התנגדויות להרחבת המסדרון האקולוגי בבקעת הנדיב: יגרע שטחי תעסוקה לבנימינה
התנגדויות להרחבת המסדרון האקולוגי בבקעת הנדיב: יגרע שטחי תעסוקה לבנימינה
רמ"י, יוזמי התוכנית: "מסדרון אקולוגי זה הינו חסר תקדים בארץ הן מבחינת גודלו והן מבחינת איכות השטחים שהוא מחבר". הוועדה המרחבית ישובי הברון: התוכנית תהפוך את בנימינה ל"מועצה גרעונית אשר אין ביכולתה לממן את השירותים המוניציפליים עבור אוכלוסייתה"
תוכנית המסדרון האקולוגי בבקעת הנדיב היא לכאורה תוכנית מיטיבה, שנועדה להבטיח את רציפות השטח הפתוח בין בנימינה-גבעת עדה וזכרון יעקב, ממזרח לדרך 652, במטרה לאפשר מעבר מינים של חי וצומח. עם זאת, התוכנית, שהופקדה ע"י הוועדה המחוזית חיפה בחודש דצמבר 2023, הביאה איתה גם ביקורת. במוקד ההתנגדויות של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, והוועדה המרחבית ישובי הברון, החשש הוא כי צמצום שטחי התעסוקה של בנימינה ייצור מצב של מועצה גרעונית.
התוכנית להרחבת המסדרון האקולוגי, שטח בגודל של כ-500 דונם, היא יוזמה של רמ"י (מנהל מקרקעי ישראל) ובתכנון צוות מתכננים בראשות אדר' אילה רונאל. התוכנית מרחיבה למעשה תוכנית קיימת, שאושרה ב-2007, להרחבת המסדרון האקולוגי הקיים, שרוחבו הוא כ-70 מ', ל-200 מ', על חשבון שטח בתחום פארק היין בזכרון יעקב ואזור התעסוקה כרמל, בבנימינה-גבעת עדה.
הוראות התוכנית מבהירות את חשיבותה: "המסדרון האקולוגי נועד לחבר בתי גידול טבעיים קטועים ולאפשר מעבר של אוכלוסיות בעלי חיים בין שני מרחבי מחייה מוגנים. מסדרון אקולוגי זה הינו חסר תקדים בארץ הן מבחינת גודלו והן מבחינת איכות השטחים שהוא מחבר".
לתוכנית התנגדה הוועדה המרחבית ישובי הברון (בנימינה-גבעת עדה, ג'סר א זרקא, פרדיס, אור עקיבא, זכרון יעקב). לפי ההתנגדות שעליה חתום מנדי שפיגלר, מהנדס הוועדה, תוכנית המסדרון האקולוגי היא ניסיון לתקן את הנזק שייצרה תוכנית פארק היין בזכרון יעקב, אך היא מביאה איתה "פגיעה מהותית בצרכי בנימינה". "התוכנית מציעה צמצום משמעותי בשטחי התעסוקה של בנימינה, שטחים אשר תוכנית המתאר המקומית התבססה עליהם לצורך איזונה התקציבי של בנימינה-גבעת עדה. צמצום שטחים אלו, במקביל לקידום תוכנית המתאר הכוללנית ותוכנית הותמ"ל, וללא פתרון חליפי, צפוי לייצר מועצה גרעונית אשר אין ביכולתה לממן את השירותים המוניציפליים עבור אוכלוסייתה, אשר צפויה לגדול פי 4. לא יעלה על הדעת לגרוע שטחי תעסוקה יקרי ערך לישוב ללא איתור שטחי קרקע אחרים", נכתב.
יואב מלטר, מהנדס המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, חוזר על טענת הוועדה המרחבית בדבר גריעת שטחי תעסוקה ומוסיף גם כי התוכנית מבטלת מרכז אזרחי שהיה אמור לקום על שטח של 10 דונם ועוד 40 דונם, הצמודים לקריית החינוך של הישוב. לדבריו. במקום לעשות שינוי משמעותי לתוכנית פארק היין, בחרה רמ"י לפגוע בבנימינה: "נבחרה האופציה הקלה - גריעת שטחים חיוניים לבנימינה, הנדרשים לתפקודה הנוכחי ולעתיד לבוא, באזור שמדרום לפארק היין. הניסיון המאולץ להשאיר מצד אחד את המפגע העיקרי שקודם ע"י רמ"י, ומצד שני להטיל את פתרון הבטחת המסדרון האקולוגי על כתפיה של בנימינה בלבד, מייצר פגיעה בישוב, ומנגד מייצר מסדרון נחות באיכויותיו".
לתוכנית מתנגד גם יהונתן תישבי, הבעלים של "יקבי הבארון", "חלוץ היקבים הפרטיים בישראל", שמבקש להתאים את השימושים הלגיטימיים בתוכנית המסדרון האקולוגי כך שלא תהיה פגיעה בערך המקרקעין שבבעלותו. חברת "טסרה יזמות והשקעות", שהיא בעלים של כמה מגרשים בשטח פארק היין, ביקשה לאפשר גמישות תכנונית שתבטל למעשה את החובה של בנייה רק לתיירות בשטח הגובל למסדרון האקולוגי. קבוצת "חיים לנחל תנינים", מבקשת לבחון איך ישפיעו תוכניות הבינוי, הקשורות לתוכנית המקודמת על תוספת כמויות הנגר בנחל תנינים. ההתנגדות של המועצה המקומית זכרון יעקב התמקדה בצורך להוסיף חיבור תת קרקעי של פארק היין לדרך הלבנה ולאזור התעשייה הצפוני של בנימינה-גבעת עדה.
