תושבי שכונת תל בנימין בר"ג לא רוצים להיות חלק מתוכנית השימור של העיר
תושבי שכונת תל בנימין בר"ג לא רוצים להיות חלק מתוכנית השימור של העיר
התושבים מבקשים לשמר את השכונה ברמה המתחמית והבניינית הגבוהה ביותר: "ב-2018, חלה תפנית של 180 מעלות במדיניות העירייה. ללא שקיפות וללא שיתוף התושבים התקבלה ההחלטה להוריד מהפרק את תוכנית השימור המתחמי לשכונה", טוענים התושבים
הוועדה המחוזית תל אביב תדון בישיבתה מחרתיים (יום ג') ב-60 ההתנגדויות לתוכנית השימור של העיר רמת גן. התוכנית הופקדה בספטמבר 2020 ומגדירה לא פחות מ-112 אתרי נוף ו-287 מבנים לשימור. הוועדה היתה אמורה לדון בתוכנית בחודש יוני, אך לאור התנגדות מהנדסת העיר רמת גן, ניתנה ארכה. אחד הנושאים שחוזרים בהתנגדויות השונות הוא הדרישה להחרגת שכונת תל בנימין, שהוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת בצפון מערב רמת גן כשכונת וילות יוקרתית, מהתוכנית.
תוכנית השימור קובעת רשימת אתרים המסווגים לשלוש דרגות שימור: שימור מדרג א' הכוללת 15 מבנים שיעברו שימור מחמיר ולא ניתן להוסיף בהם בנייה. הקטגוריה השנייה, שימור מדרג ב' כוללת 206 מבנים - לבניינים שכלולים בקטגוריה זו ניתן להוסיף קומות בשלוש חלופות: מספר זהה לזה של הקיים, כולל קומה אחת בנסיגה; תוספת קומות עד לסך כולל של 7.5 קומות, בתנאי שהתוספת נסוגה מרחק של 5 מטר מקו החזית; או תוספת קומה אחת בכל תכסית המבנה ואז תותר תוספת של קומות בנסיגה של 5 מטר עד לסך של 7.5 קומות. הקטגוריה השלישית, שימור מדרגה ג', כוללת 26 מבנים, ומאפשרת הריסה של המבנה וציון זכר קיומו באמצעות שלט.
מהנדסת העיר רמת גן, סיגל חורש, מבקשת שהתוכנית לא תאושר במתכונתה המופקדת ושיערכו בה שינויים שיאפשרו, עקרונית, להוריד רבע מהמבנים שהוכרזו לשימור מהרשימה. הדרישה היא שניתן יהיה לשנות דירוג של מבנה לשימור בדרגה ב' לדרגה ג', במקרים שבהם, לאור ממצאי תיק התיעוד וחוות דעת מומחה השימור נקבע למבנה ערך אדריכלי נמוך ו"הוכח כי שימור המבנה פוגע בנגישות ובאיכות המרחב הציבורי, או מהווה חסם למימוש פרוייקט התחדשות עירונית מיטבי בעל ערך ציבורי משמעותי".
חלק ניכר מההתנגדות של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מוקדש להתייחסות לשכונת תל בנימין. "מדובר באחד המתחמים הערכיים ביותר בעיר וחשיבות שימורו המרקמי, הוסכם והוכר בכל הערכאות התכנוניות וכך גם בתוכנית זו, אשר בה פרק ייחודי לשכונה בהוראותיה המחייבות. עם זאת, במהלך השנים האחרונות מקודמות בגבולותיו תוכניות התחדשות עירונית שאינן מתכתבות עם המרקם הקיים וערכי הנוף הגבוהים של השכונה וכן קודמו תוכניות נקודתיות ע"ג מבנים לשימור, ללא מדיניות תכנון מחייבת לכלל השכונה, אשר הסבו נזק לאתרים חשובים", כך על פי ההתנגדות.
המועצה לשימור אתרים דורשת "לעגן בהוראות המחייבות לתוכנית הכנת תיק תיעוד מתימי, או מסמך הנחיות מרחביות לכלל השכונה, בטרם יקודמו תוכניות כאלה ואחרות בתחומה, שיכלול גם הנחיות עיצוב אדריכליות לבינוי חדש בדגש על גבולות השכונה". דרישה נוספת היא ליצור "אזור חיץ", בממשק עם רחוב ז'בוטינסקי, ושגבולותיו יהיו "נהירים". במילים אחרות - לא לאפשר מגדלים בפרוייקטי התחדשות עירונית בגבול הדרומי של השכונה.
דר' ויקטור שנקר, משכונת תל בנימין, דורש בהתנגדות שרשם בשם תושבים מתל בנימין, להחמיר את הגישה השימורית לשכונה. לדבריו, בעבר "הוכר אופיה היחודי של תל בנימין כשכונה עשירה בערכים אדריכליים, היסטוריים ותרבותיים, החל מעיצוב רחובותיה, המבנים הייחודיים שלה, מורשת דייריהם, וכלה בצמחיה המגוונת, מה שמייצר רצף הרמוני יוצא דופן". שנקר טוען שב-2018 חלה תפנית של 180 מעלות בגישת העירייה, שהחליטה להוריד מהפרק את תוכנית השימור המתחמי. הוא דורש לבדל את השכונה מתוכנית השימור העירונית ולהעביר את הטיפול בה, כמתחם אחד, לוועדה המחוזית.
מצד שני, ניר ונועה ברוידא, הבעלים של וילה ברחוב מקדונלד 16 בשכונת תל בנימין, שנבנתה ע"י סבם, ד"ר צ'ארלס חיים ברוידא, והושכרה לשגריר הראשון של ארה"ב בישראל, ג'יימס מקדונלד, דורשים לאפשר להם תוספת בנייה יותר משמעותית מזו שהתוכנית מאפשרת. הבית שבו מדובר בנוי על שטח של 1.6 דונם ומסווג ברשימת השימור בדרגת שימור ב'. המתנגדים מלינים על כך כי תוכנית השימור משבשת את התב"ע התקפה ובמקום 5 יח"ד הם יוכלו להוסיף רק אחת. הם מסבירים כי בעיניהם הבית ראוי לשימור אך טוענים כי ערכו של הבניין הוא בחזיתו לרחוב ובחצר הקדמית שאותם חשוב לשמר.
תגובת עיריית רמת גן: "התוכנית המובאת לוועדה קובעת כי שכונת "תל בנימין" ההיסטורית ברמת גן תשמור על מרקמה הייחודי במרחב, כשכונת וילות ירוקה, על אף מיקומה האטרקטיבי בעיר וההתחדשות העירונית המשמעותית המקודמת בכל רחבי רמת גן. עם זאת, עיריית רמת גן מצאה לנכון לשנות את מדרג השימור של חלק מהמבנים, שערכם האדריכלי וההיסטורי נמוך. שינוי זה מייצר איזון בין אופייה הייחודי וההיסטורי של השכונה לבין צרכי התחדשות ופיתוח עירוניים".
