בדיקה2,909 דירות במכרזים נותרו ללא הצעות, גם במרכז
בדיקה
2,909 דירות במכרזים נותרו ללא הצעות, גם במרכז
בחודשיים האחרונים גרמה אי־הוודאות בשוק הנדל"ן לביטול מכרזים של רשות מקרקעי ישראל לאלפי יחידות דירות בתוכניות בנייה רוויה בערים שונות בשל ביקוש נמוך מצד היזמים. התופעה גולשת גם לאזורי ביקוש כמו נתניה, רחובות ואשקלון
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התפארה בסוף 2022 בכמות היחידות שהיא פרסמה לשיווק, אולם בדיקת "כלכליסט" מעלה שבחודשיים האחרונים מכרזי מקרקעין לא מעטים לבנייה רוויה, בעיקר כאלה של "מחיר מטרה", נותרו ללא הצעות של יזמים. בחודשיים האחרונים רמ"י פרסמה 2,909 יח"ד לשיווק, אך ללא שום היענות.
מדובר במכרזים מגוונים המתפרסים באזורים מגזריים, בהם גם ערים ערביות. בעבר יזמים הביעו חשש להיכנס לפרויקטי בנייה ממשלתיים ביישובים ערבים או חרדים, כפי שהתרחש במכרזים שהוצעו בשנתיים האחרונות בגבע בנימין, רכסים, אבו גוש ודיר אל אסד אך לבסוף בוטלו. אולם, כעת הכישלון של מכרזי רמ"י הוא חוצה מגזרים ומעיד על תופעה רחבה יותר.
בחודשיים האחרונים הנתונים מצביעים על כך שאין היענות למכרזי רמ"י אפילו באזור הביקוש ושוליו. היזמים לא מיהרו להגיש הצעות למכרזים ברחובות, אשקלון ונתניה. ניתן לנמק את הימנעות היזמים במה שמכונה "הטיית הסטטוס קוו" כלומר, העדפה של הציבור לשמר את מצב העניינים הנוכחי. כיום שוררת אי ודאות בשוק הנדל"ן ויזמים לא ממהרים לגשת למכרז שעלותו גבוהה, על אחת כמה וכמה של מחיר למטרה שרווחיותו מוגבלת. הריבית שעלתה לאחרונה, המצב הפוליטי ורוכשי הדירות שבוחרים לשבת על הגדר, מתנקזים כולם לשוק הנדל"ן שנמצא בקיפאון עמוק.
מכרזי רמ"י שבוטלו בין היתר בשל חוסר היענות בחודשיים האחרונים: 34 יח"ד ברחובות, 96 יח"ד באיכסאל (מחיר מטרה), 103 יח"ד בתרשיחא (מחיר מטרה), 460 יח"ד באלעד (מחיר מטרה), 186 יח"ד בנתניה, 92 יח"ד בנוף הגליל (מחיר מטרה) ו־46 יח"ד ברחובות (מחיר מטרה).
כאמור, מרבית המגרשים שלא שווקו נמצאים במסגרת מכרזים של "מחיר מטרה", שהיא תוכנית של משרד השיכון ורמ"י, שתכליתה הוזלת או סיבסוד הדירה. יש לציין כי בחודשיים האחרונים, שאליהם מתייחסת הבדיקה למעלה, היו מכרזים של "מחיר מטרה" שהיה להם ביקוש, כמו למשל במודיעין (234 יח"ד), באשקלון (1,463 מתוך 2,168), רחובות (468 מתוך 516), אילת (227 יח"ד), ירושלים (57 יח"ד) וקרית עקרון (608 יח"ד). סביר להניח שמגרשים שלא שווקו, יפורסמו שוב, עם תנאי מכרז שונים.
עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת הבנייה יורו ישראל, שבונה בכל הארץ, אינה מופתעת מהנתונים: "מה שאנחנו רואים זה שהקבלנים סיימו עם תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה, על כל צורותיהן והבינו שהם לא מרוויחים ואפילו מפסידים. יש לזכור שגם אם הקבלן זכה ב'מחיר מטרה' לפני שנה אז המחיר שהוא צריך למכור הוא קבוע והוא לא יכול לשנות אותו". לדבריה, המלט, הבטון, השכר לעובדים עלו, אבל ההצמדה לעליות מוגבלת. עוד לדבריה, רוב המכרזים של מחיר מטרה היום כוללים 20% לציבור הרחב והשאר לזכאים ומשמעות הדבר שהיזם אמור לכסות ולהרוויח רק מה־20% של הדיור הרגיל.
שמאי המקרקעין אסף גסטפרוינד הוסיף: "כישלון המכרזים האחרונים של רמ"י מוכיח את מה שכולם כבר יודעים — רמ"י חיה את העבר ולא את ההווה. כיום יש אי ודאות כלכלית, פוליטית ובעיקר מימונית. במקום להתאים את המכרזים למציאות, המכרזים נכשלים אחד אחרי השני". רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון בחרו שלא להתייחס לממצאי הבדיקה.
