קבלנים מזהירים מאיחור של חצי שנה במסירת דירות
קבלנים מזהירים מאיחור של חצי שנה במסירת דירות
סגן נשיא התאחדות הקבלנים מספר על מצוקת העבודה שנוצרה בהיעדר העובדים הפלסטינים: 70% מהאתרים סגורים ותפוקת השאר נפגעה בחצי. הממשלה הגדילה את מכסת העובדים הזרים, אך הם לא צפויים להגיע עד סוף ינואר
ענף הבנייה נשאר ללא יכולת להפעיל את אתרי הבנייה בצורה סבירה בחודשים הקרובים, לאחר שהקבינט הביטחוני־מדיני סיים את ישיבתו אמש בלי החלטה לגבי השבת הפועלים הפלסטינים מיו"ש לעבודה בישראל, שהצטרפה להתנגדות הכמעט גורפת של שרי הקבינט החברתי־כלכלי להשבתם. הקבלנים והיזמים מצויים כעת בחוסר אונים כשהם נאלצים להמשיך ולהילחם על מעט העובדים שנותרו, ונכנסים לתקופת המתנה למועד בלתי ידוע לקראת הגעתם של העובדים הזרים, בתקווה שאלו אכן יגיעו. נכון להיום מדברים בענף על איחורים של חצי שנה לפחות במסירת דירות. ישנה ירידה חדה בהתחלה ובגמר בנייה. ההנחה היא שכשמספר העובדים הזרים יגיע ל־50 אלף הענף יוכל לחזור לעבוד כרגיל.
למעלה מחודשיים חלפו מאז שענף הבנייה אינו עובד כסדרו. עוד קודם למלחמה, בשל תקופת החגים, הענף עבד במתכונת מצומצמת. לכן, המספר האמיתי של תקופת הקיפאון קרוב יותר ל־80 ימים, מתוכם בשבועיים הראשונים למלחמה הענף היה מושבת כמעט לחלוטין. הפלסטינים, שמרביתם ממילא לא שהו בישראל במהלך החג, לא שבו לכאן מאז מתוך החלטה לא לאפשר את השבתם של כ־80 אלף פלסטינים שאושרו לעבודה בענף הבנייה בישראל (לצד פועלים פלסטינים בענפים נוספים).
לצדם, גם אם איש לא אומר זאת בגלוי, עבדו בישראל עוד כ־20 אלף שב"חים, חלק גדול מהם בענף השיפוצים. במשך כל השנים, הממשלה העדיפה לעצום עין לנוכח התופעה, אך מדובר באנשים שעבדו כאן וירדו ממצבת העובדים בענף. במקביל, עובדים בישראל כ־14 אלף ערבים ישראלים שמרביתם חזרו לעבודה, וכן כ־27 אלף עובדים זרים, מרביתם סינים, אך לצדם עובדים גם אוקראינים, מולדבים וטורקים.
ההצעה להשבתם של הפלסטינים לא תוכננה להתבצע בפעימה אחת. ראשית הוצע לבצע פיילוט של כ־10 אלף עובדים שיבחרו לפי קריטריונים מסוימים שיקבעו על ידי גורמי הביטחון. בנוסף, הוחלט כי הכניסה תהיה מוסדרת באמצעות הפעלת הסעות אוטובוסים ישירות לאתרי הבנייה ומניעת יציאת העובדים מהמקום. כמו כן יהיה הליך בקרה קפדני על יציאת כל העובדים בסיומו של יום עבודה, כשהקבלנים נושאים גם הם באחריות לכך.
הפתרון המהיר שעליו סיכמו משרדי השיכון והעבודה ורשות האוכלוסין וההגירה אמור להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ־30 אלף כיום ל־50 אלף, מתוכם ניתן להביא בתקופה של החודשיים הקרובים כ־10 אלף עובדים בנוהל חירום ובנפרד מהמסגרת של ההסכמים הבילטרליים. יחד עם זאת, הקצב שבו הדברים זזים והדרישות שמחויבות על פי הנהלים מביאים להערכה שהגעתם של העובדים לא תתבצע לפני ינואר וגם אז במנות מדודות.
לדברי ענבל משאש, ראש מינהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין והגירה, מרכז הכובד של משרדה מופנה כעת בעיקר להודו, והם מכוונים להגעתם של כ־5,000 עובדים במסגרת ההסכמים הבילטראלים לקראת סוף חודש ינואר, זאת במקביל לתאגידים שמקדמים את הגעתם של כ־10 אלף עובדים נוספים. מכך עולה כי גם על פי הערכות האופטימיות ביותר, בסוף חודש ינואר מספר העובדים הזרים לא יגדל בלמעלה מ־15 אלף נוספים. "הפוטנציאל מהודו הוא גדול ואנחנו בוחנים תהליך חדש בנושא, משלחת מטעמנו צפויה לצאת בשבוע הבא להודו כדי שהעובדים יגיעו עד סוף ינואר", הסבירה משאש. לדבריה, יש קושי לגייס עובדים בתקופה של מלחמה. סין למשל לא שולחת עובדים בתקופה זו ולכן המדינה החלה לחפש פתרונות במדינות נוספות.
עמית גוטליב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים וקבלן בעצמו, מתאר את המצב בענף: "כיום כ־70% מהאתרים סגורים הרמטית ואלה שפעילים עובדים בתפוקה של כ־50%. ביקשנו מהממשלה לדבר איתם כדי למצוא פתרונות. ניסינו בכל מחיר להחריג את הענף כדי שיוכל להמשיך לעבוד. במשך שלושה שבועות האתרים היו סגורים בגלל ראשי הערים ועכשיו פתחו אותם עם תנאים והנחיות קשים".
עוד מספר גוטליב כי מצבת כוח האדם מורכבת מהתמחויות שונות שלא ניתן למלא על ידי העברת עובדים מאתר לאתר. בתחומים כמו עבודות רטובות (טיח, ריצוף, תפסנות), תשתיות, וציוד מכני כבד יש מחסור עצום של עובדים. לדברי גוטליב, הפתרון טמון במהלכי חירום שתיזום הממשלה שיכללו מינוי של פרויקטור שיטוס בעולם ויסכם עם מדינות שמוכנות לכך על הבאת עובדים באופן מיידי. לדבריו, לשכר הפועלים בענף הבנייה בישראל אין אח ורע בעולם, ואין סיבה שלא ינהרו לכאן.
