אחרי מתקפת איראן: קריאה לאפשר מיגון של בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב
אחרי מתקפת איראן: קריאה לאפשר מיגון של בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב
100 אלף בדואים לא זכאים להציב מיגוניות ליד בתיהם בכפרים הלא מוכרים, מאחר שאינם עונים על קריטריונים בצו התכנון והבנייה. היום יתקיים דיון בוועדות המחוזיות בתיקון לתמ"א 40, שנועד לאפשר פיזור מהיר של מיגוניות. עמותת סיכוי-אופוק: "התושבים מאוימים מירי טילים בשל מדיניות קרקע ותכנון מפלה של עשרות שנים"
הפגיעה של הטיל האיראני ביישוב הבדואי אל-פורעה, שנמצא ליד העיר ערד, המחישה, בפעם הנוספת, את פגיעותם של 100 אלף בדואים החיים בנגב, ביישובים לא מוכרים, מתוך 300 אלף בדואים באזור.
לקראת הדיון היום (ב') בתיקון ד' לתמ"א 40 בוועדות המחוזיות חיפה ות"א, שנועד לאפשר פיזור מהיר ויעיל של מיגוניות באזורים שבהם לא ניתן לספק מענה בצורת מרחבים מוגנים תקניים, קראה עמותת סיכוי אופוק, ארגון משותף לערבים ויהודים הפועל לקידום שוויון ושותפות, למצוא פיתרון ולאפשר מיגון של בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב.
כיום ישנם 100 אלף בדואים החיים בכפרים לא מוכרים ע"י המדינה, שלא זכאים לקדם הצבת מיגוניות ליד בתיהם, מאחר שאינם עונים על קריטריונים הקבועים בצו התכנון והבנייה 2014. ריכוזי האוכלוסיה הבדואית בנגב המונה כ-300 אלף איש, גרים בסמוך למתקנים צבאיים רגישים, המהווים מטרות תקיפה אסטרטגיות.
עוד בחודש נובמבר 2023 קראו שורת ארגונים לספק לבדואים בנגב מיגוניות, במסמך שנשלח לרב נתן אל נתן, ראש מטה התכנון הלאומי. במכתב שעליו חתומים בין היתר עמותת במקום, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב, ועמותת סיכוי-אופוק, נכתב: "כתוצאה ממדיניות קרקע ותכנון מפלה של עשרות שנים, ישנם אלפי מבני מגורים ביישובים הערבים בנגב שנבנו ללא היתר, ושלא ניתן להוציא עבורם היתרים מסיבות שונות. בשל כך, מסלול ההקלות בתמ"א אינו רלוונטי להם, זאת היות ומסלולי התמ"א מחייבים תכנון מפורט והיתרי בנייה כדין למבנה הראשי במגרש".
אלה גיל, מנהלת שותפה במחלקה למדיניות שיוויונית בסיכוי-אופוק אמרה לכלכליסט שלא הצו הזמני ולא תמ"א 40, מתייחסים למורכבויות הבנייה הלא חוקית בכפרים הלא מוסדרים: "תמ"א 40 ד' מחליפה צו זמני שמאפשר להקים מיגוניות בכל רחבי הארץ. למדינה יש חובה לאפשר להקים כמה שיותר מיגוניות בכפרים הלא מוכרים. הצו מאפשר הקמה בכל מקום, אבל רק ע"י רשות מקומית, או משרדי ממשלה. הבעיה היא שבכפרים הלא מוכרים אין רשות מקומית.
"תמ"א 40 לא מתקנת את הבעיה הזאת. מה שראינו אחרי ה-7 באוקטובר זה שפיקוד העורף הקים כמה עשרות בודדות של מיגוניות ושלקח לו הרבה מאוד זמן. מי שמיגן את הכפרים בפועל, בצורה לא רשמית, היו ארגוני חברה אזרחית. העניין הזה לא מתאשר ע"י המדינה. אנחנו מבקשים שלכל הפחות ינתן לתושבים או לארגונים להיכנס לנעלי המדינה בהצבת המיגוניות".
היא מוסיפה: "התמ"א מגבילה את מיקום המיגוניות בעיקר לשטחים פתוחים. פארקים, חניונים, יערות וכו'. זה לא רלוונטי ליישובים הלא מוכרים. אנחנו מבקשים שיחריגו את אזור הכפרים הלא מוכרים, כמו ביישובים קדמיים לפני תקנות הג"א 1990, כלומר, שאפשר יהיה למקם מיגוניות בכל ייעוד קרקע חוץ ממגורים".
לפי הגדרת התקן, מיגונית היא "מבנה יביל הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ"ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית". התמ"א אמורה להיות מאושרת ע"י המועצה הארצית, אחרי קבלת הערות מהוועדות המחוזיות.
ממינהל התכנון נמסר: "תמ"א 40/ד המאפשרת הצבת מיגוניות מכסה גם את השטחים הפתוחים של הפזורה הבדואית. התמ"א נמצאת בשלב הערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. בכל אופן עד סוף שנת 2024 ניתן להציב מיגוניות בכל מקום בארץ מכח הצו התקף, ללא צורך לא בתוכנית ולא בהיתר בנייה".
מעמותת סיכוי אופוק, ארגון משותף לערבים ויהודים לקידום שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל, נמסר כי: "מעל 100,000 תושבי הכפרים הבלתי מוכרים מאוימים מירי טילים ואינם זוכים לנגישות לאמצעי מיגון בסיסיים. המחיר הכבד הוא חלק ממדיניות כוללת של הזנחה ואפליה מכוונת ארוכת שנים".
