הנוף ייפגע: המדינה מתכננת להקים אזורי פיתוח כלכלי בשטחים הפתוחים בחבל תקומה
הנוף ייפגע: המדינה מתכננת להקים אזורי פיתוח כלכלי בשטחים הפתוחים בחבל תקומה
בהמשך לחוק חידוש חבל תקומה, ידון מינהל התכנון בשינוי לתמ"א 35 בעוטף עזה - תוכנית הקובעת כי למטרת שימור השטחים הפתוחים יש לבנות אזורי תעסוקה רק בצמידות לישובים הקיימים; בין המתנגדים, איגוד המתכננים והחברה להגנת הטבע: "הממשלה פורצת את עקרונות התכנון מבלי להציג צורך אמיתי"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בישיבת הקרובה, ביום שלישי הבא, בשינוי חדש לתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35. מדובר בניסיון של המדינה להקים אזורי תעסוקה חדשים ביישובי עוטף עזה המתחדשים בחוק חידוש חבל תקומה, אזור שגבולותיו עדיין אינם ידועים.
תמ"א 35, שאושרה ב-2005, קובעת כי למטרת שימור השטחים הפתוחים יש לבנות אזורי תעסוקה רק בצמידות לישובים הקיימים. השינוי המקודם כעת מבקש הגמשה של עקרונות התוכנית. משמעות המהלך היא פגיעה פוטנציאלית בנוף אך בעיקר, שיבוש נוסף של עקרונות התכנון המקובלים במדינת ישראל, שיש להם תוקף סטטוטורי והם שווי ערך לחוקים, באמתלת שיקום הישובים שניפגעו.
מתוך דברי ההסבר לקראת הדיון: "מרבית מפעלי התעשייה המוקמים באזורי הפריפריה משתייכים ל“תעשייה המסורתית“ הצורכת שטח גדול שלא תמיד ניתן לאשרו בצמידות דופן לישובים עקב מגבלות ביטחוניות. בנוסף, חלק מהישובים בחבל התקומה מרוחקים מצירים ראשיים ובידודם הפיזי, לרבות המצב הצבאי, לא מאפשר להקים שימושים ומקורות תעסוקה רווחיים צמודי דופן. בישובים הללו, גם אם קיימים שטחים פוטנציאלים בתוכניות, הם אינם ריאליים מבחינת המימוש". אי לכך, מוצע לחרוג מעקרונות תמ"א 35, ולאפשר הקמת "אזורים לפיתוח כלכלי", גם בשטחים הפתוחים, המרוחקים מהיישובים.
את השינוי המקודם עתה יש להבין על רקע "חוק חידוש ופיתוח חבל תקומה", המקודם אף הוא בימים אלה. בין היתר, החוק מציע להקים בהוראת שעה "ועדה אזורית לתכנון ובנייה", שסמכויותיה יגברו על תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות ויהיו לה בתחומה, שעדיין לא ידוע, "כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית". לתזכיר החוק הוגשו כמאה השגות, בין היתר ע"י השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שמחתה על כך שבוועדה החדשה לא יהיה חבר נציג של המשרד להגנת הסביבה. בקרן הקיימת לישראל התריעו על כך ש"תזכיר החוק 'מעקר' את החלטות מוסדות התכנון בכל רמות התכנון", ואפילו ברשות הטבע והגנים, קבעו כי "התזכיר המוצע קובע הליך תכנון דורסני וחסר תקדים, הפוגע באופן קשה בהיררכיה התכנונית ובעקרונות התכנון שנועדו להבטיח קבלת החלטות מושכלות ומאוזנות".
בהתייחס לשינוי בתמ"א 35, שבו תדון המועצה הארצית, מתריע היועץ הכלכלי איתי שפרן מיצירת עודף שטחי תעסוקה: "באופן כללי, במדינת ישראל יש עודף היצע של שטחי תעסוקה קיימים ומתוכננים באזורים מסויימים. תוספת שטחי תעסוקה ביישובי חבל התקומה תייצר קניבליזציה משמעותית, היעדר התכנות כלכלית לשימושים אלו ובעיקר פגיעה עתידית בהתפתחות היישובים הגדולים. השימושים צריכים להיות משלימים בצורה נכונה, מותאמת כלכלית ובעלת התכנות בהיבטים תיירותיים ושאינם עתירי שטח והיקפים חסרי תקדים והתכנות".
תמי גבריאלי, יו"ר משותפת באיגוד המתכננים, מסרה לכלכליסט כי הגישה התכנונית הנכונה לשיקום חבל תקומה צריכה להיות אזורית: "אנחנו סבורים כי לא נכון לפרוץ את הוראות תמ"א 35 לעניין בנייה צמודת דופן של אזורי תעשיה. שינוי גורף כזה עלול לייצר פגיעה בשטחים הפתוחים הסובבים את היישובים אשר חשיבותם וערכם באזור זה ידועה. בנוסף, פיזור מוקדי תעסוקה ליישובים הכפריים ייפגע בהכרח באזורי התעסוקה של היישובים העירוניים ועלול להגדיל פערים ביניהם".
עוד היא מוסיפה: "נערכת היום תוכנית אסטרטגית לחבל תקומה, אשר, בין היתר, אמורה לארגן את שימושי הקרקע באזור לשיקום. עקרונות אלה נכון שיהיו שמירה על שטחים פתוחים, שיתופי פעולה ויתרונות לגודל של אזורי תעסוקה וכן צמצום פערים בין יישובים באזור. כל אלה צריכים לקרות תחת תכנון אזורי כולל ולא ע"י פתרונות מנותקים שאינן תורמים לאיזון הכללי".
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע, קושר את השינוי המקודם למהלך יותר רחב: "הממשלה פורצת את עקרונות התכנון מבלי להציג צורך אמיתי המצדיק התנהלות שכזו, וזאת לא כשינוי נקודתי עבור תוכנית ספציפית, כי אם שינוי גורף וכללי המלווה בהסברים שאין להם בסיס. השינוי המוצע בתיקון 7 לתמ"א 35 מתווסף לשינויים נוספים שנעשים לאחרונה במערכת התכנון. הממשלה מציגה כי ברצונה לקצר תהליכים ו"לחתוך" בירוקרטיות אך בעשותה כן, היא מקימה ועדות תכנון בעלות שליטה ממשלתית מלאה אשר הלכה למעשה מסרבלות את המערכת ומערימות עליה קשיים ואשר בסופו של יום - עלולות לפגוע באיכות החיים של התושבים".
