בלעדיקק"ל נגד תמריצים לעיריות: "נפסיד חצי מיליארד שקל"
בלעדי
קק"ל נגד תמריצים לעיריות: "נפסיד חצי מיליארד שקל"
יו"ר קק"ל אברהם דובדבני ביקש משר האוצר שלא יחתום על ההחלטה לתת לרשויות מקומיות מענק של 30 אלף שקל על כל דירה שתאושר לבנייה. לדבריו, המהלך יפגע בהכנסות של רשות מקרקעי ישראל משיווק קרקעות, שכ־10% מהן מועברות לקק”ל
אברהם דובדבני, יו"ר קק"ל, מתנגד לתוכנית הדיור של שר השיכון והבינוי זאב אלקין ואף ביקש למנוע משר האוצר אביגדור ליברמן לחתום עליה ולתת לה תוקף. דובדבני מתנגד לשני סעיפים מרכזיים בתוכנית שלטענתו יגרמו לקק"ל הפסד של יותר מחצי מיליארד שקל.
הסעיף הראשון הוא מתן תמריצים לרשויות מקומיות בסכום של 30 אלף שקל לכל יחידת דיור שתאושר ותשווק באותה רשות. הסעיף השני שקק”ל מתנגדת לו הוא העמקה של גובה ההנחה בתוכנית הדיור הממשלתית מחיר מטרה מ־300 אלף שקל ביחס למחירים בדצמבר 2020, ל־500 אלף שקל.
ההחלטות אושרו ב־7 ביוני השנה על ידי מועצת מקרקעי ישראל שהיא הגוף שמכתיב את המדיניות של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י). לקק”ל יש 6 מושבים מתוך 14 במועצת מקרקעי ישראל. כ־12% מקרקעות המדינה הן בבעלות קק"ל ומנוהלות על ידי רמ"י. ההכנסות של רמ"י מהחכרת הקרקעות ליזמי הנדל"ן מועברות לקק"ל בניכוי הוצאות. בשנת 2021 קק"ל גרפה מכך כ־3 מיליארד שקל, ועל פי התקציב שלה לשנת 2022, היא צופה כי היקף ההכנסות יהיה דומה. הכנסות האלה הן המקור התקציבי העיקרי של קק"ל.
לאחר אישור ההחלטות שבמחלוקת שיגר דובדבני מכתב לשר האוצר ליברמן ודרש ממנו לא לחתום עליהן, ובכך לעכב את כניסתן לתוקף. דובדבני דורש לקיים הליך סדור לבחינה יסודית ומקצועית של המשמעות הכלכלית של ההחלטות. לדבריו, ההחלטות התקבלו “באופן חפוז, ללא כל היוועצות עם קק"ל, כאשר תועלתן אינה ברורה והשלכותיהן הכלכליות משמעותיות וכוללות גם פגיעה וירידה משמעותית בהכנסות קק"ל, ללא דיון מעמיק, ללא העברת המסמכים, וללא שניתנה לקרן קיימת לישראל הזדמנות אמיתית להביע את עמדתה לאחר שקילה ובדיקה".
להערכתו, ההחלטה על מענקים של 30 אלף שקל לכל דירה תוביל לירידה של 1.8 מיליארד שקל בהכנסות של רמ"י. מאחר שקק"ל מחזיקה בכ־25% מהקרקעות שייצאו למכרזים הוא מעריך, כי היא תספוג ירידה של 500 מיליון שקל. חישוב השחיקה בהכנסות אינו כולל ירידה כתוצאה מהעמקה של גובה ההנחות במחיר מטרה, ומכאן שהשחיקה הצפויה תהיה גבוהה מחצי מיליארד שקל. קק”ל מתכוונת להגיש ערעור במועצת מקרעי מקרקעי ישראל על ההחלטה.
קק”ל אינה היחידה שמתנגדת לתוכנית. קדמו לה בכירי משרד האוצר שניסו לבלום את אישורה של התוכנית וכיום מערימים קשיים על יישומה. גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כרמית יוליס הסתייגה מהתוכנית ואף גרמה לשינויים של סעיפים בה. המענק לרשויות המקומיות ישמש להקמת מבני ציבור וישולם על פי התוכנית ביישובים שבהם ערך הקרקע הוא עד 2 מיליון שקל לדירה. מטרתו לתת לראשי הרשויות תמריץ להאצת הליכי הבנייה.
באוצר התנגדו עקרונית לרעיון להעניק כסף מבלי לבחון באופן פרטני את הצרכים של כל אחת מהרשויות. בנוסף, יש טענה מקצועית שהועלתה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ותקשה על אלקין להגדיל את היצע הדירות. אלקין תכנן כי הכסף יגיע מהכנסותיה של רשות מקרקעי ישראל לאחר שיווק הקרקע לקבלנים. אבל החשב הכללי באוצר טוען כי זהו מסלול עוקף תקציב מדינה. לעמדתו של החשכ”ל, הכנסות רמ"י משיווק קרקע אמורות לשמש רק להוצאות הקשורות באופן ישיר לפיתוח השכונה החדשה.
מאחר שאלקין אינו יכול להעמיס על רמ"י את התקציב לתמריצים, הוא נאלץ למצוא להם מקור בתקציב משרד הבינוי והשיכון. אלא שעד עתה נמצא תקציב לשיווק קרקע לבניית כ־3,000 דירות בעוד שהממשלה מבקשת לשווק קרקע לבניית כ־70 אלף דירות בשנה. פיזור הכנסת וכינונה של ממשלת מעבר מובילים לדחייה של דיוני התקציב. אם אלקין תכנן לפתור את הבעיה דרך תקציב 2023, הוא יצטרך לחכות עוד חצי שנה לפחות.
כאמור, גם המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס הסתייגה מהרעיון. ערב הישיבה שבה אושרו ההחלטות היא כתבה חוות דעת שעל פיה כדי לאשר תקציב כזה, רשות מקרקעי ישראל צריכה להוכיח כי יש קשר ישיר בין תוספת התקציב המוצע לבין פיתוח שכונה חדשה. כמו כן, עליה להוכיח שהתשלום לא נועד רק כדי לתמרץ את הרשות המקומית לתמוך בתוכנית. כלומר, יוליס מבקשת להימנע ממצב שבו ישולמו כספים לרשויות מקומיות רק בתמורה להסכמתן לבנייה.
גם לגבי הסוגיה השנייה שיו”ר קק”ל מתנגד לה – העמקת גובה ההנחות – הוא מצטרף להתנגדות של האוצר. ההחלטה שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל הגדילה את גובה ההנחה עד ל־500 אלף שקל או 20% ביחס למחיר בדצמבר 2020. בנוסף, שיעור הדירות בהנחה בכל פרויקט גדל מ־60% ל־80%. באוצר סבורים כי ההנחות אינן מידתיות, ומעוותות את מנגנון השוק החופשי בכך שהן מושכות ביקושים עודפים של זוגות צעירים, ומנגד מצמצמות את מלאי הדירות שמיועד למשפרי דיור.
באותו דיון אישרה מועצת מקרקעי ישראל החלטה נוספת שמעוררת מחלוקת ותגיע לבג"ץ. על פי ההחלטה הזו, בקרקעות מדינה קבלנים יוכלו להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה. בתחילת החודש הכנסת אישרה חוק דומה שחל על כל הדירות למכירה, גם אלה שנבנו על קרקע פרטית. התאחדות הקבלנים בוני הארץ מתכוונת לעתור לבג”ץ נגד החוק ונגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל.
המכתב של דובדבני הוא עוד סימפטום של בעיה שנוצרה בשנים האחרונות. בגלל חוסר היציבות הפוליטית פוליטיקאים כאלקין ממהרים לאשר החלטות חפוזות ונמנעים או לא יכולים לקדם רפורמות אמיתיות. החלטות שמתקבלות בצורה כזו לא מאפשרות להגיע להסכמות וגבוהים הסיכויים שהן לא ייושמו. מה גם שהתוכנית של אלקין נעדרת מקור תקציבי ונתקלת בהתנגדות מצד בכירי האוצר.
תמריצים חד־פעמיים לראשי ערים יכולים, במיוחד לקראת בחירות מוניציפליות, לשכנע אותם לאשר פרויקט בנייה כזה או אחר, אך לא פותרים את בעיות היסוד שמהן חוששים ראשי הערים: היעדר תשתיות וגירעון תקציבי. כדי להתמודד עם המשימות האלה צריך קואליציה יציבה וממשלה שמסוגלת לאשר תקציב.
ממשרד השיכון והבינוי, מרשות מקרקעי ישראל וממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לכתבה עד סגירת הגיליון.
