סגור
חוות ה שרתים תת קרקעית ב הקמה ב הר חוצבים
הר חוצבים בירושלים. הקבלנים טוענים כי "לחברות הזרות יתרון תחרותי בלתי הוגן" (צילום: יואב דודקביץ)

הקבלנים זועמים: חברות זרות יתמודדו על פרויקטים לאומיים

המכרזים לבניית שלושה מיזמי ענק בהר חוצבים וברובע הכניסה לירושלים מאפשרים לחברות בנייה זרות, לרבות סיניות, להיות זוכות יחידות. במערך הסייבר הלאומי התריעו בעבר על סיכון ביטחוני 

למרות התראות אנשי סייבר, המדינה תאפשר לחברות זרות להתמודד על הקמת פרויקטים לאומיים בירושלים. חטיבת הנכסים במינהל הבינוי הממשלתי, השייכת למשרד החשב הכללי במשרד האוצר, פרסמה שלושה מכרזים לפרויקטים לאומיים רחבי היקף בירושלים, שבהם תתאפשר השתתפותן של חברות בנייה זרות, כולל סיניות. הפרויקטים הם: הקמפוס הטכנולוגי גן חוצבים, היכל המשפט ובניין הביטוח הלאומי. שלושת הפרויקטים ישתרעו על שטח כולל של כ־300 אלף מ"ר, וצפויים להתבצע בשיטת PPP, שבה ההחברה הזוכה מקימה ומתפעלת את המתחם לתקופת זיכיון של 25 שנים. היקף ההשקעה בפרויקטים מוערך בעשרות מיליארדי שקלים.
ממסמכי המכרזים ומהבהרות שנתן מינהל הבינוי הממשלתי עולה כי בניגוד למכרזים דומים שפורסמו בעבר, הפעם בכוונת המדינה לאפשר לחברות זרות לזכות במכרזים כזוכה יחיד, כלומר להקים את הפרויקט ולהפעיל אותו לכל תקופת הזיכיון. עד כה איפשרה המדינה השתתפות של חברות זרות רק אם פעלו בשיתוף חברות ישראליות, או במקרה של פרויקטים מורכבים, כגון הקמת נמלים, שבהם לחברות הישראליות אין ניסיון מספק. במכרזים שפורסמו כעת הפרויקטים מתאימים לחברות ישראליות.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

מומחי סייבר, ובהם יגאל אונא ראש, מערך הסייבר הלאומי לשעבר, כבר התריעו בעבר על העברת תשתיות לאומיות לידיים זרות, ובפרט לחברות סיניות. בריאיון לכלכליסט אמר אונא לאחרונה על נמל המפרץ, שהוקם ומופעל על ידי החברה הממשלתית הסינית SIPG: "זה לא היה אירוע חכם, כי זה מאפשר לגורם זר להיכנס לשליטה על נמל ימי.... יש גם חשש מהתקנות פיזיות בתוך מבנים. בעבר גילו מכשירי האזנה שהותקנו בתוך מבני שגרירות, וקשה מאוד לאתר את זה".
מלבד איום הסייבר, הקבלנים מתנגדים בחריפות למהלך. לטענתם, יש להשאיר את המכרזים בידי קבלנים ישראלים כי מדובר במנוע צמיחה משמעותי לכלכלה, והקמת הפרויקטים על ידי חברות זרות מהותה הוצאת כספים אל מחוץ למדינה, פגיעה ביציבות ענף הבנייה המקומי והאטת התאוששות המשק. הפגיעה בתעסוקה המקומית ובפרנסת אלפי עובדים ישראלים בענף הבנייה והתשתיות עלולה לפי דבריהם להיות משמעותית ובלתי הפיכה.
"פתיחת מכרזים אלו לחברות זרות יוצרת פער מהותי בעלויות העבודה, בעוד ששכר העובדים בחברות הזרות נמוך משמעותית, שכר העובדים בארץ נקבע בהתאם לדרישות החוק והרגולציה המקומית. פער זה יאפשר לחברות הזרות להגיש הצעות זולות בהרבה ומקנה להן יתרון בלתי הוגן, שמעמיד את החברות הישראליות בנחיתות תחרותית שאינה מבוססת על איכות או ניסיון", נטען במכתב שהעבירה התאחדות הקבלנים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
עוד נטען כי הפרויקטים הם מבנים סטנדרטיים, שאינם דורשים ידע טכנולוגי מיוחד או שימוש בטכנולוגיות מתקדמות: "מדובר בעבודות שהקבלנים המקומיים, בעלי ניסיון ומומחיות, יכולים לבצע בצורה מקצועית, איכותית ויעילה, תוך חיזוק התעסוקה והכלכלה המקומית". הקבלנים אינם מתנגדים לשיתוף פעולה עם חברות זרות בשלב הבנייה.
פרויקט הקמת הקמפוס הטכנולוגי בכניסה להר החוצבים ישתרע על 150 אלף מ"ר על שדרות גולדה מאיר ורחוב הרטום. הפרויקט צפוי לאכלס בין היתר יחידות טכנולוגיות של משרדי ממשלה, משטרת ישראל וגופים ממשלתיים שונים.
פרויקט היכל המשפט, שצפוי לאכלס את כלל הערכאות המשפטיות בירושלים, פרט לבית המשפט העליון, יהיה בן שבע קומות ויתפרס על פני 45 אלף מ"ר. לצידו יוקם מגדל המשפט, מגדל בן 40 קומות, שיכלול 55 אלף מ"ר עילי, ויאכלס מספר רב של משרדי ממשלה, ובהם משרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, משטרה ויחידות נוספות של הרשות המבצעת. הפרויקט הוא חלק מרובע הכניסה לעיר.
הפרויקט השלישי הוא מבנה הביטוח הלאומי שיכלול את משרדי ההנהלה של הביטוח הלאומי ואת יחידות סניף ירושלים, וישתרע על שטח של 50 אלף מ"ר. הפרויקט יכלול מגדל בן 30 קומות לצד בנייה נמוכה יותר, וצפוי להיבנות כחלק מרובע הכניסה לעיר במתחם שבין רחוב העלייה בצפון, דרך רבין בדרום, לב ציון במערב ומגרש 29 במזרח.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר בשלושה פרויקטים גדולים ומורכבים, אשר תכליתם לענות על צורכי הממשלה, לחזק את המשק הישראלי ולהניע תהליכים שיתרמו לצמיחה ולקידום הכלכלה המקומית. הפרויקטים יצאו לביצוע בפרקי זמן סמוכים, ובכל אחד מהם יושם דגש על מעורבות פעילה של הגורמים המקומיים והשתלבות מקסימלית של המשק הישראלי.
"לבקשת מספר מציעים פוטנציאליים, הובהר כי ניתן להציע קבלן שהוא חברה זרה, בכפוף לכך שהוא יעמוד בכל דרישות הדין הרלוונטיות, לרבות רכש גומלין מהמשק הישראלי וציות לרגולציות ישראליות כגון רישום ברשם הקבלנים ובמינהלת קבלנים מוכרים לעבודה מול משרדי ממשלה. כל זאת במטרה לוודא שהפרויקטים יתרמו באופן ישיר וחיובי למשק המקומי, בדומה למכרזים גדולים אחרים שנעשו בשנים האחרונות במשרדי הממשלה.
"בנוסף, חשוב להדגיש כי אם קבלן זר מעוניין להתמודד במכרז, עליו להוכיח כי יש לו עבר פעיל במשק הישראלי וביצע בעבר פרויקט בנייה בהיקף משמעותי העומד בתנאי הסף בישראל, ובכל מקרה מטבע הדברים הוא יסתמך על המשק הישראלי לשם ביצוע התשומות הנדרשות, ולא רק על מקורות מחו"ל".