משה ליאון משנה כיוון: "ליפתא זקוקה לשיקום, לא לעוד דירות רפאים"
משה ליאון משנה כיוון: "ליפתא זקוקה לשיקום, לא לעוד דירות רפאים"
ראש עיריית ירושלים מתנגד לתוכנית הבנייה החדשה בכפר הנטוש ליפתא. ברשות מקרקעי ישראל זועמים וטוענים שעיכוב נוסף יגרום להרס השרידים שנותרו
המפגש שנערך בשבוע שעבר בין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינקי קוינט לראש עיריית ירושלים משה ליאון, והתפוצץ עקב חילוקי דעות, אמנם עסק בתוכנית רכס לבן, אבל הוא חשף גם את העובדה שעיריית ירושלים מתנגדת לתוכנית רמ"י לבנייה החדשה בכפר הערבי הנטוש ליפתא. זה שינוי מדיניות שכן ב־2017, כשהנושא עלה על הפרק, תמכה העירייה בראשות של ניר ברקת ביישום התב"ע למקום. ברמ"י זועמים וטוענים שהעיכוב נוסף יגרום להרס שרידי המבנים שעוד נותרו.
בכפר ליפתא, שנמצא במבואות המערביים של ירושלים, יש רצף יישובי שמתחיל בתקופת בית ראשון, עם מעיין וחקלאות עתיקה. בסוף המאה ה־19 היה הכפר ליפתא הגדול באזור ואדמותיו השתרעו עד שכונות מאה שערים, שיח’ ג'ראח ועין כרם.
ליפתא והשכונות הערביות הסמוכות היו הראשונים שהחלו להתרוקן מתושבים עם פרוץ האירועים האלימים ב־1947. אחרי מלחמת השחרור יושבו בבתים הנטושים פליטים יהודים מאזור שיח’ ג'ראח ואחר כך עולים מתימן ומכורדיסטאן.
2 צפייה בגלריה
הכפר ליפתא. אתרים ארכיאולוגיים, מעיין וחקלאות ייחודית שזקוקים לשימור
( צילום: עמית שאבי)
"תוכנית לבנייה רוויה"
בשונה מכפרים או שכונות ערביות אחרות בסביבת ירושלים, כדוגמת עין כרם, מלחה, או בית צפאפה, שהפכו לחלק אינטגרלי של העיר, ליפתא יושב אמנם בעולים, אך נותר זנוח, כאילו קפא בזמן. לפני כ־15 שנים שכרה רמ"י את שירותי משרדי האדריכלים קרטס־גרואג ושלמה אהרונסון, שהציעו תוספת של 212 דירות בשילוב מסחר, מלונאות ומוסדות וכן פיתוח מערך חדש של כבישים ודרכים. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ב־2006. בשנים שחלפו מאז מנסה רמ"י לשווק את המגרשים בליפתא, אך מסיבות כאלה ואחרות, נסוגה.
על רקע המכרז לשיווק הקרקעות, ב־2010 קמה קבוצה שכינתה את עצמה "הקואליציה להצלת ליפתא" והיתה מורכבת מפלסטינים, צאצאי יושבי ליפתא, וישראלים ערבים וגם יהודים. חברי הקואליציה הגישו בשנת 2011 עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשו לבטל את המכרז "עד לאחר שיושלם הליך של תכנון כולל של אזור הכפר שיכלול תכנון לשימור של האתר לפי אמות מידה מקצועיות ותוך שיתוף הציבור בעל העניין". פסק הדין של השופט ד"ר יגאל מרזל מ־2012 קבע שהמכרז של רמ"י יבוטל, בין היתר משום הגישה לסוגיית השימור.
סקר שערכה רשות העתיקות בשנים 2016-2013 קובע שיש להתייחס לכפר כאל מקשה אחת, ולשמר את השטח למגרשים ולחלקות ההיסטוריות שהם מעין “קוד גנטי“ הייחודי לכפר, יש להתייחס למערכת הדרכים ההיסטוריות, ויש לשמר את מורכבות שלבי הבנייה של מערך הבינוי: מגלעין הכפר ועד הבנייה המנדטורית. הסקר אינו מנסח זאת בצורה חד־משמעית, אך ניתן להבין ממנו שלא ניתן יהיה לבנות בנייה חדשה בכפר.
לדברי אסף רפלר, מנהל מרחב ברמ"י, "חובתנו להציג חלופות ולהציע פתרונות. מדובר בתוכנית שקודמה בתיאום עם עיריית ירושלים ולשכת התכנון. במהלך לא שגרתי הצלחנו לרתום את רשות הטבע והגנים שהבינה שבאמצעות התוכנית ניתן לשקם חלק ממורשת הכפר וככל שנשאיר את המצב כמו שהוא היום, הוא פשוט ייהרס וייעלם.
"מטרת התוכנית, המגובה בסקר ארכיאולוגי, היא לשלב בנייה מוגבלת ומתחשבת, תוך שיקום בתי הכפר, המעיין והטראסות. רמ"י השקיעה בסקר כ־10 מיליון שקל. יש להבין כי זה שטח מאתגר בשורה של משתנים ובראשם הטופוגרפיה, מבנים לשימור ויצירת תשתיות שיאפשרו לקיים מרקם חיים. לכן כמות יחידות הדיור שניתן לבנות שם מוגבלת ומצד שני עלויות הפיתוח והשיקום גבוהות. הכוונה היא לבנות בנייה רוויה של מגורים, כולל מלונאות ומסחר".
"המדינה צריכה לשקם"
ראש עיריית ירושלים משה ליאון אומר: "אי אפשר לבוא אליי בטענות שאני לא בונה. אני בונה הרבה מאוד. רק מה, אני בעיקר מתבסס על התחדשות העירונית, זו התוכנית לשנים: אתה הורס מבנים שהם ישנים ומסוכנים ולמעשה חוסך שטחי בנייה ולא פחות חשוב זה שסביב ההתחדשות העירונית הזאת, אנחנו בונים רכבת קלה". עם זאת, את ההתנגדות לבנייה בליפתא וברכס לבן הוא מנמק כך: "יש כעת לחץ שצריך לבנות דירות, ובכל מחיר, ולא משנה על מה אתה דורך בדרך — גם אם אתה צריך להרוס פנינה ארכיאולוגית ונופית כמו ליפתא או לכרות 11 אלף עצים ולייבש מעיינות ברכס לבן".
ליאון דוחה את טענת רמ"י שבלי בניית שכונה חדשה בליפתא אי אפשר יהיה לשקם את המבנים ההרוסים: "זה שצריך תקציב מיוחד לשקם את ליפתא, לא אומר שהשיקום יהיה באמצעות מכירת דירות יוקרה שייבנו שם.
"אני לא בטוח בכלל שיגורו שם אנשים. לדעתי אלה יהיו עוד דירות רפאים. את זה אני לא רוצה. שיקום האתר הזה הוא בעיה של ממשלת ישראל. מה שצריך לעשות זה לטפח את המקום על ידי המדינה, ולא על ידי יזמים מסחריים".
יש טענה שההתנגדות שלך לבנייה בליפתא קשורה לחשש שלך מפני דתיים, הסבורים שהמקום יהיה מוקד לחילול שבת.
"מה הקשר? מי שאומר את זה הוא משמיצן חסר תקנה ולא מבין כלום. מבחינתי רצוי שיהיה שם בית מלון, שיהיה פתוח לכולם. המקרה של ליפתא מעניין את כל תושבי ירושלים.
"ליפתא מסמל עבור רבים מתושבי ירושלים ומדינת ישראל בכלל את מלחמת העצמאות ופתיחת הדרך לירושלים. זו פנינה ארכיאולוגית ונופית אהובה על תושבי העיר, וברור שהדבר האחרון שצריך לעשות זה לבנות שם בתי דירות. צריך להפוך אותה לאתר תיירותי לכולם".
