כך ניתן להפוך את יישובי העוטף למודל סביבתי
כך ניתן להפוך את יישובי העוטף למודל סביבתי
מינהלת תקומה עובדת על תוכנית לשיקום ארוך טווח ליישובי עוטף עזה. מומחים מציעים: לבנות מחדש, תוך היערכות לאתגרי האקלים
יותר מחודש לאחר טבח השבעה באוקטובר, התותחים עדיין רועמים. עשרות אלפים שנעקרו מביתם בשל המלחמה עדיין שוהים בדיור ארעי ברחבי ישראל. אולם גם בשעה זו יש מי שמסתכל קדימה על עתידו של חבל ארץ שיזדקק לשיקום עמוק וארוך טווח, ולבנייה מחדש של תשתיות ואזורי מחיה רבים. מינהלת תקומה מצויה בימים אלו בהליך בניית האסטרטגיה לתוכניות שיקום ארוכות טווח ליישובי החבל, ובדצמבר היא צפויה להציג תוכנית ראשונית לקראת מהלך של שיתוף פעולה עם המועצות והקהילות.
משרדי ממשלה לצד מומחים וארגונים מהחברה האזרחית כבר שוקדים על המלצות ודרישות עבור המינהלת, במטרה לקדם התחדשות ושגשוג של הנגב המערבי תוך בניית חוסן ארוך טווח, בהסתמך על מכלול האתגרים שבפניהם ניצבת ישראל שנים קדימה ובהם שינויי האקלים, שעומדים להפוך את ישראל לחמה ויבשה יותר, ולהשפיע על הכלכלה, החקלאות, המרקם החברתי ועוד. מומחים מציעים למינהלת תקומה כבר היום להתבסס על מודלים שהעיקרון המנחה בהם הוא "לבנות מחדש יותר טוב" (Build Back Better), ובכך להפוך את האזור למודל מופת לעתיד סביבתי בר־קיימא תוך עידוד צמיחה כלכלית ופיתוח חוסן חברתי.
מינהלת תקומה תפעל לפחות בחמש השנים הקרובות, ותנהל את מאמצי השיקום. על שולחנה יונחו לא רק המלצות של מומחים מקומיים, אלא גם ידע בינלאומי רב שנצבר באשר לבניית קהילות בנות־קיימא. כפרים, מושבים וערים מבוססים על עיקרון דומה; תכנון ופיתוח המשלב אנשים, תשתיות, שירותים וטבע. הקיום בהווה אינו בא על חשבון הדורות הבאים, ומתבסס על צמצום שימוש במשאבים מתכלים וההשפעה על הסביבה, ייצור מקומי של מזון, שימוש באנרגיה מתחדשת ותפיסה תכנונית סביבתית.
לקבל השראה מדוגמאות מוצלחות לשיקום סביבתי מדרום קרוליינה, סיאטל וניו מקסיקו
הנה כמה דוגמאות לנעשה בעולם: תושבי ספרטנבורג, דרום קרוליינה, שיתפו פעולה עם הממשל המקומי, סוכנויות פדרליות ובעלי עניין בתעשייה כדי ליצור דיור, פארקים, עסקים ומרפאות בשטחים שבהם היו בעבר מזבלות ומבנים נטושים. בשמורת Ohkay Owingeh בניו מקסיקו, מנהיגי השבט מיישמים תוכנית אב לשימוש בקרקע שיוצרת דיור בר־השגה ומשמרת משאבי מים יקרי ערך. בסאות׳ לייק יוניון שבסיאטל, השקעות בתחבורה, דיור בר־השגה ושטחים ירוקים הפכו אזור של כביש מהיר, מחסנים נטושים ומגרשי חניה לשכונה פורחת.
משרד האנרגיה והתשתיות הציג בשבוע שעבר עקרונות לתכנון ארוך טווח לאזור. לאחר שנים שהוזנח בישראל תחום האנרגיה המתחדשת באופן עקבי, כעת מתחייב שר האנרגיה ישראל כ”ץ להפוך את עוטף עזה ל"אי אנרגטי", "שיהיה מודל עולמי של אנרגיה מתקדמת ומתחדשת". אולם התוכנית מחייבת תקציבים גדולים, וכעת אין כל ערובה להקצאתם. האתגר הוא גדול, אך סיפור מהעת האחרונה ממחיש עד כמה הוא חשוב גם לחוסנם האנרגטי של היישובים: בשבת השחורה נפגעה מערכת הגז באחד מקיבוצי העוטף והוא נאלץ להתבסס מאז על גנרטורים המופעלים על ידי סולר מזהם.
במשרד האנרגיה מקווים שיצליחו לנתק את חבל התקומה מתלות ברשת החשמל ולהוביל לייצור של 5 ג'יגה־ואט סולארי באזור עד סוף העשור – כמות משמעותית מסך צריכת התושבים. זאת לצד בנייה מאופסת אנרגיה, הקמת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים וחשמול צי האוטובוסים, שכלול החקלאות, כך שהיישובים יוכלו לשלב בה אנרגיה מתחדשת ועוד. במשרד אף שואפים להקים באזור מרכזי מו"פ, חממות טכנולוגיות, מפעלים לייצור טכנולוגיות אנרגיה נקייה ואזורי נסיינות באנרגיה.
פרופ׳ עדי וולפסון וגליה לימור שגיב מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ופרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה מאוניברסיטת חיפה וממוסד שמואל נאמן בטכניון, משרטטים בעבודה שהגישו למינהלת תקומה את התחומים העיקריים שיש להקדיש להם תשומות בעת בניית חוסן בר־קיימא: חקלאות וביטחון מזון, בנייה ירוקה, אנרגיה, תחבורה מקיימת, היערכות לשינויי אקלים, התחדשות עירונית וטיפול בפסולת.
לבנות בית שיעמוד בחום הכבד
הנגב המערבי נחשב ל"אסם הירקות" המקומי. כ־60% מהירקות הישראליים גדלים שם, והוא מהווה בית ל־44% משטחי החקלאות הישראליים. וולפסון ואילון מציעים כעת להפוך את החבל למרחב האגרו־טק של ישראל, שבו יתבצעו מחקר ופיתוח ותוכשר הקרקע לסטארט־אפים מקומיים בתחום. בתוכנית ממשלתית שהוגשה ב־2018 לאור החלטת ממשלה מ־2014 באשר לפיתוח האזור, כבר הומלץ להפוך את עוטף עזה למרכז מוביל בתחום החקלאות העתידית והתמודדות האדם עם שינויי אקלים ומחסור במשאבים. זאת, לאור הפוטנציאל לרתום את הידע המקומי שנצבר באזור לטובת פתרונות שיכולים בהמשך הדרך לשמש מדינות ברחבי העולם, שגם הן הולכות ומתחממות ומתייבשות. וולפסון ואילון מציעים להשקיע משאבים בהפיכת התוכנית למנוע כלכלי מרכזי באזור, אם תשכיל המדינה לפתח את התחום, בין היתר תוך תמיכה במו״פ, הטבות לחברות שיערכו באזור ניסויים ומחקר או מענקים לחברות שיפעלו מאזורי התעשייה המקומיים.
נושא מהותי נוסף שעל הפרק הוא בנייה מחדש של בתי תושבים רבים, שרבים מהם נהרסו לחלוטין ב־7.10. לסקטור הבנייה יש השפעה משמעותית על פליטות גזי חממה וצריכת משאבים, ובכך גם על איכות החיים של התושבים. בנייה ירוקה משלבת היבטים סביבתיים תוך התחשבות בתנאי האקלים והטופוגרפיה. החוקרים מדגישים כי יש לקדם שימוש בחומרי בנייה טבעיים או ממוחזרים המאפשרים תחזוקה פשוטה ויעילה, ומבנים חסכוניים באנרגיה שאף יצליחו להפחית הוצאות על חשמל ומים, בדומה לבנייה חדשנית ומתקדמת בעולם.
עבור הנגב המערבי תכנון הצופה את המגמות העתידיות תוך בניית יכולת הסתגלות אליהן הוא קריטי. לפני סוף המאה צפוי גידול של 45% במספר הימים החמים מאוד באזור, ופי שלושה בימים הקיצוניים. גלי החום יוכפלו, משכם יתארך ושיאי הטמפרטורה יטפסו עד 42 מעלות צלזיוס.
פינוי הפסולת - לפני שיחל שיקום חבל התקומה, המדינה תיאלץ לטפל בכמויות ענק של פסולת בניין, כבישים, מכוניות ותשתיות. לפי חישוב ראשוני של אדם טבע ודין, עלויות הטיפול לא יפחתו מ־100 מיליון שקל. כעת מוצע לטפל בפסולת באופן מקומי ככל הניתן, במקום לשנעה למרחקים ברחבי הארץ ולייצר זיהום נוסף
פרופ׳ וולפסון מסביר כי "המטרה היא לבנות בית שיעמוד באתגרים ובאיומים המקומיים והעולמיים הגדולים שעומדים בפנינו, יתכתב עם האקלים והטופוגרפיה המקומיים ויהיה כמה שיותר פונקציונלי, גמיש וחסכוני. חשוב לתכנן מבנה בצורה שתפחית את כמות החום שנכנסת אליו ובו בזמן תשמור על הקרירות בתוך הבית. לשם כך צריך להתאים את חומרי המבנה, את העובי של הקירות והגובה של הבית ואת כיווני האוויר, להוסיף הצללה טבעית ומלאכותית ואפילו גג ירוק, ולהקים מערכות קירור יעילות שפועלות על אנרגיה סולארית עם אמצעי אגירה. תכנון שכזה יאפשר גם עצמאות אנרגטית מסוימת, שחשובה מאוד בימים שבהם יש חום קיצוני וסיכון מוגבר להפסקות חשמל, ואפילו אפשרות לספק חשמל לרשת".
ארגון אדם טבע ודין הגיש למינהלת נייר עמדה המציע מנועי צמיחה כלכליים־סביבתיים. נושא הפסולת הוא נושא מרכזי, שכן ישראל נכשלת במשך שנים ארוכות בטיפול בפסולת ושולחת 80% ממנה להטמנה. בחבל התקומה ייאלצו הרשויות להתמודד כעת עם פינוי כמות עצומה של פסולת בניין ותשתיות, בעקבות ההרס הגדול. הטיפול בפסולת ידרוש משאבים רבים ומציאת דרכי טיפול יעילות, תוך מזעור הנזק הסביבתי. באדם טבע ודין מציעים לבצע טיפול מקומי בפסולת הבניין. במקום לשנעה ברחבי הארץ, להקים מערכי מיחזור מקומיים ובכך להשתמש בחומר לטובת בניית התשתיות המחודשת באזור. בנוסף, חשיבה קדימה יכולה לתקן נזקי עבר. לפי הארגון, חבל התקומה, בהיותו מרוחק יחסית ממתקני מיון מחד, וחשוף מאוד למפגעי אקלים מאידך, מהווה קרקע אידיאלית ליישום הפרדה וטיפול בפסולת במקור.
