תוכנית הבנייה במתחם תעש השרון: המדינה תידרש לבדיקות זיהום ושיתוף הציבור
תוכנית הבנייה במתחם תעש השרון: המדינה תידרש לבדיקות זיהום ושיתוף הציבור
בית המשפט העליון קבע אמש כי הליך טיהור הקרקע המזוהמת במתחם צריך להיות פומבי. המשמעות היא שרמ"י תידרש לבצע בדיקות מקדימות ולהציג בפני ציבור את האמצעים שבהם משתמשים להתמודדות עם הזיהום
בית המשפט העליון, בראשות ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, קיבל אתמול החלטה נוספת בעניין תעש השרון, המייצרת עיכוב חדש במימוש התוכנית. לפי פסק הדין: "בשים לב לזיהום החריג בהיקפו ואיכותו שמאפיין את השטח שעליו חלה התוכנית, ונוכח ההשפעות הסביבתיות האפשריות של הקמת מתקני הטיהור והפעלתם בשטח, מצאתי כי ההוראה האמורה (המאפשרת הוצאת היתר בנייה למתקני טיפול בזיהום קרקע, ג.נ), התקבלה על יסוד תשתית עובדתית חסרה. כמו כן, נפל פגם בהליך שיתוף הציבור". בית המשפט העליון קובע אפוא כי הליך טיהור הקרקע המזוהמת צריך להיות פומבי.
הערר שבגינו התקבלה ההחלטה הוגש ע"י העמותות אחל"ה, ריב"ה, אט"ד, ועיריות רמה"ש, הוד השרון והרצליה, על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א מאפריל 2022. לפי עו"ד אלי בן ארי, מאדם טבע ודין, "המשמעות היא שיזמית התוכנית, רמ"י, תדרש לבצע בדיקות מקדימות ולהציג בפני ציבור את האמצעים שבהם משתמשים להתמודדות עם הזיהום. מצד שני, השופט לא קיבל את דרישתנו לעשות סקר זיהום כולל של כל השטח".
תוכנית תעש השרון מתייחסת לשטח בהיקף של כ-7,500 דונם הנמצא בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, ושל המועצה האזורית דרום השרון. בשטח מתוכננות כ-37 אלף יחידות דיור ושטחי תעסוקה ומוסדות ציבור בהיקף של כ-1.6 מיליון מ"ר.
התוכנית הופקדה לראשונה ב-2012 ונתקלה בכ-600 התנגדויות. הסוגיה המרכזית שהועלתה על ידי המתנגדים נגעה לזיהום החמור של הקרקע ושכבת מי התהום בתחום התוכנית ואף מעבר לה, כתוצאה מפעילות התעשייה הצבאית.
בפברואר 2017 התוכנית אושרה על ידי ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תוך הבהרה כי חומרת הזיהום במקום וגודל השטח אינם מאפשרים טיהור מיידי של השטח. במילים אחרות, הוועדה קבעה כי את הטיפול בזיהום יש לבצע בשלבים. המתנגדים לתוכנית לא היו שבעי רצון מההחלטה, ובמאי 2017 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירות בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים הייתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון. באפריל 2202, החליט בית המשפט המחוזי תל אביב, בראשות השופטת מיכל אגמון גונן, שלא להתערב בהחלטת מוסדות התכנון בנוגע לבנייה בתעש השרון ולדחות את העתירה.
ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי מסר: "תוכנית תעש היא תוכנית מיושנת ומנותקת מהמציאות בכל היבט אפשרי, תוצר של התאהבות בתהליכים וחוסר יכולת של המדינה להבין שלא כל החלטה שהתקבלה לפני 30 שנים עדיין רלבנטית. הפסיקה היום מקפיאה דה פקטו את התכנון ובודאי הפיתוח של תוכנית מש/1 ומהווה הוכחה לטענתנו שיש לבטל אותה ולפתח את האזור כפארק אקולוגי ייחודי".
איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, מסר: "הקרקע בתעש מזוהמת ובמקום לוודא כי תטוהר, מקיימים הליך מזורז המסכן בעצמו את שלום הציבור. שמח שבית המשפט עצר את ההליך הזה והכריח את המדינה לקיים הליכים סטטוטוריים מלאים. עמדתנו היא שהשטח צריך להישאר כפארק מטרופוליני".
