בלעדימנהלי הגוש הגדול לבית המשפט: רמ"י הפרה הסכם איתנו
בלעדי
מנהלי הגוש הגדול לבית המשפט: רמ"י הפרה הסכם איתנו
מאות בעלי זכויות בגוש הגדול מבקשים מבית המשפט להורות לרמ"י לפתח תוכנית בנייה באמצעות הותמ"ל. לטענתם, קידום התוכנית דרך עיריית ת"א נוגד הסכם שלהם עם המדינה
בעלי זכויות בשטח הגוש הגדול מבקשים מבית המשפט להורות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להגיש לאישור הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) את התוכנית המפורטת של מתחם 2 ברובע שדה דב, לטענתם על בסיס הסכם חתום עם המדינה שקיבל תוקף של פסק דין במרץ 2020. הבקשה למתן הוראות הוגשה על ידי חמישה עורכי דין המייצגים 1,700 בעלי זכויות בחודש שעבר לבית משפט השלום בהרצליה ונוגעת לתוכנית לבניית 11 אלף דירות בלב אזור הביקוש. בית המשפט הורה למדינה להשיב לבקשה עד 5 במאי.
תוכנית הבנייה בשטח מקודמת בשתי פעימות. בשלב הראשון אושרה באוגוסט 2020 תוכנית מתאר שהגדירה את עקרונות התכנון וקבעה כי תתאפשר בניית 16 אלף דירות בשטח. התוכנית חילקה את השטח לשלושה מתחמי משנה, כאשר בכל אחד מהם צריך לקדם תוכנית מפורטת, ורק לאחר אישורה תתאפשר הוצאת היתרי בנייה. התוכנית המפורטת למתחם הדרומי ביותר בשטח שבו היה מסלול ההמראה של שדה דב קודמה על ידי רמ"י במסלול המואץ של הותמ"ל ועל פיה אפשר לבנות במתחם 4,800 דירות. בפברואר 2021 התוכנית אושרה, בתוך שנתיים מהרגע שנלקטה בוועדה. בסוף אותה שנה המדינה כבר מכרה במכרזים את זכויות הבנייה ובקרוב החברות הזוכות יוציאו היתרי הבנייה.
אבל ב־20 באוגוסט 2022 רמ"י הודיעה לבית המשפט כי התוכניות למתחמים השני והשלישי, שבהם יחד אפשרות לבניית 11 אלף דירות, יוגשו לאישור הוועדה המקומית תל אביב ולא לותמ"ל, במסלול שיימשך להערכתם ארבע שנים ואף יותר. החשש מהליך איטי הוא, בין היתר, משום שעל החלטת הוועדה הזו אפשר להגיש עררים, אפשרות שלא קיימת לגבי החלטות הותמ"ל. ולראיה, תוכנית בנייה אחרת — בצפון השטח — מקודמת על ידי עיריית תל אביב כבר עשור.
לא לוועדה המקומית
עורכי הדין מנהלי הגוש הגדול שחתומים על העתירה הם רחל זכאי, ד"ר מיכאל שפטלר, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ וגלית רוזובסקי, שמונו לתפקיד על ידי בית המשפט בספטמבר 2009. הבקשה עוסקת רק במתחם השני משום שבו מרוכזות זכויות הפרטיים שהם מייצגים, אך עיריית תל אביב מתכננת את שני המתחמים כמקשה אחת.
בבקשתם טוענים המנהלים כי רמ"י מפרה הסכם איתם, ומפנים לסעיף מתוך ההסכם עם המדינה ובו הוסכם לדעתם במפורש לא לקדם את התכנון בוועדה המקומית. בסעיף שאליו הם מפנים נכתב כי המדינה מתחייבת להגיש את התוכניות לותמ"ל או לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב. כלומר בסעיף הזה לא מופיעה הוועדה המקומית כמוסד שבו אפשר לקדם את תכנון המתחם. לטענת המנהלים, ההסכם נערך מתוך כוונה של שני הצדדים לקדם את התכנון בותמ"ל. אלא שבאותה עת הוראת השעה שמתוקפה פועלת הוועדה המיוחדת הזו פגה. ממשלת המעבר שכיהנה באותה עת לא הצליחה להאריך את תוקף הוראת השעה ובגלל חוסר הוודאות באשר לעתיד הותמ"ל התווספה האפשרות האחרת — אישור התוכנית בוועדה המחוזית. בבקשתם המנהלים מחדדים כי "נוכח התנגדותם של המנהלים לקידום התוכנית בוועדה המקומית, נקבו הצדדים בכוונת מכוון בוועדה המחוזית כמסלול חלופי תקף ונמנעו מלנקוב בוועדה המקומית כחלופה לקידום התוכנית".
המנהלים נערכים מראש לטענה כי החלטה זו היא לא בסמכות בית המשפט. טענה כזו יכולה להתבסס על הנימוק שההחלטה לאיזה מוסד תכנון לפנות היא בשיקול דעתה של רמ"י ובית משפט לא רשאי להתערב בשיקול הדעת הזה.
אבל המנהלים טוענים כי הסוגיה שבמחלוקת נסבה על יישומו של הסכם שאושר על ידי בית המשפט, מחלוקת שבה הם טוענים כי המדינה באמצעות רמ"י מפרה את ההסכם.
תיאום עם העירייה
ההחלטה של מנהל רמ"י ינקי קוינט לקדם את התכנון בוועדה המקומית נועדה למנוע עימות שלא לצורך עם העירייה שמעדיפה כמובן שהתוכנית תהיה בשליטתה המלאה. התוכנית כרגע מקודמת תוך תיאום מלא בין העירייה לרמ"י, וההערכה היא כי באופן הזה אפשר יהיה להשלים את התכנון בקצב דומה לותמ"ל.
עו"ד עמי בן יעקב שמייצג בעלי קרקע בגוש הגדול מסביר כי מועד אישור התוכנית חשוב ללקוחותיו משום שהוא משפיע על אופן חלוקת הזכויות בין אלפי הפרטיים. שווי הזכויות במתחם שעדיין לא ידוע מתי התוכנית לגביו תקבל תוקף נמוך משווי הזכויות במתחם אחד שבו התוכנית כבר אושרה. "אני תומך כמובן בכל דבר שיקדם את האישור של התוכנית. אנחנו בסך הכל מנסים לבנות פאזל והנושא של אישור התוכנית הוא פקטור בשיקולים שישפיעו על חלוקת הזכויות בגוש הגדול".
