סגור
המשנה ליועץ ה משפטי לעניינים אזרחיים ארז קמיניץ
עו"ד ארז קמיניץ. "הכוח אצל הפקידים" (צילום: אלכס קולומויסקי)

ראיון
ארז קמיניץ: "בלי עילת הסבירות, מה ימנע הפקעת קרקעות כל שני וחמישי?"

המשנה ליועמ"ש לשעבר מסביר, כי הגברת התלות של השופטים בממשלה וביטול עילת הסבירות יחלישו מאוד את האזרח מול המדינה – גם בתחום הנדל"ן. "מי שייפגעו בסוף אלה היותר חלשים בחברה, שאין להם הכוח לצעוק"

"מחר בבוקר ייכנסו לך לגינה או יחפרו לך מתחת לבית ויערערו את היסודות של הבניין ולא יהיה לך למי לפנות. תפנה לשר או למוסד תכנון שאחראי על הפקעות והם יגידו - 'יש לי סמכות, ולתקוף אותי בבית משפט אתה לא יכול כי ביטלו את עילת הסבירות, אז אני אעשה מה שאני רוצה'", כך אומר ל"כלכליסט" עו"ד ארז קמיניץ, עד אוקטובר 2021 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכיום שותף במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון.
הדברים נאמרו לקראת ההצבעה בכנסת על הצעד הראשון ברפורמה המשפטית: התיקון לחוק יסוד השפיטה, שאחד המרכיבים המרכזיים בו הוא שליטה מוחלטת של הקואליציה בוועדה למינוי שופטים. קמיניץ מצביע על הבעיות הדרמטיות, לדבריו, שהרפורמה המשפטית תיצור בתחום הנדל"ן. הרפורמה שמובילה הקואליציה תיצור מצב שבו בתחום התכנון והבנייה "לא יהיה דין ולא דיין. אני חרד, מה שנעשה הוא דרמטי. הם פוגעים גם בדין וגם בדיין. הדיין הופך להיות שפוט של השלטון, והדין הופך להיות נכה, כי תוגבל הביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות, שזה בין היתר הפגיעה בעילת הסבירות".
אם השופטים ימונו על ידי פוליטיקאים, לשופט לא תהיה שום מוטיבציה להילחם בהחלטה שלטונית, כי הוא מונה על ידי מישהו, או שהוא מסתכל למעלה והוא רוצה להתקדם. הוא יודע שיש פרויקט תשתית שמאוד חשוב לשר או לשרה כי הם רוצים להראות תוצאות - אז מה, הוא 'יתחרפן' ויעכב להם פרויקט לאומי?".
הצעד הבא בהפיכה המשפטית הוא ביטול עילת הסבירות. קמיניץ מסביר כי לאחר שהיא תבוטל, השופטים יוכלו לטעון כי ידיהם כבולות. "אז תישאר תלוי בטוב לבם של הפקידים. כאשר בפרויקטים בעלי חשיבות לאומית יש לחץ גבוה מאוד להגיע לתוצאות מיידיות. ומי שייפגע בסוף זה האזרח הקטן – ואגב, היותר חלשים בחברה, שאין להם הכוח לצעוק ולהגיד 'אתם פוגעים לי בנכס'".
מדוע עילת הסבירות רלבנטית לעולם התכנון והבנייה? אם המדינה תפעל על פי חוק וסמכות, למה שתהיה בעיה?
"עילת הסבירות היא שיקול הדעת של בית המשפט, זה לחם החוק בעולם של תכנון ובנייה. המחוקק אף פעם לא יכול להגיע לרמה כזו של פירוט, שבה יחזה כל סיטואציה עתידית ויידע לתת לה תשובה מראש. אתה לא יכול לצפות את כל הסכסוכים האפשריים, בסוף אי אפשר בלי שיקול הדעת של בית המשפט. בית המשפט רואה איך פסקו בעבר, בוחן את התכלית של החקיקה ועל פי זה פותר פתרונות לבעיות שצצו עכשיו. אחרת מה, כל שנייה תלך לחוקק כי נתקלת באיזשהו אירוע"
באילו מקרים האזרח עשוי להיות זקוק לעילת הסבירות?
"בעולם הנדל"ן הסמכויות שניתנות לשלטון מרכזי או מקומי הן מאוד רחבות. בתכנון הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה או לא לעשות כלום. בסוגיות קנייניות כמו הפקעות - הסמכות מאוד רחבה. נת"ע, למשל, יכולה לחפור לך מתחת לבית, להיכנס לך לגינה, רק כי היא פועלת בשם אינטרס ציבורי. כשאנחנו מדברים על פרויקטים לאומיים הצורך הציבורי הולך ועולה, והסמכות קיימת. מי יבדוק שמשתמשים בסמכות באופן מידתי וסביר? לפעמים צריך להיכנס לגינה, לפעמים באמת צריך להפקיע מגרש. אז מי יחליט אם יש או אין ברירה? רק בית משפט יכול. לפעמים באמת אי אפשר לעשות פרויקט תשתית לאומית בלי להפקיע אבל מי יבטיח שזה לא יקרה כל שני וחמישי. זה דרמטי, כי בתכנון יש 100 אפשרויות".
על פי קמיניץ גם הזכות לתבוע פיצויים בעקבות נזק שהסבה תוכנית חדשה עשויה להיפגע. חוק התכנון והבנייה מאפשר לתבוע פיצויים בין היתר בטענה כי תוכנית חדשה שאושרה הובילה לירידת ערך דירה או נכס אחר. הזכות להגיש תביעה לפיצויים קצובה בזמן.
"אם לא הגשת אותה בזמן – הלכו לך כל הפיצויים. אבל יש לשר הפנים סמכות להאריך את תקופת ההתיישנות. ואם הוא לא האריך, על אף שהנימוקים זעקו לשמיים שהוא כן צריך להאריך, ללא עילת סבירות לא תוכל לפנות לבית המשפט. מי יבחן את שיקול הדעת שלו באי הארכה?"
האם עילת הסבירות השפיעה על עבודתך כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה?
"שיקול הדעת של הרשויות בתחום התכנון הוא מאוד רחב, בוודאי בהפקעות שזה הממשק בו דילמות רבות מול זכות הקניין. המפגש בין הפרט לשלטון הוא מאוד עוצמתי. אם אתה לא מאפשר לבית המשפט שיקול דעת, השלטן מקבל כוח אדיר לקצץ, לבטל, להפחית את זכות הקניין של הפרט בצורה משמעותית מאוד. בתהליך העבודה מול משרדי הממשלה השתמשתי בזה כדי לרסן את הפגיעה בזכויות הקניין של הפרט, כאשר אמרתי להם שזה לא עובר את בית המשפט. עכשיו יגידו על כל דבר שהוא עובר בית משפט כי פועלים בסמכות, ובהפקעות יש לממשלה סמכות רחבה מאוד. יש מגבלות לכוח ויש זכויות לפרט שצריך להתחשב בהם, אלה היו ויכוחים תמידיים עם הגורמים המקצועיים. הם רוצים לקדם פתרונות תשתיתים של צרכים לאומיים, ואנחנו מסכימים שצריך, מבנים שהמערכת עובדת לאט וצריך לקדם, אבל עדיין אי אפשר לדרוס זכויות של פרטיים גם כשאתה רוצה לקדם פרויקטים לאומיים".