הוועדות המחוזיות מאשרות מדי שנה רק כמחצית מהתוכניות שמגיעות אליהן
הוועדות המחוזיות מאשרות מדי שנה רק כמחצית מהתוכניות שמגיעות אליהן
נתונים שהציג מינהל התכנון בדיון בוועדת הפנים מראים כי בשנים 2023-2021 אושרו בממוצע בוועדות המחוזיות רק 44%-62% מהתוכניות שהגיעו אליהן. החריגה היא הוועדה בדרום, בה אושרו 96% מהתוכניות. יו"ר הוועדה המחוזית צפון תלה זאת במחסור בכוח אדם, בעוד יו"ר הוועדה בירושלים טענה כי "יש ניצול ציני" של החוק המאפשר הגשת התנגדויות
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר דנה היום (א') בפעילות הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, זאת ברקע ביקורת ארוכת שנים על כך שהוועדות מעכבות תוכניות המקדמות בניית דירות ותשתיות.
בראשית הדיון הציג מינהל התכנון נתונים המעידים דווקא על שיפור יחסי בשנים האחרונות: ב-2023 אישרו הוועדות המחוזיות 169 אלף דירות, לעומת 95,400 ב-2020. הגידול ניכר גם בהיקף ההתחדשות העירונית שגדל מ-38% ל-46%.
היקפי קליטת התוכניות בוועדות המחוזיות נשארו די קבועים בשנים האחרונות, פרט לוועדה המחוזית ירושלים, שבה חלה ירידה - מ-651 תוכניות ב-2021 ל-354 תוכניות ב-2023. מצד שני, דווקא במחוז ירושלים, בשונה משאר המחוזות, יש עלייה בכמות התוכניות שאושרו: מ-268 ב-2021, ל-432 ב-2023. כמו כן, מהנתונים שהציג מינהל התכנון עולה כי בשנים 2023-2021 אושרו בממוצע בוועדות המחוזיות רק 44%-62% מהתוכניות שהגיעו אליהן. החריגה היא הוועדה המחוזית דרום, בה אושרו 96% מהתוכניות. התוכניות שלא אושרו הן תוכניות שעדיין לא קיבלו תוקף בוועדות, ולא כאלו שנדחו.
משך הזמן הכולל לאישור תוכנית השתפר עם השנים - מ-2.9 שנים ב-2016 ל-2.1 שנים ב-2019. עם זאת, מ-2019 לא חלה התקדמות משמעותית, כשב-2023 עמד משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית על 1.9 שנים. ניתוח שלבי האישור מגלה שמרבית התוכניות משתהות בשלבים הראשונים של קידום אישור התוכנית: קליטת התוכנית, בדיקת התוכנית ומילוי תנאים להפקדה. היקף הפעילות ב-2024 הוא 3,324 תוכניות בתהליך.
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית דרום, אמר: "כשאני מנסה לנתח את לוחות הזמנים ומהם המכשולים שבהם אנחנו נתקלים, אני מוצא שהכתובת היא כפולה. מצד אחד פנימה - בטכניקות העבודות שלנו, ומצד שני האנשים שאיתם אנחנו עובדים". פלוס התייחס להחלטת הממשלה להקמת ועדה אזורית לחבל תקומה, שאמורה לקחת מסמכויתיה של הוועדה המחוזית דרום וזכתה לביקורת של רבים: "אני עובד מדינה וצריך לקבל את החלטות המדינה, אבל זה לא סוד שאני פחות אוהב את הוועדה המיוחדת. נתתי הוראה לאנשים שלנו לא לחכות לשום וועדה מיוחדת. אנו מתקדמים בקצב מהיר".
בועז יוסף, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, שיתף בקושי האדיר של מחוז צפון, שיש בו 94 רשויות עם 1.5 מיליון תושבים בתמהיל חברתי-כלכלי מגוון ומהווה כיום חזית במלחמה: "כשבדקתי למה היזמים מתלוננים על עיכובים, גיליתי שהתוכנית שוכבת אצל הבודקת 6-5 חודשים עד שהיא פותחת אותה. זה אומר שאנחנו מעכבים את תהליך הבנייה. ואני מדגיש - תהליך הבנייה בצפון הוא קריטי. יזם שמגיע לצפון לוקח סיכון. זה לא ת"א, יש לו אומץ. זו הסיבה שההתחדשות העירונית אצלנו היא אפסית".
יוסף אמר שרק בוועדה המחוזית צפון יש כעת מחסור ב-10 תקנים: "ברגע שיהיו לנו יותר בודקי תוכניות, זמן אישור התוכניות יפחת". לדבריו, מרבית כוח האדם של הוועדה הם יועצים חיצוניים, שעובדים מהבית, מה שמקשה מאוד על קידום התוכניות.
שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, התמקדה בעיקר בסוגיית ההתנגדויות, המעכבות לכאורה את אישור התוכניות: "יש לנו בעיה עם החוק ועם מי רשאי להגיש התנגדויות. לפי לשון החוק (סעיף 100 לחוק התכנון והבנייה) זה מי שרואה את עצמו כנפגע. אני רואה שיש ניצול ציני וניצול לרעה של הסעיף הזה. אני חושבת שיש לדייק את הנושא הזה. צריך לעצור את התהליך הזה. אני חושבת שבמדינה המצטופפת שלנו, אגב תנופת ההתחדשות, הקונפליקטים אך יגדלו. זה מאוד קשה לקחת בניין של 3 קומות ולהפוך אותו ל-30 ולומר לגברת כהן שהיה לה בניין נמוך מול הבית ופתאום רואה בניין של 10 קומות. התהליכים האלה קשים ומורכבים. מה שקורה זה שיש גורמים שמביאים התנגדויות לא ענייניות". תלמי באבאי הוסיפה שבעיניה יש צורך דחוף להגביל את אורך ההתנגדויות.
עו"ד ענת בירן, שייצגה בדיון את לשכת עורכי הדין, התנגדה לדברים: "הנושא של צמצום עמודים, או קיצור מסגרת הגשת ההתנגדות, הוא טעות. הקושי בעיניי הוא דווקא ריבוי התנגדויות סטנדרטיות של אנשים שמעתיקים התנגדויות ברמת העתק הדבק. צריך להבין שהתוכניות היום מאד מורכבות, והפסיקה אומרת שמה שלא העלית בהתנגדות לא תוכל להעלות יותר".
רותי שוורץ, יו"ר הוועדה המחוזית חיפה, הבהירה שהקושי הגדול במחוז חיפה הוא ההתמודדות עם זיהומי הקרקע: "אנחנו מנסים להתייעל ולהשתפר. הבעיה שלנו היא ויכוח מקצועי עם המשרד להגנת הסביבה. כמעט חצי מהמחוז שלי מוגדר כקרקע שנמצאת בחשד לזיהום או מזוהמת, ולכן אנחנו צריכים לעשות סקרי קרקעות, דבר שהוא עקב אכילס שגורם לעיכוב זמנים. אני מצפה להפרדה בין עיקר וטפל".
נציג התאחדות הקבלנים, עמית גוטליב, הופתע מהיקף התוכניות שאושרו מתוך אלו שנקלטו בוועדות: "מינהל תכנון צריך לתת את התשובה איך נוצר מצב שתיק נעלם. בגדול, השאלה היא האם הוועדות המחוזיות צריכות להישאר כמו שהן, לקבל יותר כוח, או להעביר מהסמכויות שלהן לוועדות מקומיות. יש 254 רשויות מקומיות שכל אחת מהן חושבת שהיא יודעת לנהל את נושא התכנון. בעיניי, יש לתת לוועדות המחוזיות סמכויות, כי הן לא פוליטיות ויש להן ראייה רחבה ולא נקודתית. מצד שני, יש מקרים שבהם צריך לאפשר לראשי ערים מסוימים, שמגלים נכונות ומסוגלים, לקדם בעצמם תכנון".
לאורך הדיון הוזכרה כמה פעמים הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שהוקדמה כוועדה ארעית אך כעת מנסה הממשלה להפוך אותה לקבועה. לדברי מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, הוועדה הציבה סטנדרטים חדשים של קצב ותפוקה: "הותמ"ל עובדת כמו שתי ועדות מחוזיות יחד".
