התוכנית שמאיימת להרוס עשרות בתים בעין כרם: "מגרשת מחצית מבני המקום על לא עוול בכפם"
התוכנית שמאיימת להרוס עשרות בתים בעין כרם: "מגרשת מחצית מבני המקום על לא עוול בכפם"
הוועדה המחוזית ירושלים תדון ב-156 ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית להסדרת בתי המגורים בעמק התימנים. תושבי השכונה שבתיהם אינם תואמים את הוראות התוכנית חוששים מהריסה ודורשים להשוות את זכויות הבנייה שלהם לאלו של יתר תושבי עין כרם
בשבוע הבא (19 במרץ), אחרי דחיות רבות, תדון הוועדה המחוזית ירושלים בהתנגדויות לתוכנית "הסדרת מגרשי מגורים בעמק התימנים בעין כרם" בירושלים. מטרות התוכנית, שהיא יוזמה של רמ"י, הבעלים של הקרקע, חיוביות בסך הכל, אך הוגשו לה לא פחות מ-156 התנגדויות.
התוכנית, עליה חתומה אדר' אילה רונאל, הופקדה בינואר 2022 ומציעה להסדיר את הבנייה במקום שמוגדר כיום כשצ"פ (שטח ציבורי פתוח). התוכנית מגדירה כי שטחי הבנייה בכל מגרש מגורים יהיו עד 250 מ"ר להסדרת בינוי קיים או עד 190 מ"ר לבנייה חדשה (כולל ממ"ד או חדר מחוזק) וכי תותר יחידת דיור אחת בכל מגרש. המשמעות של כך היא שבנייה שאינה תואמת את הוראות התוכנית לא תקבל הכשר ואף תיהרס.
לכן, חוששים תושבי תחום התוכנית שייאלצו להרוס בנייה לא מוסדרת ואף לעזוב את בתיהם, כאשר מדובר בעשרות מבנים. ועד שכונת עין כרם דורש "להשוות את זכויות הקניין אשר נשללו מתושבי העמק ליתר תושבי עין כרם".
"עמק התימנים - השם שהתקבע לקטע המרכזי של הנחל שמצפון לגרעין הכפר של עין כרם – הוא מקום המכיל מגוון עשיר ביותר של מאפיינים יחודיים ובעלי ערך", נכתב בתיק התיעוד המתחמי של התוכנית, שהוכן ע"י אדר' שעיה רוט. "תולדות ההתיישבות והשימוש בנחל ובשני מדרונותיו לא נחקרו דיים, אך ברור כי המקום היה תמיד חלק אינטגרלי - אם כי פריפריאלי – של הכפר הקדום עין כרם. אזור כפרי זה הלך והצטופף לאחר 1948, עם אכלוס הבתים בעולים חדשים מתימן, ונוספו בהדרגה מבנים נוספים - אם כתוספת למבנים המנדטוריים ואם כמבנים עצמאיים. רוב הבנייה הזאת נעשתה בתוך המרקם הכפרי ובהתאמה אליו ומהווה נדבך נוסף בדברי ימי העמק".
שושנה חמו, הבעלים של בית ברחוב עמק התימנים 59 שיש לו ארבעה "מבני עזר" (יחידות דיור נספחות), מעידה בהתנגדות שהגישה לתוכנית כי משפחתה היא הוותיקה ביותר בוואדי. "שכונת עין כרם לא היתה כפי שהיא כיום אלמלא המתנגדת ומשפחתה, כמו גם עולים חדשים נוספים כמותם, מילאו בדבקות אין קץ וכנגד כל הסיכויים את השליחות שהטילה עליהם המדינה הצעירה, עת שיכנה אותן, בתנאים לא תנאים, באזור שהיה אז אזור ספר נידח וחסר תשתיות והעמידה אותם כחיץ אנושי מפני פורעים ומסתננים", כתבה בהתנגדות. חמו דורשת "לבטל את הסימון להריסה של המבנים המחוזקים ע"י בתה ובנה, אשר נולדו במקום וחיו בו כל חייהם, ולקבוע כי מיקום המבנים בתחום יהיה למגורים".
ההתנגדות של תושבי עין כרם, עליה חתומים עשרות תושבים, תומכת בהסדרה תכנונית של עמק התימנים "שאינה פוגעת ומדירה משפחות ותושבים מבתיהן, מזכויותיהם הקנייניות והתכנוניות ומקרקעות שעיבדו כל השנים. עמק התימנים הינו פנינה ייחודית בנוף עין כרם ומהווה את הספר החקלאי של הכפר. שימורו ושימור הכפר הינם ערך רב לשכונה".
המינהל הקהילתי יובלים של השכונה הסמוכה קרית יובל הצטרף אף הוא למחאה. בהתנגדות שלו הוא קורא "לשמר את הקהילה יחד עם סביבתה", וכתב: "הסדר עין כרם שנילווה לתוכנית 2610 הסדיר את זכויותיהם הקנייניות והתכנוניות של תושבי עין כרם. ההסדרה נמנעה מתושבי עמק התימנים בשל השארת בתיהם בשצ"פ. שלילת הזכויות גררה עוול שנמשך ארבעה עשורים ויצרה פערים חברתיים ואפליה בתוך הכפר. על התוכנית לתקן עוול זה ע"י מתן אותן זכויות בדיוק, כפי שניתנו בשנות ה-80 וה-90 ליתר תושבי עין כרם".
גם המחלקה לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל התנגדה לתוכנית. "אנו סבורים כי התוכנית לוקה באופן חמור בהבנת הקשר בין קהילת המקום לבין שימור הנוף התרבותי הפתוח והבנוי שלו, וכי הכרעתה להרוס שטחים רבים כל כך ולגזור גירוש על כמחצית מהקהילה תוביל להזנחת השטח, טיפול לקוי בו ולדרדורו העקבי, שבתורו יוביל לאובדן של הערכים הפתוחים המקומיים ולהסדרה תכנונית של בנייה נוספת", נכתב בהתנגדות עליה חתום ייטב בוסירה, ראש המחלקה ללימוד ומחקר אדריכלות אזרחית. "יתרה מכך, אנו סבורים כי כל תוכנית המבקשת לתקן עוול רב שנים ואשר בסופו של תהליך מגרשת כמחצית מבני המקום על לא עוול בכפם וללא הצדקה תכנונית כבדת משקל - הנה תוכנית שאות קלון בצדה וכי יש לדחותה על הסף".
