בדיקת כלכליסטכאוס ועדות הערר: באחריות ישירה של משרד המשפטים
בדיקת כלכליסט
כאוס ועדות הערר: באחריות ישירה של משרד המשפטים
ועדות הערר למיסוי מקרקעין מקבלות החלטות שערכן מגיע למאות מיליוני שקלים, אך המידע לגביהן לא שקוף ולא נגיש, הדרישות מחבריהן לא אחידות, חלק מהמינויים בוועדות אינם מקצועיים והביקורת על החלטותיהן מוגבלת
מינויו של מנחה הטלוויזיה אבי כאכון לחבר בוועדת הערר למיסוי מקרקעין הפנה את הזרקור לוועדות הערר אשר בסמכות בתי המשפט המחוזיים, ובעיקר לנציגי הציבור שיושבים בהן ומקבלים הכרעה, לעתים ללא שום התמחות רלבנטית.
יש כיום תשעה סוגי ועדות שדנות בהשגות על החלטות מינהליות של גופים כמו הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון, ובנוסף מספר ועדות לענייני מיסוי על מקרקעין (מס שבח). כמה כאלה יש במדינת ישראל, מי החברים בהן, מי הם נציגי הציבור ומה הכשרתם? המידע הזה לא מופיע בשום מקום, ואפילו משרד המשפטים - האמון על למנות אותם, והנהלת בתי המשפט — שמנהלת את הוועדות, לא יודעים לספק תשובות מלאות.
מה שכן ניתן ללמוד מאתר הרשות השופטת הוא שדרישות המדינה מהרכב הוועדות משתנה מוועדה לוועדה. ההרכב של הוועדה למיסוי מקרקעין כולל יושב ראש שהוא שופט בית המשפט המחוזי, ושני חברים, שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור. אמנם החוק לא קובע שנציג הציבור חייב להיות איש מקצוע בתחום מיסוי המקרקעין, אך לאורך השנים מונו לתפקיד אנשים בעלי הכשרה ורקע רלבנטיים: שמאי מקרקעין, רואי חשבון, ועורכי דין בתחום המיסוי, שכן ההחלטה מתקבלת על פי הרוב, גם אם היא מנוגדת לדעת השופט.
שר המשפטים, כאמור, אמנם ממנה את חברי וועדות הערר אך הניהול של הוועדות והמידע עליהן נמצא בהנהלת בתי המשפט. "כלכליסט" פנה להנהלת בתי המשפט לקבל את שמות חברי הוועדות, וזה אכן הגיע. אלא שהמידע לא כולל הכשרה מקצועית (אלא במקרים בודדים) ולא מסביר מה ההבדל בין "חבר ועדה" לבין "נציג ציבור". זאת ועוד, הטבלה שהתקבלה מהנהלת בתי המשפט לא מסבירה מדוע בחלק מהוועדות יש כמה נציגי ציבור, ובחלקן יש רק אחד (למשל בב"ש). המידע גם לא מעודכן, והוא כולל למשל עורך דין שנפטר ב־2021 ורשום כחבר בוועדת הערר של נצרת.
שני עניינים עולים מהנתונים של הנהלת בתי המשפט: הראשון הוא שאבי כאכון מונה לחבר בשתי ועדות ערר: חיפה ונצרת, ולא אחת. השני הוא מינוי נוסף שהתרחש אף הוא במהלך 2023 לוועדת ערר ירושלים, והוא של חיים אשר אנשיל פרוימוביץ', המועמד של השר דודי אמסלם ליו"ר דירה להשכיר. פרוימוביץ' מכהן כיו"ר בפועל של החברה, אך מינויו טרם אושר על ידי רשות החברות והממשלה. לפני כחודש נחשף ב"כלכליסט" שפרוימוביץ' טען בטפסי המועמדות שלו לתפקיד היו"ר כי אינו בקשר עם נבחרי ציבור ושרים, וזאת בזמן שהשר אמסלם עצמו דווקא העיד לפני כחודש כי הוא נמצא איתו בקשר כבר שנים רבות.
שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, מדגיש כי בעיניו, חשיבותה של הוועדה לענייני מיסוי על מקרקעין עצומה. החיוב על מקרקעין יכול להיות פטור ממס שבח על דירת מגורים, אבל גם יכול להטות עסקאות בהיקף של מאות מיליונים. האפשרות של האזרח היא להשיג תחילה על דרישת תשלום בפני פקיד מיסוי המקרקעין, ואם הוא נדחה יש לו אפשרות לערר בפני ועדת הערר. כהן מסביר כי ההחלטה של הוועדה היא כמו פסק דין, מאוד מקצועית, וניתן לערור עליה רק לבית המשפט העליון. להחלטה של הוועדה יש משמעות גם מבחינת הכנסות המדינה־ב־2022 הגיעו הכנסות המדינה ממיסוי על מקרקעין ל־1.2 מיליארד שקל.
כהן זהיר ביחס למינוי של מנחה הטלוויזיה כאכון לוועדת הערר לענייני מיסוי על מקרקעין. "הראיה הציבורית חשובה אך יש חשיבות שהיא תבוא מנקודת מבט מקצועית. נציג הציבור צריך שיהיו לו את הכלים כדי להחליט שזו עסקה גבוהה או נמוכה. זו לא ועדה שבאה לדון בצדק, אלא בפרשנות של חוק. היה רצוי שלנציג הציבור יהיה ידע קודם, או הבנה בתחום. זה נכון שכאכון יהיה אחד משלושה, אך אין לו פרקטיקה או ידע. אני לא אומר שהמינוי לגמרי פסול או הזוי. בסופו של דבר החוק מאפשר אותו. מצד שני, אנחנו נכנסים פה לעניין סבירות. לדעתי, בכל 50 שנות הוועדה תמיד מונה גורם שיש לו איזה הבנה בחוק".
ש', נציג ציבור באחת מוועדות הערר לענייני מיסוי מקרקעין, מדגיש שאת התפקיד בוועדת הערר הוא עושה מתוך עניין ותחושת שליחות בלבד: "אני מרוויח 194 שקל פלוס מע"מ לשעה. דיון נורמלי, לרבות פסק דין, יכול להגיע ל־7 שעות. המערכת שדנה בעניינים שבין האזרח לבית המשפט צריכה להיות מערכת מקצועית. השופטים שאני עובד איתם הם מומחים במיסוי. אלה עו"ד שהתעסקו קודם במיסוי, או פעלו במערכת המיסוי הממשלתית. לא יכול להיות שידונו בענייני נדל"ן אנשים שלא מבינים בזה. לא תצפה לקבל חוות דעת רפואית משמאי מקרקעין ולהפך".
ש' מספר שהרכב הוועדות כיום הוא תולדה של ניסיון עגום: "בזמנו היו מרבית נציגי הציבור בוועדות המיסוי על המקרקעין עו"ד ורואי חשבון. בשלב מסוים הבינו שיש מצב של ניגוד עניינים מובנה. אותם נציגי ציבור ישבו בוועדת ערר אחת ואז הופיעו בפני שלטונות מס שבח. ואז החליטו במשרד המשפטים לפנות לשמאים מכריעים בדימוס, כמוני, ונוצרה מהפיכה. היום לא מוגשים המון עררים על החלטות ועדת הערר המחוזית כי יודעים שהעבודה שלנו היא מקצועית. לדוגמה, במגזר הערבי היה מקובל ששווי דונם לצורך חישוב מס שבח הוא 120 אלף שקל. המדינה שלחה שומות ריאליות וכמובן שהמוכרים הגישו עררים. בשני פסקי דין שלנו, בוועדות הערר בצפון ובמרכז, קיבלו חברי וועדת הערר את עמדת רשות המסים לפיה ההצהרה בנוגע לתמורה הנמוכה אינה אמיתית, והגיעו לשווי קרקע ריאלי של מיליון שקל. אתה יודע כמה עררים הוגשו אחר כך? בצחוק אני אומר שכרתתי את הענף שעליו אני יושב".
