ראשי רשויות חוששים מהאגרסיביות של רמ"י: "שידע כל יזם שיהיה לו קשה להתקדם כאן"
ראשי רשויות חוששים מהאגרסיביות של רמ"י: "שידע כל יזם שיהיה לו קשה להתקדם כאן"
ראשי רשויות ברחבי הארץ מבוהלים מהסגנון של רשות מקרקעי ישראל, שלטענתם מנסה לשווק קרקעות זמינות לבנייה גם בניגוד לעמדת העיריות ולתוכנית המתאר. רמ”י: “עלינו לעמוד ביעדי הקצאת הקרקע שקובעת הממשלה”
בזמן שברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כבר מנופפים בשיא שיווקי קרקע לבנייה מתחילת השנה, גובר המתח מול רשויות מקומיות רבות שחוששות מהצפה לא מבוקרת של אוכלוסייה ובנייה בשטחן. מה שהיה פעם בעיקר נחלתם של יישובים במרכז הארץ, מגיע גם למעגל השני והשלישי שמחוץ לגוש דן. הביקושים הגיעו גם לשם, והמדינה עושה כל שביכולתה למצוא שם קרקעות זמינות לבנייה.
לטענת אותם יישובים, רמ"י משווקת קרקעות בלי לשתף את הרשות, לעתים קרובות בניגוד לעמדת הרשות ובניגוד לתוכנית המתאר, ובלי שיש מענה מספק לתשתיות שיאפשרו קליטת אוכלוסייה חדשה. מנגד, שר השיכון זאב אלקין אינו חושש להצהיר שיסיים את השנה עם שיווק קרקעות לבניית כ־70 אלף דירות במאמץ לספק סוף־סוף את הביקוש.
כמו כן מרמ”י נמסר בתגובה כי “עליה לעמוד ביעדי הקצאת הקרקע שנקבעים על ידי הממשלה”, ו”אינה חוסכת זמן ומשאבים לתאם עם הרשויות המקומיות את פעולות התכנון, השיווק והקמת התשתיות הציבוריות”.
ב־2020, בצל הקורונה, שיווקה המדינה קרקעות לכ־30 אלף דירות, ובשנה שלפניה שיווקה רמ"י קרקע ל־56 אלף דירות.
זכרון יעקב
"בניית השכונה תכניס את היישוב לסחרור"
בספטמבר הפסידה המועצה המקומית זכרון יעקב בערר שהגישה נגד הקמת שכונת המגורים החדשה זכרונה בחלק הצפון־מזרחי של המושבה. בעקבות ההפסד נסללה הדרך לבניית 1,260 דירות על קרקע בבעלות מדינה ופרטיים בשטח של 425 דונם, אך במועצה יש עדיין כאלה שנושאים עיניים לדיון הצפוי לקראת האישור הסופי במליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
ראש המועצה זיו דשא: "התוכנית מתקדמת מעל הראש של המועצה, ולמרות מחסור במוסדות ציבור ובעיות תחבורה. אם השכונה תאושר כפי שרמ"י רוצה, ואם תשווק במנה אחת, זה יכניס את זכרון לסחרור. לא אתן לכך יד".
בזכרון יעקב מתגוררים היום כ־24 אלף תושבים, ובמאי אושרה למתן תוקף תוכנית מתאר האפשרת תוספת של כ־4,200 יחידות דיור עבור 37 אלף תושבים עד שנת היעד 2040, כשעיקר התוספת יהיה בשכונת זכרונה.
דשא מסכים שעליו לקחת חלק במאמץ הלאומי לפתרון משבר הדיור, אך דורש לעשות זאת בקצב שיאפשר לו לקלוט תושבים, תוך שמירה על היציבות הכלכלית של היישוב ובלי לפגוע ברמת השירות לתושבים: “להוסיף עכשיו 1,500 דירות באבחה אחת זה אומר שהתשתיות לא יעמדו בכך. דרשתי התניות של תחבורה ומוסדות חינוך למימוש התוכנית, שאלתי איך אני אחזיק את המושבה. יש כל כך הרבה דברים שלא חשבו עליהם, מה עם מתנ"ס נוסף וספרייה?"
רמ"י "משווקת ועוזבת", מדגיש דשא, בעוד התושבים יבואו בטענות אל מי שיהיה ראש מועצה: "לבנות כעת את השכונה זה להרוס את היישוב וזה בלתי סביר. נעשה הכל כדי להקשות על כך. כל יזם שמגיע לכאן, מוטב שידע שלא ניתן לזה יד ויהיה לו קשה להתקדם".
מרמ”י נמסר: “רמ”י היתה גלויה בכל שלביה משלב ההכנה לרשות המקומית זכרון יעקב. התיאום כלל ישיבות במועצה המקומית, שבהן הוצגה התוכנית וכן דיונים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. התוכנית נותנת מענה מלא לתשתיות, לרבות הקצאות לצורכי ציבור, שנותנות מענה גם לשכונות הקיימות ביישוב”.
קריית עקרון
"ללא שיתוף פעולה מלא איתנו, זה לא יקרה"
חובב צברי, ראש המועצה המקומית קריית עקרון, אומר בפה מלא כי הוא מעוניין להרחיב את היישוב הצנוע, בן 11.5 אלף התושבים, אך הוא מתרעם על כך שתוכניות המדינה משאירות אותו לגמרי מחוץ לתמונה: "רמ"י לא מדברים איתנו באותה שפה. אנחנו רוצים להתרחב, אבל זה חייב להיות בשיתוף פעולה מלא אתנו, אחרת זה לא יקרה".
צברי מתייחס למכרז להקמת 1,000 דירות בשכונה חדשה. הקרקע עליה מדובר היתה במרכזה של מחלוקת משפטית מול מועצת גזר, אך בזמן שהשופט הוציא צו ביניים, הקרקע כבר שווקה. "הם לא היו בסדר ופרסמו את המכרז בלי ליידע אותנו, אף שקבענו שנעשה את זה יחד. רמ"י לא יכולה לקדם מכרזים בלי לדבר אתנו, זה חייב להתבצע יחד עם היישוב והמועצה. אנחנו גרים כאן וצריך לקבל את רצון התושבים".
יעד התושבים לקריית עקרון הוא כ־25 אלף תושבים בתוך עשור. יעד זה התאפשר לאחר שוועדה גאוגרפית המליצה להעביר כ־600 דונם משטחי המועצה האזורית גזר, שעליהם ייבנו כ־4,400 דירות, מתוכן 500 לדיור מוגן.
רמ”י טוענת כי הגיעה להסכמות מול העירייה, שלפיהן במקום 1,500 דירות ישווקו רק 1,000 דירות.
4 צפייה בגלריה
הפגנה בפרדס חנה-כרכור נגד רשות מקרקעי ישראל
(צילום: באדיבות דוברות מ.מ פרדס חנה כרכור)
פרדס חנה כרכור
"התוכנית מתמצתת את העבודה העקומה של רמ”י"
היישוב פרדס חנה כרכור נמצא בתנופת בנייה, אף שכבר כיום הוא עומד בפני אתגרים לא פשוטים בהיבטי תחבורה ומתן שירותים לתושב. הבנייה מתבצעת על קרקעות פרטיות, לצד הקמת שכונת עומרים בחלק הדרום־מזרחי שכוללת כ־900 דירות, חלקן במסגרת מחיר למשתכן. במקביל התברר לאחרונה כי בשכונת נווה אשר, באזור היסטורי של צמודי קרקע ועל שטח שבו גדלים אלונים עתיקים (עדות ליער האלונים ההיסטורי שאפיין את האזור בעבר), מבקשת המדינה להקים 120 דירות בבניינים בני 4 קומות. התוכנית הפתיעה גם את המועצה המקומית וגררה תגובות נזעמות של התושבים.
ראש המועצה הגר פרי יגור: "התוכנית בשכונת נווה אשר מתמצתת את העבודה העקומה של רמ"י ומוסדות התכנון המחוזיים. גילינו יום אחד שהגישו לנו תוכנית, בלי שאיש טרח לפנות אלינו או לעדכן אותנו. תכנון כזה אורך זמן רב, זה לא קורה מעכשיו לעכשיו, ואני לא מבינה איך בכל התקופה הזו הם הרשו לעצמם לתכנן בלי לעדכן את ראש הרשות. ביקשתי מהם לדבר על מדיניות של שיתוף פעולה, כמו כל יזם אחר, שיציגו את הצרכים שלהם ונמצא פתרון. כיום אין לנו אפילו מפה שמציגה את הקרקעות בבעלות רמ"י, אנחנו לא חתומים על הסכם גג, ואנחנו רוצים מדיניות ארוכת טווח שתשתלב עם תוכנית המתאר שלנו. אולי אפשר לעשות חילופי שטחים ולנייד זכויות? המטרה שלי היא שבמרקמים ההיסטוריים לא יפגעו".
לפי פרי יגור, התוכנית שרמ"י מקדמת כעת קיימת כבר מ־1971, אלא שאיש לא התכוון ליישם אותה והיא מנוגדת לתוכנית המתאר מבחינת הצפיפות: 5 יחידות דיור לדונם במקור לעומת 7 יחידות דיור לדונם כעת. עוד היא אומרת כי היישוב מתמודד עם פערי תשתיות שמוערכים ב־400 מיליון שקל: "אני מודעת למצוקת הדיור בישראל, אבל לא יפתרו אותה רק כאן. אנחנו נמצאים במקום טוב מבחינת התרומה למאמץ הלאומי לתוספת יחידות דיור. הוספנו יחידות דיור בשכונת עומרים כי שם היישוב היה יכול לספוג זאת, אבל במרקם ישן זה מאוד בעייתי".
מרמ”י נמסר: “מתחם נווה אשר יכלול רק 57 יידות דיור, שם התוכנית – עמל הדרים. המתחם נמצא בשכונה קיימת של בנייה צמודת קרקע בצפיפות של כ־3-2 יח”ד לדונם. מאחר שמדובר במתחם של 16.5 דונם, ההשפעה שלו על הבנייה הקיימת מזערית. בתוכנית המתאר המאושרת השטח נמצא במתחם 16, שבו נקבעה צפיפות ממוצעת של 5 יח”ד לדונם, ולפיכך התוכנית החדשה לא יוצרת חריגה מתוכנית המתאר”.
בנימינה־גבעת עדה
"אנחנו לא חיפה. התושבים רוצים את השוני הזה"
בנימינה וגבעת עדה הן מושבות שמתאפיינות בבנייה כפרית. הן אוחדו מוניציפלית ב־2003, ובשתי המושבות מתגוררים כ־15 אלף תושבים. למרות האופי הכפרי, ראש המועצה איתי ויסברג מדגיש שהמושבה המאוחדת שותפה פעילה ב"מאמץ הלאומי" לפתרון משבר הדיור, ובעתיד הנראה לעין יגדל מספר התושבים לכ־40 אלף. אלא שלפי ויסברג, תוכנית המתאר וההבנות הקודמות שהתקבלו עם גורמי התכנון הופרו בעקבות רצונה של רמ"י להגדיל את היקף הדירות המשווקות בשטח המושבה. ויסברג מצביע על מספר תוכניות עיקריות: קרקע בשטח של כ־43 דונם בגבעת עדה, שעליה מבקשת רמ"י לבנות 110 יח"ד; וקרקע בצפון מערב בנימינה, שבה רמ"י מתכוונת לשווק שטח למאות דירות בבנייה רוויה (15 דירות לדונם). במקביל, הוא טוען, רמ"י מעכבת תוכנית להתחדשות עירונית.
"הם מפנים עורף להצהרות עבר. בתוכנית המתאר שלנו שאושרה להפקדה בוועדה המחוזית בחיפה נעשתה עבודת תכנון רצינית מול מינהל התכנון, שבה גם העלינו את הצפיפות. ועדת היגוי המליצה שבשטחים ששייכים במקרה לרמ"י לא יבנו. זה כואב להם והם רוצים לבנות, אבל הם גם שותפים שלנו בתוכנית המתאר. רוב הקרקע במושבה היא פרטית, אבל בכל כיס שיש בו קרקע מדינה יש התנפלות לבנות, בלי קשר לסביבה. ויתרנו על קרקעות שהיו פוטנציאל לצמיחה בגלל ערכים אקולוגיים, וזו מטרה ראויה, ומצד שני לוקחים שטח חקלאי ורוצים לבנות בו בצורה לא הגיונית".
לדברי ויסברג, המדיניות הנוכחית מתייחסת למושבה קטנה כמו לעיר: "אל תכריחו אותי להפקיע קרקע חקלאית מחוף כרמל כדי שהמדינה תוכל לבנות בניינים ממול, רק כי באור עקיבא ככה עושים. יש שוני בין חיפה לבנימינה, התושבים רוצים את השוני הזה, ומשלמים עבורו. כל עוד אני עומד ביעדים של המדינה, לשלש את מספר התושבים, זה אמור להספיק, אך רמ”י פתאום התערבה בתוכניות קיימות ומדברת על תוספת של מאות יחידות דיור בחלק המערבי כי הולכת להיות שם רכבת בעוד 15 שנה".
בנוגע למתחם צפון־מערב בנימינה, נמסרה מרמ”י: “רמ”י מכינה למתחם תוכנית מפורטת בהתאמה לתוכנית המתאר החדשה, שמנצלת את המיקום בצמוד לתחנת רכבת חדשה”. בנוגע למתחם האלונים, נמסר: “מדובר במכרז במתחם בגבעת עדה שבו יש תוכנית מפורטת מאושרת למגורים שאינה מיועדת לביטול במסגרת תוכנית המתאר החדשה. השיווק של רמ”י הוא למטרת תכנון חדש”.
