הנחה בלי רווחהיקנו בזול, ישלמו ביוקר: מה מחכה לזוכי המחיר למשתכן בצפון
הנחה בלי רווחה
יקנו בזול, ישלמו ביוקר: מה מחכה לזוכי המחיר למשתכן בצפון
שכונת אפקה בקריית ביאליק מבטיחה לזוכי מחיר למשתכן דירות גדולות. אך הוצאות תחזוקה גבוהות במגדלים, מרחק רב ממוקדי תעסוקה, מסחר ובילוי ואילוץ לנסוע ברכב פרטי חושפים תמונה בעייתית| כתבה שלישית בסדרה
אחד היתרונות של הדירות המוזלות שמשווקות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן הוא שהן חלק ממתחמים רגילים, שבהם יש דירות שמוצעות גם לשוק החופשי. במילים אחרות, בשונה משיכוני שנות השישים, שהיו הומוגניים ונבנו מראש רק לאוכלוסייה מעוטת יכולת, בגרסה העכשווית של יוזמת הדיור המוזל של משרד הבינוי והשיכון יש עירוב קהלים. ואולם, מי שיבקר בשכונת אפקה (עד לאחרונה נקראה "נאות אפק"), שנבנית בימים אלה בקריית ביאליק, יגלה שלמרות מאמצי המיתוג, השכונה החדשה מנותקת ומציעה אדריכלות מנוכרת וסתמית. ויש לכך גם תג מחיר. זוכי תוכנית מחיר למשתכן יקבלו אולי דירות בהנחה, אך את המחיר הכבד ישלמו מדי יום.
לפי אתר האינטרנט של עיריית קריית ביאליק, "נאות אפק היא שכונת מגורים הנבנית בצפונה של קריית ביאליק. השכונה נבנית משני צדי כביש 22, צפונית לכביש 79. היא צמודה ממערב לשמורת הטבע עין אפק וסמוכה לשביל נחל הנעמן. לצורך הקמת השכונה הועברו שטחי חקלאות שהיו שייכים לקיבוץ אפק אל העיר קריית ביאליק. השכונה החלה להיבנות בעקבות הסכם גג שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לעיריית קריית ביאליק. בשנת 2016 החלו עבודות התשתית להקמת השכונה. השכונה צפויה להכיל 4,753 יחידות דיור בבנייה רוויה של עד 25 קומות".
שכונת אפקה היא יוזמה של רשות מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) ואושרה ב־2013 על ידי בינת שוורץ־מילנר, שהיתה אז ראש מינהל התכנון. על התכנון חתום האדריכל משה צור, שמוכר פחות כמתכנן ערים ויותר בשל המגדלים שהוא מתכנן (מגדל הנביאים בחיפה, מגדל ארלוזורוב ומגדלי מידטאון בת"א). הקונספט של השכונה מזכיר מאוד את שכונות הבלון שהוקמו בעשורים הראשונים שאחרי קום המדינה. זו שכונה כאילו אוטונומית שאוטוסטרדה רבת־נתיבים (כביש 22) מפרידה אותה מהעיר הוותיקה. הזיקה היחידה לעיר הקיימת היא בית הקברות הוותיק צור שלום, שמקבל את פני הבאים לשכונה.
עמוד השדרה של השכונה, שעובר במקביל לכביש 22 (צפון־דרום), הוא ציר נעמי שמר. לאורך הרחוב ממוקמים מוסדות החינוך, וגם מבנה המרכז המסחרי, שנבנה בימים אלה. במרכז הכביש הרחב מתוכנן אזור תווך מגונן, וריאציה על שדרות רוטשילד בתל אביב. בינתיים זהו מגרש חניה ארוך. מציר נעמי שמר מסתעפים לכיוונים מזרח ומערב רחובות עם שמות מוכרים: שושנה דמרי, אהוד מנור, יוסי בנאי. הקונספט הוא מיעוט בכבישים וריבוי בשבילי הולכי רגל. אולי זה בגלל שקיץ וחם ואולי בגלל שהשכונה עדיין בבנייה, אבל הכל שומם. קו 14 של אגד מגיע אמנם לשכונה בתדירות של כל 20 דקות, אך התנועה לשכונה ובתוכה נעשית אך ורק במכוניות.
השכונה חולקה למתחמים שנבנים על ידי קבלנים שונים, שאת שמותיהם המתנוססים בראש המגדלים קשה לפספס. מצד שני האדריכלות גנרית, משוכפלת. עוד ועוד בניינים בגובה 6 ו־25 קומות. קופסאות בצורת H, מצופות באבן נסורה בהירה, שיושבות על חניוני ענק. הפארקים הרבים והנרחבים שבין מתחמי המגדלים מציעים נוף סתמי, שטוח: משטחים מרוצפים, הרבה דשא סינתטי, רחבות מרוצפות בגומי צבעוני ומדשאות. מי שיגיע לכאן עשוי להתבלבל. שכונת אפקה בקריית ביאליק נראית בדיוק כמו שכונת הפארק בחדרה, כרמי גת בקריית גת ורמת הנשיא בחיפה.
יוגב שרביט, יועץ כלכלי לרשויות מקומיות, מתייחס למיקום השכונה כאל מרכיב משמעותי בהוצאות החודשיות למשק בית: "העובדה שמי שחי בשכונה מעין זו מנותק משירותים עירוניים ויש לו קושי אמיתי להגיע לשירותים כאלה, מכריחה אותו להחזיק שני רכבים. ההוצאות על כל רכב הן 800 שקל מינימום בחודש ולא דיברנו על אובדן הערך של הרכב, כך שמדברים על סכום של כ־5,000 שקל מדי חודש".
2 צפייה בגלריה
יוגב שרביט, יועץ כלכלי לרשויות מקומיות. "אם היו בונים במרקם עירוני, הכל היה יותר זול"
(צילום: ישראל הדרי)
הוא מוסיף כי "מכיוון שהכל רחוק, מי שגר בשכונה כזאת תקוע בבית. יש לזה מחיר. השכונה מצמצמת את המפגש עם אנשים וגם את אפשרויות התעסוקה. כי לכל מקום שירצו להגיע, יצטרכו לנסוע ברכב פרטי ואז ייתקעו בפקקים. רוב האנשים לא נוסעים יותר משעה לעבודה, ולכן רדיוס אפשרויות התעסוקה פוחת, ובהתאמה הזדמנויות התעסוקה".
תמהיל הדירות המוצע בשכונה הוא די דומה. מדירות 3 חדרים בגודל 87 מ"ר ועד 5 חדרים בגודל 125 מ"ר. שרביט טוען שהגדלים האלה מייצרים בעיה: "מדובר בדירות גדולות יחסית, שהמגורים בהן כרוכים בהוצאות גדולות של חשמל, מים, ארנונה ותחזוקה. שוב ושוב אנחנו מעמיסים עלויות. אלה דירות שמיועדות למשפחות עם הרבה ילדים. גם כאלה שאין להם ילדים ישלמו הרבה מאוד הוצאות עודפות".
לניתוק של השכונה מהמרקם העירוני תהיה גם משמעות בהיבט הצרכני: "בשכונות מהסוג הזה מקצים מעט מדי שטחי מסחר, שצמודים אליהם חניוני ענק. המשמעות היא שהמרכז קטן מדי, תהיה לו בעלות אחת, החנויות ישלמו שכ"ד יותר גבוה ואז העלויות יגולגלו לתושבים. מעבר לכך, קשה מאוד לקיים מסחר בשכונה של 4,000 יח"ד לעומת שכונה שהיא חלק מעיר. מאחר שהקריון נמצא במרחק של 7 דקות נסיעה באוטו, קשה להאמין שלמרכז המסחרי המקומי תהיה איזו זכות קיום. זה מעגל שמזין את עצמו".
לשכונה כמו אפקה בקריית ביאליק יש גם מחיר אורבני. שרביט טוען שהמחיר של הפרויקט, לטווח הארוך, אדיר: "זו שכונה עם תכסית מאוד נמוכה, מה שאומר תשתיות חדשות והרבה מאוד גינות וכבישים שיש לתחזק. כלומר, הרשות המקומית מייצרת לעצמה עלויות גבוהות שהיו יכולות להיות מושקעות בחידוש המרקם העירוני הקיים. זה קשור גם לאופי האוכלוסייה בשכונה החדשה. משפחות עם ילדים הן משק הבית היקר ביותר לרשות. 80% דירות ענקיות ו־20% דירות קטנות זה לא תמהיל מאוזן. הגירעוניות הממוצעת של כל יחידת דיור היא הרבה יותר גבוהה וזה הופך יקר לאורך זמן. הרשות המקומית מפסידה המון כסף, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, מתכסית פרברית שמנותקת מהעיר הקיימת".
לדברי שרביט, "בכסות הסכם הגג הרשות העירונית חושבת שעלויות הפיתוח של השכונה החדשה ימומנו על ידי המדינה. היא לא מביאה בחשבון את הטווח הארוך. לו היו בונים במרקם יותר עירוני, הכל היה יותר זול. בסופו של דבר, אלה שיגורו במגדלים האלה ישלמו מחיר הרבה יותר גבוה".
