הסלקציה מתרחבת: ועדות קבלה גם ביו"ש
הסלקציה מתרחבת: ועדות קבלה גם ביו"ש
ועדות קבלה מתאפשרות היום ביישובים קהילתיים של עד 400 משפחות בנגב ובגליל. אך ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק להרחיב את פעילותן ליישובים של עד 1,000 משפחות, כולל ביהודה ושומרון. רמת נגב: "יש היגיון שיש מסננת מי כן ומי לא"
כחלק מניסיון הממשלה לעידוד התיישבות כפרית בנגב ובגליל, ובו זמנית שימור האקסלוסיביות היהודית בישובים, אושרה אתמול (א') בערב בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית של ח"כ יצחק קרוייזר להרחיב את מגוון הישובים שחוק ועדות קבלה חל עליהם ליישובים שבהם עד אלף משפחות, במקום 400, וכן להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של הסלקציה גם לישובים באיו"ש. עם אישור הצעת החוק היא תועבר לקריאה טרומית בכנסת. באותו נושא מקודמת גם הצעת חוק ממשלתית, שעליה חתומה שרת הפנים לשעבר, איילת שקד.
מדובר בגרסא נוספת וזהה לתיקון ל"חוק האגודות השיתופיות", שעלה לדיון בתקופת הכנסת הקודמת כיוזמה של מי שהפכה לשרת ההתיישבות, אורית סטרוק וחברי כנסת נוספים. הטענה שעמדה בזמנו בבסיס היוזמה הייתה ש"המציאות מלמדת כי יש צורך בתיקון חקיקה, שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים, המעוניינים לשמור על אופי ייחודי, לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, ומבלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס".
מיון המועמדים לקבלה נועד במקור לייצר התאמה אידאולוגית ופרקטית, שתבטיח את הצלחת הקיבוצים והמושבים, שמרביתם קמו על ברכי הסוציאליזם. מנגנון הסינון יושם גם ביישובים הקהילתיים בשנות השבעים, שהוקמו במוצהר לצורך ייהוד המרחב. לאחר שהוגשו כמה עתירות לבג"ץ נגד השימוש בהליכי הקבלה, התקבל בכנסת בשנת 2011 תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שבו נקבע הסדר כולל שהסדיר את הליכי הקבלה ביישובים קהילתיים, לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים. יישוב קהילתי הוגדר אז כיישוב שבו מספר בתי האב אינו עולה על 400.
התיקון שאושר אתמול נודע להרחיב את מנגנון הסינון, ואולם משמעותו רחבה יותר. על פניו, ניתן יהיה עתה להגדיל את היקף וקיבולת הישובים הכפריים באופן משמעותי והרבה מעבר למה שקבעו בעבר תוכניות המתאר הארציות תמ"א 1 ותמ"א 35. באופן עקיף, יש פה ניצחון של המגזר הכפרי היהודי על התומכים בחיזוק העירוניות.
שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים בירך על אישור הצעת החוק: ״זה תיקון חשוב לחיזוק הפריפריה ולהרחבה משמעותית של ההתיישבות. זו החלטה חשובה של הממשלה שתביא לקידום ולפיתוח הנגב והגליל. אנו נמשיך ונתמוך ונסייע בכל דרך לקידום החוק החשוב". ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, מחזק את דבריו של חג'ג': "בעיני, יש הגיון שיש מסננת מי כן ומי לא. אני לא מקבל את זה שלחרדים יש את השכונות שלהם, לערבים יש את הישובים שלהם ורק לנו, החילונים, אסור שיהיה לנו ישובים בציביון שמתאים לנו. זה טוב שבמדינת ישראל יש ישובים עם אופי שונה. הדרך הכי טובה לנטר את וועדות הקבלה היא שקיפות מקסימלית".
אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "ההתיישבות הכפרית בדרום ובצפון יכולה כבר היום, מתוקף תמ"א 35 לגדול. מה שקורה זה שוועדות הקבלה לא מאפשרות גדילה מאסיבית של הישובים, גם בגבולות המותר. יש פה אבסורד. למעשה, הם מעלים את החסם שמקשה על המגזר הכפרי לגדול. מה שיקרה זה שהם סוללים את הדרך להקמת עוד ועוד ישובים חדשים בפריפריה".
לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, את הרחבת ועדות הקבלה דוחפת "קואליציה מוזרה של אנשים מההתיישבות האליטיסטית והימין האנטי ערבי": "ושוב מסתבר שהשילוב של אליטיזם וגזענות זוכה לרוב הכנסת. בפועל ערבים בודדים רוצים לגור בישובים קהילתיים, ורוב הפניות שאנו מקבלים בנושא הם מיהודים שנדהמים יום אחד לגלות שדרכם לישוב נחסמה, כולל כאלו שגרו כבר בשכירות ונחסמו ברגע שביקשו לרכוש מגרש, מטעמים שרירותיים, כי מישהו מוותיקי הישוב לא חיבב אותם".
הוא מוסיף: "אין שום הצדקה להליכי הסינון בישובים הללו, וגם לא הייתה הצדקה בעת שעבר החוק המקורי ב-2011. אז דיברו על כך שמדובר בישובים קטנים ופריפריאלים, והציגו תמונה מדומיינת של צורך בערבות הדדית ושיתופיות בסוג כזה של ישובים, אף שרוב רובם של הישובים הם נטולי זהות שיתופית, ויש להם אופי פרוורי של gated community . אבל כבר אז היה ברור, וכך גם הזהרנו בעתירה שלנו לבג"ץ באותה עת, שברגע שהישובים יבקשו לגדול יתפרו את הקריטריון של מספר בתי המשפחה לדרישה, וזה בדיוק מה שקורה כעת. בנוסף, עוד מרחיבים את האיזורים שבהם ניתן לקיים ועדות קבלה, כך שאפילו ישובים שכבר 12 שנה לא יכולים לקיים ועדות קבלה, יחזרו לעשות סלקציה".
