"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"
"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"
"בונים עיר לאוכלוסייה חלשה בנגב, מעבר לערי החושך, ואחר כך יתפלאו שהם עניים ולא עובדים", מתריע ד"ר חיים זיכרמן, שישב בוועדת ההיגוי לתכנון עירוני לחרדים. לטענתו, כסיף, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר, "נועדה בכלל לחסום את הפזורה הבדואית מלהתפשט במרחב וגם קצת כדי להכניס למפלגות החרדיות"
"אתה לוקח אוכלוסיה לאיזה מקום, מאבד את המפתחות, והולך. אחר כך אתה חוזר ומתפלא שהם לא עובדים ועניים", כך מתאר הד"ר חיים זיכרמן את ההשלכות של הקמת העיר כסיף על תושביה העתידיים. "אנחנו יוצרים היום את האסונות החברתיים של הדור הבא", הוא מתריע.
ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הקמתה של העיר החרדית כסיף ליד ערד, למרות התנגדות ברורה של משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, השכנים הבדואים, תושבי העיר ערד הסמוכה, ובעיקר, נציגים של אוכלוסיית היעד - המגזר החרדי. לדברי זיכרמן, ד"ר למשפט, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, שישב גם בוועדת ההיגוי "לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית", שיזם משרד הבינוי והשיכון.
2 צפייה בגלריה
ד"ר חיים זיכרמן: אנחנו לא יכולים להגיד לחרדים ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ. ההסתגרות שלהם בערים נפרדות נוחה לכולם אך נשלם עליה" מחיר"
(צילום: רינה קליין)
הסוגיה הבסיסית היא האם חרדים צריכים תכנון נפרד, הוא אומר: "בהנחה שאנחנו חושבים שצריך ישובים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית השאלה היא איפה עושים את זה, וכאן זה נעשה מעבר להרי החושך. במקום הכי רחוק שיש - פשוט כי אין יותר רחוק מזה".
למה באמת עושים את זה שם?
"כי על הדרך מבקשים לפתור בעיה אחרת, של השתלטות לא מוסדרת של הבדואים על המרחב. צריך להגיד את האמת. אין כאן פתרון אלא ניצול ציני של אוכלוסייה חלשה מאוד, שכרגע, בקונסטלציה הפוליטית היא לא חלק מהקואליציה. בעיני, יש פה מפגש רצונות, פוליטי, תכנוני ומרחבי. יש אנשים שסבורים שכסיף נכונה עבור חרדים. יש מי שחושבים שמבחינה מרחבית זה חוסם את הפזורה. ומבחינה פוליטית יש פה גם קצת ניסיון להכניס לחרדים מתחת לשולחן".
"בכסיף לא תיווצר קהילה"
זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית שנולד וגדל בירושלים והוא משוכנע שעיר חרדית בנגב נועדה לכישלון: "אם אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק".
חרדים ירצו בכלל ללכת לחיות בכסיף?
"הסיפור של כסיף נמצא כבר הרבה מאוד שנים על המפה. במדינת ישראל יש החלטה שלא להקים ישובים חדשים. אנחנו לא מקימים אותם משום שזה יקר מאוד ולא נכון תכנונית. אנחנו כן מקימים ישובים איפה שזה מסתדר עם אינטרסים נוספים, כשזה מסתדר במפה האסטרטגית של מדינת ישראל, וזה הסיפור של כסיף. יש הבנה שנכון להקים שם עיר בשביל למנוע התפשטות של הפזורה הבדואית במרחב. הבעיה היא שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להזכיר שהיו לנו שר פנים חרדי, ושר בינוי ושיכון חרדי, ויו"ר וועדת כספים חרדי - כל זה בממשלה הקודמת. והתפיסה היתה שלשים חרדים בכסיף זה לא נכון".
מה הבעיה בעצם?
"לחרדים יש חיי קהילה, מוסדות לימוד תורניים, השתייכות לקבוצה גדולה יותר והם נסמכים במידה רבה על תחבורה ציבורית. מספיק לעמוד ערב אחד בבני ברק ולהבין את כמות האוטובוסים שיוצאת ונכנסת לשם כדי להבין שהחברה החרדית מקושרת באופן אינטנסיבי. יש חיים אינדיבידואלים ויש אורח חיים חרדי שהוא קולקטיבי. ההתנגדות של החרדים לא נוגעת רק למיקום. השאלה שעומדת כאן היא האם המעבר לכסיף יאפשר חיי קהילה משגשגים".
ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
"גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל. החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם. האם זה יהיה סיפור הצלחה? אנחנו לא יודעים. מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שעמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה. שני המקומות האלה היו מרוחקים ממרכז הקהילה. אנחנו מכירים איך עובדת המדינה: על הנייר אתה יכול להקים שם מוסדות דת ומרכזי תעסוקה, אבל אז מגיעה הפרקטיקה, וזה פשוט לא קורה. השאלה המרכזית היא לא כסיף כן או לא. השאלה היא האם אנחנו רוצים חברה חרדית שהיא חלק מהמרחב הישראלי".
"רשויות לא רוצות חרדים"
זיכרמן מרחיב: "השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מה אנחנו רוצים מהחרדים. אנחנו ממעטים להעריך את סוגיית התכנון כמעצבת את החברה אבל בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שיש שני דברים מרכזיים שמעצבים את הדור הבא: תכנון וחינוך. זה הכל. מה שיקבע מי יעבוד ואיפה, כמה זמן נעמוד בפקקים, אם הילדה שלנו תלך ברחוב בלי פחד בלילה. כל הדברים האלה הם תכנון".
2 צפייה בגלריה
הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד
(תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים)
הרחקה של החרדים לנגב, טוען זיכרמן, אינה רק הרחקה פיזית: "יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה ויכול להיות שגם ראשי הרשויות לא מעוניינים בהם בחצר האחורית שלהם, ויש המון טריקים שמאפשרים את זה. אבל, אנחנו כמתכננים, כמדינה שהיא בעלת הקרקעות, והיא לא רק רגולטור של תכנון, צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
"נכון, אבל לא צריך לעודד את זה. עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות. הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש.
"הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק. זה נכון שהחרדים רוצים להתבדל, אבל, ניתן לתת פתרונות קהילתיים גם לא במרחק של 130 ק"מ מבני ברק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".
