בלעדיהנתונים נחשפים: המבנים לא מאוכלסים והבעלים האמידים זוכים לפטור מארנונה
בלעדי
הנתונים נחשפים: המבנים לא מאוכלסים והבעלים האמידים זוכים לפטור מארנונה
בחוק ההסדרים מקודם תיקון שיקצר את תקופת הפטור מארנונה לנכסים לא מאוכלסים. בפעם הראשונה דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה חושף תג מחיר של עשרות מיליוני שקלים בשנה שעולה הפטור, ומגלה שבעלי הנכסים הם דווקא השכבה האמידה בישראל
דו"ח חדש שנערך על ידי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומתפרסם הבוקר מציע לשנות את החקיקה הקיימת, להגביל את תקופת הפטור מארנונה ולחייב בעלי נכסים נטושים בתשלום המס העירוני.
לפי מחברי הדו"ח, המצב הנוכחי מביא לאובדן הכנסות של לפחות עשרות מיליוני שקלים בשנה, כמו גם לסיטואציה המעודדת מפגעים אורבניים, סכנות תברואתיות ומקור לפשיעה. החידוש העיקרי של הדו"ח הוא בדיקת ההכנסות של בעלי הנכסים, הן פרטיים והן חברות. המסקנה שעולה מהבדיקה היא שלרובם יש יכולת לשלם ארנונה ושאי השמשת המבנים נובעת מציפייה להשבחה ולחץ על העיריות. כיום הממשלה מקדמת, בחוק ההסדרים לשנת 2025, שינוי בחקיקה בתחום, ובמועצה הלאומית לכלכלה מציעים גרסה מרוככת מעט יותר, מתוך תקווה שהדבר יכשיר את העברת החוק.
על פי הדו"ח, עליו חתומים אורית הלוי, ראוי חילו ועידן בוזגלו, אחת הבעיות היא שאין למדינה מידע אמין על היקף התופעה. חלק מהרשויות המקומיות מדווחות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על הנחות או פטורים מארנונה, אולם כל רשות מקומית מנסחת את הקטגוריות ומסווגת את המקרים על פי הפרשנות שלה. כך או כך, לפי הלמ"ס, המספר הגבוה ביותר של מבנים שאינם ראויים לשימוש, כ־1,445 נכסי מסחר בשטח כולל של כ־338,730 מ"ר ו־5,669 נכסים המיועדים למגורים בשטח כולל של כ־700,517 מ"ר - נמצא במחוז חיפה.
מבדיקה ראשונית מסוגה, שהתבססה על נתונים שהתקבלו מעיריות חיפה ותל אביב, היחידות שהסכימו לשתף פעולה - גילו מחברי הדו"ח כי בעיר חיפה עצמה יש 462 מבנים "לא ראויים לשימוש", בשטח כולל של כ־172 אלף מ"ר. לאחר הצלבה עם נתוני הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ועם נתוני רשות המסים, אותרו 249 נכסים, מתוכם 109 נכסים למגורים ו־140 לא למגורים. בתל אביב נמצאו 744 מבנים "לא ראויים לשימוש", בשטח של 119 אלף מ"ר. לאחר הצלבת הנתונים אותרו 293 נכסים, מתוכם 138 נכסים למגורים ו־155 לא למגורים.
מהבדיקה של נתוני הכנסות בעלי הנכסים, הן בחיפה והן בתל אביב, עלה שהינם אנשים בעלי יכולת כלכלית גבוהה והכנסה ממוצעת גבוהה משמעותית מההכנסה הממוצעת במשק ועל כן ניתן לשער כי השיקולים העומדים בבסיס אי השמשתם של הנכסים הללו ככל הנראה אינם קשורים למעמד סוציו־אקונומי נמוך. כמו כן, ניתן לראות כי החברות המחזיקות בנכסים המוגדרים כלא ראויים לשימוש הינן בעלות מחזורי עסקים משמעותיים ועל כן ניתן להניח שיש ביכולתן להשמישם.
לשם המחשה, מהנתונים עולה כי ממוצע המחזור השנתי של החברות המחזיקות בנכסים המוגדרים כלא ראויים לשימוש בחיפה הוא כ־230 מיליון שקל לשנה. 80 מהחברות מחזיקות לבד בנכסים והן בעלות מחזור שנתי ממוצע של למעלה מ־489 מיליון שקל, 39 חברות מחזיקות בבעלות משותפת בנכס עם חברה נוספת והן בעלות מחזור שנתי ממוצע של כ־167 מיליון שקל, ו־95 מחזיקות בנכסים בבעלות משותפת עם עוד שתי חברות או יותר והמחזור השנתי הממוצע שלהן הוא בהיקף של כ־38 מיליון שקל.
על פי פקודת העיריות כיום, נכס שאינו ראוי לשימוש מקבל פטור מתשלומי ארנונה למשך שלוש השנים הראשונות, בחמש השנים לאחר מכן משלם תשלומי ארנונה מזעריים ולאחר מכן פטור לחלוטין מתשלומי ארנונה לתקופה בלתי מוגבלת. השינוי שהדו"ח ממליץ עליו הוא לצמצם את התקופה השנייה (של הפטור החלקי) לשנתיים, ובתקופה השלישית (כלומר אחרי 5 שנים של פטור מלא וחלקי) יחויבו בעלי הנכסים בתשלום רגיל, על פי סיווג. על פי חישוב שנערך על ידי עורכי הדו"ח, בחיפה ותל אביב הפסד ההכנסה הנובע מהיעדר גבייה הוא כ־17 מיליון שקל בכל אחת, מדי שנה.
עניין נוסף, ולא פחות משמעותי שעמד לנגד עיני מחברי הדו"ח, הוא לקבוע בחוק הגדרה אחודה וקריטריונים קבועים לפיהם יש לבחון את שמישות הנכס עבור נכס שניזוק ואינו ראוי לשימוש, כך שבכל רשות מקומית יהיה ברור באילו נכסים מדובר. הכוונה היא לייצר סטנדרט דיווח אחיד בכל הרשויות המקומיות, שיפורסם לציבור בצורה שקופה וברורה באתר הרשות.
נושא המבנים הנטושים עולה אחת לכמה זמן לדיון בכנסת. בדצמבר 2021 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ מיכל שיר לביטול פטור מארנונה למבנים נטושים. הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת ה־19 על ידי ח"כ בועז טופורובסקי ועל שולחן הכנסת ה־20 על ידי ח"כ רועי פולקמן, אך לא קודמו. באפריל 2023 דנה ועדת הכספים של הכנסת בהצעה לקצוב את תקופת הפטור מארנונה רק לשנתיים, ולאחר מכן, לחייב בתשלום רגיל.
כאמור, הנושא עלה גם בחוק ההסדרים 2025, שאושר בממשלה בסוף אוקטובר. הכוונה היא לתיקון סעיף 330 בפקודת העיריות. על פי הנוסח שאושר: "תקופת הפטור מתשלום ארנונה עבור מבנה... שאי אפשר לשבת בו, תוקטן לשנתיים בלבד, בין אם ברציפות ובין אם בתקופות לא רציפות. לאחר תקופה זו, לא יינתן פטור נוסף על פי הסכום המזערי הקבוע כיום. בנוסף, אם הנכס לא יושמש במשך למעלה מ־10 שנים, הוא יחויב בארנונה בסכום המרבי שנקבע לסוג הנכס בהתאם לשימוש האחרון שנעשה בו". כאמור, הנוסח של המועצה הלאומית לכלכלה הוא מעט רך יותר, מתוך רצון לקדם את הצעת החוק מול ועדת הכספים.
