התנגדות ל"רובע האלה" בקריית מלאכי: אלפי דירות חדשות על חשבון שטחים חקלאיים
התנגדות ל"רובע האלה" בקריית מלאכי: אלפי דירות חדשות על חשבון שטחים חקלאיים
התוכנית להקמת מטרופולין חרדי בדרום נתקלת בהתנגדויות חריפות ממועצות אזוריות ומשרדי ממשלה. מועצה האזורית באר טוביה: "התוכנית אינה מהווה הרחבה לקריית מלאכי אלא כסות להקמת יישוב חדש על חשבון שטחים חקלאיים פעילים"
בחודש ספטמבר הגיש משרד הבינוי והשיכון למנהל התכנון בקשה להכרזה על מתחם מועדף לדיור ל"רובע האלה", שטח של 3,230 דונם, שאמור להרחיב את גבולותיה של העיר קריית מלאכי מעבר לגבולות השיפוט שלה. בתוכנית, שנמצאת בשלב ראשוני, מוצעת בניית 6,000 יח"ד, כולל 400,000 מ"ר של שטחי תעסוקה. המועד הצפוי לאיכלוס הרובע החדש הוא 2030.
בחודש יולי 2024 הצהיר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בוועידת ירושלים לכלכלה של בנק ירושלים, כי מרבית הדירות ברובעים החדשים של קריית מלאכי ישווקו לחרדים ויהוו חלק מ"מטרופולין חרדי" שיקום בדרום הארץ, וישתרע בין כסיף לאשדוד.
התוכנית תרחיב את קריית מלאכי על חשבון קרקעות חקלאיות של ישובים בתחומי המועצות האזוריות באר טוביה ויואב. בין הישובים שיאלצו להקריב משטחיהם החקלאיים לטובת הרובע החדש ניתן לציין את המושב ערוגות (79 דונם), מושב ינון (113 דונם), קיבוץ פלמ"ח-צובה (8 דונם), קיבוץ ראש צורים (718 דונם), ומושב תימורים (1,000 דונם).
ע"פ נוהל מנהל התכנון, תוכנית המוגדרת כ"מתחם מועדף לדיור", מקודמת באופן מזורז יחסית ע"י הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור). הממשלה או ועדת שרים שמינתה, נדרשת ע"פ הנוהל להכריז על אתר התוכנית כעל מתחם מועדף לדיור. הכרזה זו מתקבלת לפי המלצת מינהלת מינהל התכנון.
התוכנית עדיין לא עברה לטיפול הותמ"ל, אך כבר מעוררת התנגדות. במסמך שנשלח לרב נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי, ע"י המועצה האזורית באר טוביה, ועליו חתום משרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן וטולידאנו, עולה הטענה כי מדובר ב"קידום תוכנית דורסנית, עם פגמים תכנוניים אדירים, בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצוני – תוכנית רצופת כשלים תכנוניים, כלכליים ומשפטיים, שאין כל דרך לתקנם ואשר אם וככל שתקודם תסתום את הגולל על האפשרות לשמר תכנון טוב ומיטיב במרחב".
נקודת המוצא של התנגדות המועצה האזורית באר טוביה היא כי התוכנית אינה מהווה הרחבה לעיר קריית מלאכי אלא "כסות להקמת יישוב חדש על חשבון שטחים חקלאיים פעילים של יישובי המועצה ושל מועצות נוספות, ומשום כך הותמ"ל כלל אינה מוסמכת לקדמה". טענה אחרת היא כי קידום התוכנית "מפר את עקרון השקיפות והמועצה האזורית כלל איננה חלק מקידום ההכרזה והתוכנית, טענותיה אינן נשמעות, היא אינה מזומנת לדיונים, הבקשות המוגשות על ידה נדחות על הסף והתנהלות מנהל התכנון באופן זה הוא ביטוי מובהק לשרירות שלטונית".
המועצות האזוריות מביאות בהתנגדות שלהן לקידום התוכנית את חוות דעתה של פרופ' איריס האן, מהפקולטה לתכנון ערים בטכניון, שהיתה עד לאחרונה מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "בחינת עתודות הקרקע של קרית מלאכי מלמדת, בניגוד לנטען במסמך הבקשה להכרזה, כי לעיר עתודות קרקע המאפשרות להכפיל ויותר את אוכלוסית העיר, רובן בדרך של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, ובהיקף הגדול בכ-50% מזה המוצע ברובע האלה. לקריית מלאכי יש עתודות קרקע והיצע תכנוני המאפשר לה להכפיל את האוכלוסייה, בתהליכי צמיחה יעילים יותר, מהירים יותר לביצוע, ובאופן המחזק את העיר ותורם לחוסנה ואיתנותה".
פרופ' האן נחרצת בדעתה: "מדובר ביוזמה בלתי סבירה לחלוטין, שעל אף שהיא מוצגת כהרחבה של קריית מלאכי, היא מרוחקת ומנותקת ממנה על ידי שני כבישים ארציים ושני אזורי תעשייה, וללא כל היתכנות ליצירה של חיבור אפקטיבי בינה ובין העיר הקיימת. היקפה של השכונה הוא כמעט כהיקפה של
לתוכנית "רובע האלה" מתנגדים גם במשרד להגנת הסביבה. במכתב ששלח מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום של המשרד לרפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון, כחלק מהמסמכים הנדרשים לצורך הכרזה על התוכנית הוא קובע כי מדובר בחריגה מכללי התכנון הארצי: "הבקשה להכרזה תאפשר את קידומה בותמ"ל, של תוכנית להרחבת העיר מזרחה על שטחים פתוחים בהיקף של 4,300 דונם שאינם כלולים בתוכניות מתאר ארציות או מחוזיות, ותוך חריגה מאסיבית מהשטחים שהוסכם עליהם במסגרת התוכנית האסטרטגית לדיור 2040".
מתכנן המשרד להגנת הסביבה מציין כי הקמת הרובע החדש תביא לפגיעה אקולוגית במסדרונות האקולוגיים הארציים, תגרום לנזק סביבתי עקב העתקת תשתיות (גז, חשמל וקולחין), ותייצר "סביבה עירונית נחותה": "ברמה העירונית, איננו סבורים שרובע האלה יתרום לחיזוק העיר קריית מלאכי או לשיפורה כסביבה עירונית תוססת, שכן למעשה תוקם עיר חדשה בקרבה לעיר הישנה, כשהשתיים ינותקו זו מזו על ידי שני צירי תחבורה ארציים. החיבור התחבורתי בין שתי הערים, אשר מוצע בבקשה, יהיה מלאכותי ונטול עירוניות".
גם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מתנגדים למהלך. בחוות הדעת ששלחה יוספה סובר, מהאגף לתכנון וקרקע חקלאית, היא קובעת: "ישנה קלות בלתי נסבלת של ויתור על שטחים חקלאיים יצרניים לטובת השטח העירוני ללא הצדקה מניחה את הדעת. נדרש לעשות חישוב מסלול מחדש ולבחון האם יש הצדקה לתוספת עצומה של שטח עירוני בנפת אשקלון בכלל ובקריית מלאכי בפרט, תוך פגיעה משמעותית בחקלאות, בביטחון המזון ובאוכלוסיית החקלאים ותושבי הישובים החקלאיים והכפריים שבאזור".
