בית המשפט ביטל תעריף ארנונה גבוה שהטילה עיריית ת"א על בית אבות
בית המשפט ביטל תעריף ארנונה גבוה שהטילה עיריית ת"א על בית אבות
עיריית ת"א דרשה מבתי האבות תעריף ארנונה של בית חולים הגבוה פי 3 מתעריף של מגורים כפי ששילמו בעבר. השופטת יעל בלכר קבעה כי הסיווג לצורכי ארנונה נגזר מהשימוש בפועל בנכס ולא מאישור פורמלי שניתן על ידי משרד הבריאות
פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) קבע לאחרונה כי תעריף הארנונה שהטילה עיריית ת"א על מוסדות סיעודיים אינו עונה על מטרת השימוש כפי שהם הגדירו אותו כבית חולים ויש להגדיר את השימוש בו כמגורים (בית אבות).
מדובר בערעור שהגישה העמותה הציבורית קשת, המנהלת בית אבות ברחוב ש"ד ירושלים ביפו, הכולל מרכז יום לקשישים בשטח של 827 מ"ר וכן אגף סיעודי ואגף תשושי נפש, בשטח כולל של קרוב ל-7,800 מ"ר. מוסדות קשת דואגים לכלל האוכלוסייה הקשישה, לרבות אוכלוסיות מיעוטי יכולת ונכים.
לטענת המוסד, בשנת 2020 בעקבות שינוי שנערך במשרד הפנים אשר הוסיף הגדרות שימוש לצו הארנונה, שינתה עיריית ת"א את הסיווג של כל המוסד "ממגורים" ל"מוסד גריאטרי" הנכלל בתוך סיווגי "בית חולים", כאשר המשמעות היא שעל החלק של 7,800 מ"ר היא גובה ארנונה של בית חולים, שהוא גבוה פי 3 מארנונה למגורים. בערכים ריאליים מדובר על תוספת של 80 שקל למ"ר ובסך הכל מעל 600 אלף שקל לשנה.
המוסד אשר יוצג על ידי עוה"ד מוטי איצקוביץ ושלי יעקובי ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי, הגיש תחילה השגות לעירייה ולוועדת הערר ולאחר שאלה נדחו הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי בת"א. בערעור טענו כי המבנה משמש כבית אבות ולא כמוסד גריאטרי ולכן יש לגבות ארנונה בתעריף מגורים ולא בתעריף של בית חולים. עוד נכתב כי המוסד משמש כבית לדיירים הקשישים, שמותיהם מופיעים על הדלתות והם מתגוררים במקום לרוב עד יומם האחרון. התייקרות הארנונה משפיעה על איכות השירות שהם יכולים לספק לדיירים. עיריית ת"א מנגד טענה, כי בצו הארנונה שלה לא קיים סיווג של בית אבות וכי מאחר שלקשת ניתן רישיון ממשרד הבריאות להפעלת מוסד גריאטרי, אין להתייחס למקום כאל בית אבות, אלא כאל בית חולים שבו מאושפזים חולים סיעודיים.
השופטת יעל בלכר קיבלה את טענות קשת ואימצה את הקביעה כי מבחינה עובדתית, השימוש שנעשה במקום קרוב יותר לשימוש למגורים מאשר לבית חולים, ולכן יש לראות במקום בית אבות. היא דחתה את עמדתה הפרשנית של העירייה וקבעה כי הסיווג לצורכי ארנונה נגזר מהשימוש בפועל בנכס ולא מאישור פורמלי שניתן על ידי משרד הבריאות. בלכר התייחסה לתוספת הסיווג שאפשרה המדינה לבתי חולים סיעודיים .
עוד טענה בלכר בנוגע לפרשנות של התוספת של המדינה לשימוש ארנונה שמוגדר כמוסד סיעודי גריאטרי, כי מטרת המדינה הייתה דווקא להקל על המוסדות הללו. "מטרתו של התיקון בהוספת הסיווג של "מוסד סיעודי גריאטרי", הייתה להקל בתשלום הארנונה...כך שלא יחוייבו בתעריף היקר מבין כלל סיווגי המשנה החלים על בית חולים".
