מגזין נדל"ןסיפורו העצוב של הצפון השומם מאז 7 באוקטובר
מגזין נדל"ן
סיפורו העצוב של הצפון השומם מאז 7 באוקטובר
איש לא דמיין שהגליל העליון והמערבי יינטשו ושתושביהם ייעקרו מבתיהם לפרק זמן לא ידוע. מבני ציבור חדשים אך ריקים מאדם, מרכזי מבקרים מפוארים שאיש לא מבקר בהם, ובתי חלומות שהושלמו רגע לפני שננטשו
מרכז הפודטק, קריית שמונה
בספטמבר 2021 נחנך בקריית שמונה מבנה עבור חברות פודטק, שנועד להפוך לאייקון אדריכלי מקומי ולהוות זרז להתחדשות מרכז העיר. מאחורי היוזמה עמד אראל מרגלית, מייסד קרן הון הסיכון JVP וארגון "יוזמה לאומית" להקמת אזורי צמיחה כלכליים. המבנה שבו נחנך המרכז משתרע על 1,000 מ"ר ונבנה בשנות השבעים כסניף המרכזי של בנק הפועלים באזור הגליל העליון. הוא נמכר לפני כמה שנים ליזם מקומי, שמכר אותו עבור כ־6 מיליון שקל לאראל מרגלית.
על התכנון המחודש אחראי המעצב גלעד זעפרני מסטודיו OPA, שפירק את חזיתות הבניין המסיביות ואת מרבית חלקו הפנימי של המבנה ויצר קופסה שחלקה הגדול פתוח למרחב העירוני והיתר מכוסה בחיפוי סרגלי אלומיניום לבן. עלות שיפוץ המבנה, שכיום לא מתרחשת בו כל פעילות, מוערכת בשמונה מיליון שקל.
בית הספר היסודי רונסון, גורנות הגליל
בניית שלב א' של בית הספר היסודי בגורנות הגליל, יישוב קהילתי במועצה האזורית מעלה יוסף, הסתיימה ב־2021. שטח בית הספר הוא כ־4,000 מ"ר ועלות הבנייה נאמדה ביותר מ־30 מיליון שקל. על התכנון חתומים משרד האדריכלים אמסטרדם בן נון ומשרד אדריכלות־הנוף אב. האדריכל אסף בן נון מספר כי הטופוגרפיה של המגרש שעליו בנוי המבנה הררית ולכן המשרד פרס את המבנה על השטח "כמו שמיכה".
לדבריו, הרשות המקומית עשתה מהלך ארוך ומקדים לגיבוש תוכנית ייחודית לבית הספר, שעיקרה יצירת גמישות שמאפשרת לארגן את החלל לפי דרישה. משמעות הדבר שחללי הלימוד יכולים להתאחד, להתפרק, ויש להם קשר מיידי עם החוץ. בניית שלב ב' של בית הספר החלה לפני המלחמה ונעצרה עם פינוי העיר, וגם התלמידים לא ביקרו בו מאז.
מעונות הסטודנטים, קריית שמונה
מעונות הסטודנטים של מכללת תל־חי נפתחו באוקטובר 2022 לצד הכביש הראשי בקריית שמונה, על חורבות מרכז קליטה של הסוכנות היהודית שעמד נטוש במשך שנים. הפרויקט, יוזמה של קבוצת ברזילי־מור בתכנון תמיר לזר אדריכלים, אמור היה להיות המבנה הראשון ברשת דיור לסטודנטים בפריסה ארצית הנקראת Be. שטח מבנה המעונות הוא 17 אלף מ"ר, הוא כולל שמונה קומות, ויש בו 316 יחידות דיור לסטודנטים, חללים שיתופיים וגם שטחי מסחר ותעסוקה בקומת הקרקע ובקומה הראשונה.
נדב ברזילי, מבעלי החברה היזמית, מספר כי בהקמת המבנה הושקעו כ־150 מיליון שקל ושהחברה הצליחה למכור את מרבית יחידות הדיור. לדבריו, בעלי הדירות שהצליחו להשכיר אותן לפני אוקטובר מקבלים דמי שכירות מהסטודנטים שזכאים לדמי פינוי מהמדינה. אלה שלא הצליחו, לא מקבלים פיצוי. את קומת המשרדים במבנה קנתה מכללת תל־חי לטובת כיתות לימוד. שטחי המסחר שהושכרו לבנק הבינלאומי, דוכן שניצל וחנות נוחות, כולם עומדים כעת ריקים.
בית משפחת פורת־פנסו, קיבוץ יפתח
באפריל 2023 עברו דניאלה וחיים פורת־פנסו, היא מלווה רוחנית ומאמנת והוא מרכז המשק של קיבוץ יפתח, לבית שבנו בקיבוץ, אחרי שבע שנות מגורים בשכירות. הבית ממוקם במרכז המשק, לא רחוק מחדר האוכל, ומוקף בצמחייה ותיקה. חיים היה אחראי על תכנון הבית והיא על עיצוב הפנים: "אני אוהבת שהבית מואר. החזון שלי היה המון צבע וחיות". דניאלה מעריכה שעלות הבנייה עמדה על כ־1.8 מיליון שקל. בספטמבר נפטר חיים במפתיע מדום לב, ובאוקטובר נאלצה דניאלה לעזוב את הבית והקיבוץ ומאז היא נודדת ברחבי הארץ. שני ילדיהם, בן ובת, נמצאים בתל אביב ובתאילנד, כך שאיש לא מתגורר בבית.
בית משפחת ויאלגוס, קיבוץ יפתח
גילי ויאלגוס (33), בת קיבוץ יפתח שבגליל העליון, ובן זוגה אסף רכשו לפני כשנתיים "במעגל הראשון של הקיבוץ" מבנה בשטח 50 מ"ר על מגרש של 400 מ"ר, הרסו אותו ובנו לעצמם בית בגודל 140 מ"ר. את המגרש קנו ב־140 אלף שקל ועלות הבנייה היתה כמיליון וחצי שקל. לדבריה, לה ולבן זוגה היה חשוב לשמור על עץ אדר סורי ענק שצמח במגרש ולכן בנו סביבו חצר פנימית.
ויאלגוס עובדת במכינה הקדם־צבאית "אחריי" ואסף מטפל ברפואה סינית. בשל פינוי הקיבוץ, שנמצא 700 מטר מהגבול עם לבנון, הם מתגוררים כרגע עם שלוש בנותיהם בבית שניתן להם ללא תמורה ביישוב עצמון, ומתגעגעים הביתה.
בית משפחת רז, קיבוץ אילון
פלג רז (45) גדל בקיבוץ אילון ובבגרותו התגורר עם אשתו חן ושלושת ילדיהם במזכרת בתיה. לפני שנה וחצי חזרה המשפחה לקיבוץ במטרה להקים שם את ביתם. "גרנו במזכרת בתיה בבית מרווח, אבל חזרנו לצפון כי יש שם אוויר אחר", הוא אומר. "מי שגדל שם הוא אדם 'נכון' יותר. אז גרנו בקיבוץ בדירה שכורה של שלושה חדרים ובינתיים בנינו את הבית שלנו". הוא מסרב לומר מה גודל הבית ומה היתה עלות הבנייה, אבל מספר שיש בו חדר לכל אחד מילדיו, משרד עבורו וקליניקה לאשתו. בניית הבית הסתיימה ממש לפני שפרצה המלחמה, כך שאף שהושלם הוא אינו משמש איש. "הסיפור שלנו הוא שברגע שלפני שהכל היה מוכן הגיע חמאס ובמקום לגדול ולהתפתח אנחנו משלמים משכנתה וגרים בשני חדרים במלון קדמא, בשטח של 40 מ"ר".
מרכז המבקרים, אגמון החולה
מרכז המבקרים באגמון החולה, יוזמה של קק"ל שהושקעו בה 130 מיליון שקל, נפתח ב־2020. המבנה נראה כמו גל גדול שעל גגו המשופע משטחי דשא טבעי וסינתטי. עלייה באחד משני גרמי המדרגות שבשני צידי הרמפה מוליכה את המבקר למרפסת שממנה ניתן לצפות על אזור האגמון. במרכז המבקרים יש מגוון רחב של פעילויות העשרה, בהן מיצג אור־קולי, חוויית מציאות מדומה המשחזרת מעוף עם עגורים ועוד.
קק"ל הקימה את אגמון החולה ב־1993 בניסיון לשחזר את אגם החולה, שיובש בשנות ה־50 משום שנתפס כמכשול בפני פיתוח. האגמון הוקם בהליך של הצפה מבוקרת של קרקעות שהתברר שאינן מתאימות לעיבוד חקלאי. באתר האגמון ניתן לקיים סיורי צפרות בעגלת מסתור, סיורים ברכב חשמלי וסיורי שקיעה וזריחה. עם השנים הפך האגמון לאחד מאתרי הצפרות והתיירות הפופולריים במדינת ישראל, ומדי שנה מבקרים בו מאות אלפי בני אדם. לאור המצב הביטחוני, האגמון סגור למבקרים עד להודעה חדשה.
