סגור
הבניין בבני ברק אמיתי גזית
(צילום: אוראל כהן)

30 ס״מ למרפסת של השכן: פרויקט הבנייה החריג בבני ברק באישור ראש העיר

חברת נופי השחר של הרב קובי רוזנשטיין בנתה בניין בבני ברק עם מרפסות שמרחקן מהבניין הסמוך אפסי • ועדת הערר קבעה: "ההיתר לא אושר מעולם, מקרה חמור של שרשרת תכנון ורישוי בלתי חוקיים" • בעוד חריגת הבנייה קיימת, ליזם אושרה תוספת קומה

אפילו במונחים של בני ברק — העיר הצפופה בישראל — פרויקט הבנייה של חברת נופי השחר חריג בנוף. החברה הרחיבה בניין חדש שהיא בונה וזלגה לחצרות שבין הבניינים. התוצאה היא שקירות הפרויקט ממש במרחק של נגיעת יד מחלונות הבניין השכן. לפני חודש ועדת הערר של מחוז תל אביב פסקה כי היתר הבנייה, שעליו חתום ראש עיריית בני ברק כיום, אינו חוקי.
הוועדה גם מתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה וקבעה כי זה "מקרה חמור של שרשרת תכנון ורישוי בלתי חוקיים". אלא שהחלטת הוועדה לא גרמה לעיריית בני ברק להרוס את המפגע, אלא בדיוק להפך. זו אישרה לחברה כמה ימים לאחר מכן היתר חדש לבניית קומה נוספת.
בעליה של נופי השחר הוא הרב יעקב (קובי) רוזנשטיין ששימש כ־25 שנה עוזרו ודוברו של מנהיג הציבור הליטאי הרב אהרון יהודה ליב שטינמן. בעבר גם כיהן כדובר ועוזר של חברי הכנסת משה גפני ושמואל הלפרט. מנכ"ל החברה הוא יהודה וצלר, שמוכר בבני ברק משום ששימש עוזרו של ח"כ יעקב אשר בתקופה שהיה ראש העיר.
בנוסף מעורב בפרויקט ג'רמי ברבי, יזם חרדי, מייסד ושותף עם גזביה ניאל בקרן ההון סיכון קימה ונצ'רס. ברבי רכש מחצית מהמגרש שעליו נבנה הבניין ביוני 2021 בתמורה לכ־8 מיליון שקל. את המחצית השנייה נופי השחר רכשה בספטמבר 2018 בסכום דומה. ברבי אינו שותף בחברה ואינו מעורב בהליכי התכנון, אלא חתם עמה על הסכם קומבינציה שלפיו הבניין ייבנה גם בחצי המגרש שבבעלותו, והוא בתמורה יקבל את דירת הפנטהאוז.

איך אישור לא חוקי נולד?

באוגוסט 2021 ועדת משנה של הוועדה המקומית אישרה את בקשת נופי השחר להרוס בית צמוד קרקע, ולבנות במקומו בניין. הבניין שנבנה הוא בן שמונה קומות, אך משום שהמגרש במדרון שלוש הקומות הראשונות ממוספרות מתחת לאפס, ממינוס שלוש ועד מינוס אחד, ועוד חמש קומות הן מעל קומת הכניסה. הוועדה הסכימה לבניין בן ארבע קומות (מעל קומה אפס) ופנטהאוז, ולא חמש כפי שביקשה החברה. בקשה לבנייה בחצרות ובמרווחים שבין הבניינים כלל לא עלתה לדיון.
על פי חוקי התכנון העירוניים, בבני ברק אפשר לבנות בניין שהמרחק שלו מגבול המגרש הוא עד ארבעה מטרים, ובמקרה שבו מאשרים הקלה, ניתן להתקרב למרחק של עד שלושה וחצי מטרים לגבול המגרש. הכללים נועדו לשמור על מרווחים סבירים בין הבניינים. אבל הפרויקט של נופי השחר מגיע עד גבול המגרש וממש נושק לבנייני השכנים שמקיפים אותו.
איך זה קרה? היתר הבנייה שהוגדר על ידי ועדת הערר לא חוקי הונפק ונחתם ביולי 2022, ובו צץ פתאום סימון שמאפשר ליזם לבנות בחצרות שבין הבניינים. הסימון הזה מעולם לא אושר. על ההיתר הזה חתומים מהנדס העיר באותה עת, ישראל קשטן, וראש העיר הנוכחי חנוך זייברט, ששימש במועד החתימה סגן ראש עיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
הבנייה בחצרות של הקומות שמתחת לאפס מגיעה כמעט עד קירות הבניינים השכנים ויוצרת לדירות שטח, מעין מרפסת רחבת ידיים, שאותו אפשר להסב לגינה או למרפסת סוכה, אלמנטים שמשביחים את שווי הדירות.
היתר הבנייה שאליו השתרבבה הבנייה שלא אושרה, נחשף ביום כיפור האחרון, אז רבקה בליי, שגרה בבניין הצמוד, גילתה לתדהמתה יציקות בטון בחצר שמפרידה בין ביתה למגרש הפרויקט. בגלל היציקות האלה נמחק כמעט לחלוטין המרווח בין הבית שבו היא מתגוררת לבניין שבהקמה.
בליי היא עורכת דין בכירה. בעבר היתה, בין היתר, סגנית היועץ המשפטי של משרד הביטחון ויועצת משפטית לוועדה לאנרגיה אטומית. הפתעתה היתה גדולה, משום שעקבה אחר הפרויקט שנבנה מתחת לאפה ובחנה לעומק את התוכניות המאושרות. לפי תמליל שיחה שהיא צירפה לבקשת הערר, היא התקשרה לאדריכל העיר בצלאל שניידר, שהודה כי הבנייה אינה חוקית והוא אף הזהיר את היזם "אני אמרתי לאדון וכסלר (כך נכתב בתמליל, הכוונה ליהודה וצלר המנכ"ל ,א"ג) שהוא עובר על החוק".

הוראה: הרסו את המרפסות

יום לאחר הפנייה של בליי, בספטמבר 2023, הוועדה המקומית של בני ברק אישרה לחברה היזמית בקשה חדשה לשינויים של אותו היתר לא חוקי. הבקשה כללה שרטוט שהנציח את הבנייה הלא חוקית בחצרות וכן תוספת של שתי קומות. על ההיתר הלא חוקי ועל הבקשה לשינויים שאושרה בליי הגישה ערר באמצעות עורכי הדין יעקב כהן ואורלי וידן, מחלקת תכנון ובנייה במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. לפני חודש היא רשמה ניצחון חלקי כאשר ועדת הערר המחוזית קבעה כי ההיתר לבנייה במרווחים בין הבניינים לא היה חוקי, והורתה לחברה היזמית להגיש תוכנית היתר מתוקנת שבה שטחי הבנייה בחצרות שבין הבניין יסומנו להריסה.
"ההיתר שהוצא ואשר כולל אפשרות לבנייה במרווחים (בין הבניינים - א"ג)... עד גבול מגרש בקו בניין אפס לא אושר מעולם", כתבה הוועדה, וקבעה: "היתר הבנייה המקורי נעדר תוקף ומבוטל". לדברי הוועדה, זהו "מקרה חמור של שרשרת תכנון ורישוי בלתי חוקיים שהביאו למצב דברים שבו למעשה מוקם במקרקעין מבנה הכולל היקפי בנייה משמעותיים ביותר במרווחים... מדובר במצב בלתי סביר אשר פוגע קשות בבעלי זכויות במגרשים הסמוכים אשר לצערנו לא ניתן להותירו על כנו". עוד נכתב בהחלטת הוועדה כי "נעשתה טעות על ידי הוועדה המקומית בעת הנפקת ההיתר, החצרות (כלומר הבנייה בחצרות — א"ג) שאושרו בתשריט ההיתר המקורי לא הוצגו בבקשה להיתר וממילא לא אושרו על ידי הוועדה המקומית. אין חולק שחובתה של הוועדה המקומית לבחון בתשומת לב כל היתר בנייה שמונפק תחת ידיה". חבר הוועדה טל רשף הוסיף כי "אף אם כל הליכי הרישוי היו מתבצעים כדין, במקרה חריג זה התוצר שנבנה בפועל לא יכול להתאשר לאור הפגיעה הבלתי סבירה בעליל באיכות הדיור של העוררים (השכנים — א"ג)".
אבל ב־30 ביוני, ארבעה ימים לאחר ההחלטה הזו, העירייה אישרה בבהילות בדיון שלא פורסם בסדר היום בקשה חדשה שהגישה נופי השחר ובה אושר לה היתר בנייה חדש עם תוספת קומה, וזאת כאשר חריגת הבנייה עוד קיימת ולא נהרסה. לא רק שהעירייה לא הורתה להרוס את עבירת הבנייה, היא אף השאירה פתח להכשרתה. הוחלט כי מה שנבנה בחצרות יסומן להריסה, וכי החברה היזמית צריכה למצוא פתרון לבניית סוכות עבור הדירות בקומות שבהן סומן שטח להריסה. בניית הפרויקט קרובה לסיום. מדובר במגרש שמוקף בבניינים, והאפשרות היחידה שנותרה כעת לשטח עבור סוכות היא בדיוק השטחים שיש להרוס.

"הכל בהתאם לחוק"

ממנכ"ל נופי השחר, יהודה וצלר, נמסר: "הוועדה דרשה ממני למצוא פתרון לסוכות מכיוון שע״פ התב"ע בבני ברק כל דירה מחויבת בסוכה, ומכיוון שע"פ ההיתר הראשוני הסוכות היו בחצרות שכעת מסומנות להריסה. לפי חוקי תכנון ובנייה מותר לי לבקש תוכנית שינויים או להגיש תב"ע נוספת בשביל למצוא פתרונות תכנוניים. כמובן ש1. לגבי ההריסה, אני ממתין לקבל היתר בנייה".
מעיריית בני ברק נמסר: "במסגרת הערר ניתנו הוראות ברורות אשר כללו, בין היתר, סימון להריסה של חצרות וכן הוראה לדון מחדש בבקשה כפי שהיא ללא החצרות האמורות. הבקשה שבה ונידונה בוועדת המשנה בדיוק כפי שהורתה ועדת הערר. תוספת הקומה היתה חלק מן הבקשה שאושרה בהתאם לתוכנית התקפה החלה על המגרש. אכן נוכח ביטול החצרות לא נותר מענה לסוכות עבור הדירות, ועבורן התבקש היזם למצוא פתרון בהתאם להוראות הדין".
מישראל קשטן נמסר: "פעלתי בהתאם לייעוץ המשפטי של העירייה". מחנוך זייברט לא נמסרה תגובה.