדר' אביעד מור, מהנדס העיר חולון, החתום על ההתנגדות של עיריית חולון, דורש את זכות הציבור בשטחי המוסד הוותיק: "עיריית חולון רואה חשיבות עליונה בשימור מעמדו של הציבור כבעל זכות בשטח מקווה ישראל, ובשימור אפשרות המעבר של הציבור בו באמצעות סימון זיקת הנאה וביצוע בהתאמה של רישום הערת אזהרה. זאת כדי להבטיל את זכות העמידה של הציבור בנשוא המעבר והגישה בשטח מקוה ישראל, ולהבטיח כי לציבור תהא האפשרות לעמוד על זכותו זו בעתיד ככל שיהא בכך צורך. על כן, עיריית חולון מתנגדת לשינוי סימון זיקת ההנאה לסימון של הנחיות מיוחדות". עוד הוא מוסיף כי עיריית חולון תבקש שהשטחים במקווה יוגדרו כשטחים עם יעוד מעורב לצורכי טיילת, כיכר עירונית, גן ציבורי ומבנים מוסדות ציבור.
חולון מתנגדת גם לאפשר הרחבה של יעודי המסחר בתחום מקווה ישראל: "חתירתה של התוכנית לפיתוח פעילות מסחרית מובהקת בשטחי מקוה ישראל, מייצרת תחרות בלתי הוגנת באופן מובנה על חלוקת ההכנסות באזור למול רשויות מקומיות סמוכות במרחב. זאת לנוכח העובדה כי ומאחר ועסקים המגיעים למקוה אינם נדרשים באותו מיסוי להם הם נדרשים ברשויות גוש דן הסמוכות, ובראש ובראשונה ארנונה לעסקים. למעשה, נוצר מצב בתוכנית כי שטח מקווה יספק דה פקטו הטבת מס מאחר ומדובר בשטח גלילי, בתוך אזור הביקוש הגבוה ביותר בישראל".
הטענות והדרישות של מהנדסת המועצה המקומית אזור, אדר' אסנת אלרון יותר צנועות: "ביטול סימון זיקת הנאה בתשריט התוכנית לסימון ''הנחיות מיוחדות'' המוגדרות כ'אפשרות מעבר לציבור, ברגל ותנועות רכות בזמנים בהם בית הספר אינו פעיל' וקביעת סעיפי שלביות לפתיחת המעברים, יפגע באפשרות של תלמידי אזור הלומדים במקווה ישראל להגיע בלוחות זמנים סבירים ובביטחון לתחומי בית הספר. פתיחת המעבר לציבור משער הכניסה המזרחית רק בשלב ג' לא נותן מענה לשנים הקרובות לתלמידי אזור הלומדים והצפויים ללמוד במקווה ישראל ומנוגד להתייחסות אזור לתוכנית כפי שהוצגה טרם ההפקדה".
חברת מועצת העיר ת"א-יפו, שולה קשת, דורשת אף היא את פתיחת מקווה ישראל לשכנים: "מספר הפארקים והשטחים הפתוחים בדרום העיר ומזרחה נמוכים באופן משמעותי, כך שהביקוש לאתרי טבע עירוניים, שטחים פתוחים ושפ"פים גדול מן ההיצע. מקווה ישראל הינו שטח פתוח מגוון ומרשים הגובל בדרומה של העיר ויכול לענות על צרכים חשובים אלו של תושבי ותושבות העיר. למותר לציין כי זכות זו של הציבור בפרט ותושבי דרום תל אביב יפו, נמנעה באופן יסודי, לאורך שנים רבות. ועל כן, יש להסדיר את זכותו של הציבור בשטחי מקווה ישראל ולאפשר את נגישות תושבי תל אביב יפו למקום".
ההתנגדות של מטה המאבק לבינוי שפוי קובעת כי "עם ביטול זיקות ההנאה, נותרה התוכנית מרוקנת מהתפיסה התכנונית שהנחתה אותה. ביטול זיקות ההנאה מותיר את התוכנית ככלי ריק וחסר ערך ציבורי". לפי תפיסת העמותה, הפועלת בשנים האחרונות לשיפור התכנון במדינת ישראל "זיקות ההנאה לציבור בתוכנית חשובות במיוחד משום שתושבי השכונות הצמודות למקווה ישראל, במיוחד בחולון, סובלים ממיעוט של שטחים פתוחים וגינות ציבוריות . מדובר בשכונות במעמד חברתי כלכלי בינוני עד נמוך ותושביהן משתייכים למעמד העובד. למשפחות המתגוררות בסמוך למקווה ישראל אין גישה פתוחה לשטחו. מקווה ישראל מוקף גדר גבוהה וכל שנותר לתושבי השכונות המקיפות אותו הוא להביט מרחוק בשטחים הפתוחים הנרחבים, ללא אפשרות להנות מהם".
יעל אטקין, רכזת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים אמרה: "המנגנון המבוקש לזיקת ההנאה לוקה בחוסר הבנה של מורכבות המקום ואופן ניהולו. כיוון שאין בתוכנית המופקדת מנגנון כלכלי ליישום השימור ולשיקום האתרים ההיסטוריים בתווך סימון זיקת ההנאה בתוכנית, כמו גם תכלול אירוע של כניסת הציבור באופן חופשי ללא בקרה, המועצה לשימור אתרים מתנגדת לכך שמנגנון שכזה יהיה מחייב בהוראות התוכנית. לדעתנו, הפתרון המיטבי עבור הציבור ועבור מקוה הינו תוכנית ניהול, שיוקצו לה המשאבים המתאימים, שתסדיר את כניסת הציבור למתחם ללא פגיעה בתפקוד בית הספר, בערכיו ובעקרונות השימור". יש לציין שמטה המועצה לשימור אתרים ממוקם באחד המבנים ההיסטורים של מקוה ישראל.
שרית גולדשטיין, מנכ"לית מקווה ישראל, מסרה בתגובה: "מקווה ישראל שמח לכניסה של ציבור, אך מתנגד לכניסה לא מבוקרת. אנחנו מבקשים לאפשר לשמר את הפונקציה העיקרית שלנו כקמפוס חינוכי. משרד החינוך מעודד את כפרי החינוך לייצר הכנסות נוספות, מעבר לתיקצוב של המשרד. אין אח ורע לנטל הציבורי המוטל על מקווה ישראל בדמות המבנים לשימור". לדבריה, אין שום בסיס לחשש של מהנדס העיר חולון: "מדובר בחזית מסחרית של מבנים שיוקמו ליד כיכר חדשה שתוקם ברחוב אשכול. תהיה שם רק פעילות שתתמוך בשיתוף הפעולה של חקלאות והייטק".
