"תקינה ירוקה זה מושג מיושן"
"תקינה ירוקה זה מושג מיושן"
החודש נכנסה לתוקף התקינה הירוקה, שנוגעת לטכנולוגיות בנייה של בניין בודד. האדריכלית אלס ורבקל סבורה שהתמודדות עם המשבר הסביבתי מחייבת פתרון “בקנה מידה עירוני ואפילו אזורי”
הבנייה הירוקה, שנועדה לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים, החלה החודש להיות תקן שמחייב יזמים ורשויות בכל הארץ. אך האם די בה כדי למצות את הסיוע מצד ענף הבנייה? האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל ושותפה במשרד דרמן ורבקל אדריכלות, טוענת שאין די בתקינה ירוקה, וצריך להתחיל לחשוב על תכנון עירוני סביבתי.
התקינה הירוקה נועדה להוביל לחיסכון בצריכת אנרגיה של משקי בית על ידי שימוש בחומרי בנייה ושיטות בנייה מתאימים, כמו בניית קירות מבודדים, אלא שלדברי ורבקל טכנולוגיות מתקדמות לבדן לא יקדמו מאוד את ההתמודדות הסביבתית: "זה מאוד משמח שהממשלה מקדמת את החשיבה הסביבתית בתחום הבנייה, אך צריך לזכור שלקח המון זמן לקדם את התקן הזה. בעיניי, הדגש עתה הוא אחר. אנחנו כבר לא בקנה המידה של הבניין הבודד, אלא של העיר. המושג בנייה ירוקה מיושן. צריך להתחיל לדבר על תכנון בר־קיימא. את הפתרון יש לראות בקנה מידה עירוני, ואפילו אזורי".
ורבקל מדגישה שהמודל הישראלי של חצר סביב כל בניין, ושלושה כיווני אוויר לכל דירה, אינו סביבתי: "דירה עם כיוון אוויר אחד נחשבת בישראל כאסון, אבל ככה בדיוק בנויות הערים פריז וברצלונה. במקומות האלה יש חשיבה שרואה את המערכת, ולא את הבניין הבודד. צריך לבדוק את הבניין, את הבלוק העירוני ואת החיבור למערכות העירוניות והתשתיות".
ורבקל סבורה שיש להרחיב את התקן הירוק לתחום התכנון האורבני: “זה לא מספיק שהבניין נבנה בטכנולוגיות מתקדמות. בעיניי, צריך לתת ניקוד גם למבנים שמוקמים במרקם העירוני הקיים, המתחדש. במקום שתוקם שכונה חדשה, עם כבישים ותשתיות חדשים, יש לקדם התחדשות של מרקמים קיימים. עניין נוסף זה כמה אנשים חיים בבניין. בניין שמעודד כמות מועטה של אנשים זה לא סביבתי”. מלבד זאת, לדבריה, התקן הירוק מייקר את הבנייה, ובעקיפין מקשה על התחדשות עירונית: "מה שקורה זה שהתקן הירוק מקשה עלינו להיות אדפטיביים לנזקים הקשורים לשינויי האקלים”.
האדריכל רן אברהם, מנהל היחידה לבנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, שאחראי לקידום תקן הבנייה הירוקה, סבור שלתקינה ירוקה יש תרומה להתמודדות עם משבר האקלים, ובמקביל יש לתכנן סביבות אורבניות איכותיות כי מדובר ב”מערכת אחת שלמה: "מבחינתנו, כל מבנה יכול לתרום למאמץ הזה. תקן הבנייה הירוקה הוא הכלי הראשון שהתחיל לשאול את השאלה איך בנייה מצמצמת את הפגיעה בסביבה. אף שהתקן מטפל ברמת המבנה הבודד, יש קריטריונים מאוד מובחנים למפגש עם המרחב הציבורי. וזה לא פוטר מהצורך לתכנן סביבות אורבניות איכותיות. מדובר במערכת אחת שלמה".
התקן הישראלי לבנייה ירוקה נוגע לכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות, תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין - תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן היא צבירת נקודות בנושאים שונים לקבלת תו על ידי מכון התקנים. בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד חמישה כוכבים (דירוג מצטיין).
אף שעברו 15 שנים מאז נהגה התקן הירוק, רק כאלף בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ נבנו בהתאם לתקן. בתחילת החודש הפך התקן למחייב, אך ברמה של כוכב אחד בלבד. פורום ה־15 דוחף להחמרת הדרישות מצד הרשויות, כלומר לא להסתפק בכוכב אחד בלבד.
