ראיוןראש המועצה המקומית קצרין: "הקורונה עשתה לנו טוב, אנחנו סביון לפרולטריון"
ראיון
ראש המועצה המקומית קצרין: "הקורונה עשתה לנו טוב, אנחנו סביון לפרולטריון"
תוצאות המכרז העצום לבניית 1,560 יחידות דיור בקצרין צפויות להיחשף היום, ודמיטרי אפרצב לא חושש מביקוש נמוך ליישוב ברמת הגולן: "על כל דירה מתמודדים 50-30 איש, זה הקפיץ את העלות בטירוף"
אם לא תהיה דחייה נוספת, היום צפויות להיפתח מעטפות המכרז בקצרין, אחד המכרזים הגדולים מבחינת כמות יחידות הדיור שפורסמו לקרקע בלתי מתוכננת (מקב"ת), שיטה שבה יזם אחד זוכה בקרקע, והוא זה שמתכנן, מפתח ובונה. המכרז בקצרין ייחודי לא רק בגלל היקפו העצום, 1,560 יחידות דיור, הגדול שבמכרזי מקב"ת עד כה, אלא גם ובעיקר בגלל המיקום ברמת הגולן שלא ידוע בביקושי שיא.
בחלק מהשנים נבנו בקצרין רק עשרות דירות בכל שנה, ובאופן כללי מקב"ת לא סוחף אחריו יזמים. בשני מכרזי מקב"ת קודמים במרכז הארץ, בחריש ובראש העין, התמודדה רק חברה אחת בכל מכרז. על רקע כל אלה יש מי שרומזים בממשלה כי ההחלטה לשווק שכונה בקצרין נדונה לכישלון ולא נבעה בהכרח משיקולים מקצועיים. אלא שבצפון יש מי שחושב אחרת: ראש מועצת קצרין דמיטרי אפרצב, הנמצא כעת בשלהי הקדנציה השנייה שלו, הוא תומך נלהב של התוכנית. "לתפיסתנו הביקוש גדול מההיצע", הוא אומר בריאיון ל"כלכליסט".
לאחרונה נחשפו ב"כלכליסט" הסכנות שבשיווק היקף גדול של דירות ליזם אחד על רקע ביקושים נמוכים. למה אתה חושב שמכרז ענק כזה יצליח בקצרין?
"שווקו כאן מעט יחידות דיור כי זה מה שבחרו לעשות כאן. במכרזים האחרונים על כל 100 יחידות דיור התמודדו כ־500 איש. הערכת הביקוש בקצרין לא מבוססת על פנטזיות, אלא על עבודת מחקר רצינית. 180 אלף איש בישראל עומדים בקריטריונים של דירה במחיר למשתכן, אבל יש אפשרות לתת מענה רק ל־30 אלף איש, ולכן זה אינטרס של המדינה לפתח גם את הפריפריה שבה יש קרקעות, ואכן היא מובילה מהלך אסטרטגי משמעותי באזור.
"בדצמבר 2021 היתה החלטת ממשלה – שהגדירה תוספת של 50% תושבים לכל רמת הגולן בתקצוב של כמיליארד שקל, חלק גדול מהבנייה מתוכנן בקצרין – ואנחנו כבר במכרז שצפוי להסתיים בספטמבר. אני אתן לך דוגמה לביקוש, אתמול הלכתי לקופת חולים בקריית שמונה, עמדתי במסדרון וחמישה אנשים ניגשו אליי, אחת כבר תושבת קצרין, שלושה בתהליכים של סגירת עסקאות ועוד אחת מתעניינת.
"בבחירה בין יזם אחד לעומת ארבעה יזמים שיזכו בקרקעות, אני מעדיף יזם בודד שיקבל לידיו את הכל, הוא יהיה תחום בזמן ויידרש להקים בתי ספר. היתרון הוא שהתקציב לכך כבר קיים. אני נפגש עם הרבה יזמים שמגלים אמונה במקום הזה. יזמים חדי חושים מריחים את ההזדמנות, אני מרגיש את זה. לפני ארבע שנים הייתי צריך להתחנן כדי שמישהו ישים לב אליי, היום היזמים מגיעים לכאן".
בניגוד אליך, ראשי ערים רבים אומרים בלי להתבייש שהם לא רוצים עוד תושבים בטענה שזה לא כלכלי, מה עם איזון בין תושבים לשטחי תעסוקה שיכניסו כסף ליישוב?
"אני לא בורח מהאתגר של הגדלת היישוב, נצטרך לשנות גישה. השכונה החדשה תיבנה על שטח שיש עליו כ־20 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה, על כל דונם יהיו לנו כמה עשרות דירות. השכונות שהן רק של צמודי קרקע הסתיימו, ובינתיים אנחנו ממשיכים לפתח הכנסות עצמיות ולקדם תוכניות שיאפשרו לנו עצמאות כלכלית מקסימלית. יש לנו הכנסות מאנרגיה סולארית ומדיניות של חיסכון. היינו ערוכים למכרז כזה כבר לפני שלוש שנים, אבל רק בממשלה הזו היתה לי אוזן קשבת".
קצרין של היום היא יישוב קטן ואינטימי, לאן אתה שואפים לצמוח?
"החזון של קצרין נוצר כבר עם העלייה על הקרקע ואני עובד על פיו. אנחנו לא עוד יישוב שדואג רק לעצמו, אנחנו כאן כדי להיות בסיס לכל היישובים החקלאיים מסביב. דבר נוסף, אנחנו נהנים מטבע אבל אנחנו פריפריה, אזור ספר, ויש לי אחריות כמו יתר הרשויות לייצר כאן מציאות שבה הגבול האדמיניסטרטיבי בין הגולן לגליל נמחק ונעלם. אני רוצה להגיע למצב שתושבי צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית יראו את קצרין כעיר שהיא אטרקטיבית עבורם. למשל צריך בצפון בית חולים נוסף, ולקצרין יש את השטח והיכולת לקדם את זה".
זה נראה כאילו בכל פעם שפוליטיקאי רוצה לגזור קופון ולצאת בהצהרות הוא עושה זאת על חשבון הגולן וקצרין בפרט, אתם רווי הבטחות.
"בגולן דאגו תמיד לשמור על קשר טוב עם השלטון אבל לא תמיד זה עזר לנו. אני מדבר עם השרים אבל מעולם לא ביקשתי מהם כספים, השיח איתם הוא על האפשרות להותיר חותם באזור שלנו, על חזון שיעצב את המדינה, למשל על ידי סלילת כביש מאזור מחניים ועד אלינו. כשזה יקרה זמן הנסיעה יתקצר וזה ישנה את האזור. בשנתיים של הקורונה ישבנו ותכננו קדימה, ואחת ההצעות שהעלינו היא להקים כאן פקולטה לווטרינריה.
"לגבי ההבטחות, זה לא נכון שרק פיזרו אותן ללא כיסוי, החלטת ממשלה של 2014 שהיתה אמורה לייצר בסיס להכפלת והעצמת קצרין תוכננה לחמש שנים והיתה אמורה להסתיים ב־2019. סיימנו אותה ב־100% שנתיים קודם, ופניתי לשרים שהתחלפו באותה התקופה כמה פעמים וביקשתי מהם להיערך לשלב ב'. עד 2021 זה לא קרה. ביצענו את כל הסעיפים, החלטת הממשלה נתנה לנו 67 מיליון שקל וכל מיני אבני דרך וכל מה שהיה בהחלטה בוצע. אני מבין את הסקפטיות, כי 70% מהחלטות ממשלה לא מבוצעים".
יותר קל לקבל תקציבים כשאתה נמצא בגולן?
"לא מפזרים עלינו כסף, אבל אני מכיר את השפה שלהם, אני נמצא בתחום הרבה שנים. הייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה בשנים 2013-2009, ואני יודע לקבל את התקציבים מקולות קוראים. יש לנו עובד במועצה שתפקידו לחפש קולות קוראים שמתאימים לנו. אנחנו מתנהלים מקצועית ובמינהל תקין, ויש לנו אנשי מקצוע שעובדים עבורנו, ולא בן של חבר או בן משפחה".
כחבר במפלגת ישראל ביתנו, הקשר עם ליברמן עוזר לך?
"אני חבר מפלגתו ואני לא מסתיר את זה, הם תמכו בי בבחירות אבל גם מפלגות אחרות תמכו בי. בתפיסה שלי אני קודם כל איש קצרין, רמת הגולן, ורק אחר כך מפלגות. המחויבות שלי היא לתושבים, ולא קשורה להשתייכות פוליטית. יש לי קשר מצוין עם אנשי אגף התקציבים באוצר, ונכון שכאשר הקשרים שלי יותר חזקים בקואליציה זה יותר קל, וכשהקשרים הם באופוזיציה זה יותר קשה".
עליות המחירים והביקוש לצמודי קרקע הגיעו גם לקצרין. השנה חלה עלייה משמעותית במחיר של צמודי קרקע, דירות וקרקעות, ועסקאות בודדות לבית צמוד קרקע אף הגיעו ל־3 מיליון, זאת בעוד בעבר הלא רחוק עסקאות יקרות היו כאלה שחצו במעט את רף מיליון השקל.
"הביקוש לקצרין הוא של בני מעמד הביניים, ועל כל דירה מתמודדים 50-30 איש", מספר אפרצב. "זה הקפיץ את העלות בטירוף. לאחרונה מישהו הציע על מגרש כ־2.5 מיליון שקל, בעוד עד לפני מספר שנים בית על מגרש של חצי דונם עלה כ־1.2 מיליון שקל. מגרש של דונם באזור התעשייה שמחירו היה 40 אלף שקל קפץ ל־2.5 מיליון שקל. הקורונה עשתה לנו טוב, המחירים כאן עלו אבל עדיין אלה לא עליות המחירים של אזורים אחרים בארץ, ואני לא מדבר על אזור המרכז. בית על קרקע יעלה כאן 2 מיליון שקל. אנחנו סביון לפרולטריון".
רשימת הפרויקטים שנמצאים על שולחנו של אפרצב היא עצומה כשמדובר ביישוב בסדר גודל של קצרין, והיא כוללת שני שטחי תיירות ששווקו ומיועדים למלונות, בית מלון בתהליך קבלת היתר, מתחם גלאמפינג בפארק קצרין העתיקה, פארק מוטורי, מעונות סטודנטים וקמפוס תל חי לחדשנות בחינוך (שניהם נמצאים בבנייה). גם מבחינת בנייה העיר נמצאת בתנופה: כ־700 דירות נמצאות בשלבי סיום, המכרז ל־1,700 דירות צפוי להסתיים בעוד מספר ימים, ועוד שנתיים מתוכנן מכרז נוסף בהיקף דומה ברובע 13. מעבר לכך, אפרצב מספר כי לעיר עתודות לכ־4,000 דירות במסגרת התחדשות עירונית בתוך העיר, ובעתיד הרחוק יותר הוא מתכנן גם שכונה גדולה על חלק משטח אש אחמדיה. על פי הערכות, ב־2045 יגורו בקצרין 60-50 אלף תושבים, ובעוד חמש שנים יתווספו אל 9,000 תושבי העיר 7,000 חדשים.
קצרין
שנת הקמה: 1977
מספר תושבים: 9,000
ראש מועצה: דמיטרי אפרצב
דמוגרפיה: 30% עולים חדשים
מספר דירות בהקמה: 700 דירות ברובע היובל
בנייה עתידית: 7,400 דירות (ברובע 12, רובע 13 והתחדשות עירונית)
