התוכנית לחילוץ ענף הנדל"ן תקועה במשרדי הממשלה
התוכנית לחילוץ ענף הנדל"ן תקועה במשרדי הממשלה
שלושה שבועות לאחר שהופצה טיוטה לחילוץ הענף, במשרד המשפטים חוששים שהתוכנית להבאת עובדים זרים תוביל להגירה בלתי חוקית מסיבית. במקביל, הסכמות סביב הנחה לבנייה בפריפריה עוכבו אצל סמוטריץ'
הקיפאון בנדל"ן עשוי להתגלגל במהירות למשבר, אך בממשלה עדיין לא ממהרים לקדם את התוכנית לחילוץ הענף. תוכנית כבר קיימת, יש לה שם, וטיוטה כבר הופצה לפני שלושה שבועות, אבל עד עתה במשרד האוצר והמשפטים עוד דנים על פרטיה.
השלד של התוכנית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן גובש על ידי משרדי השיכון והאוצר והוא מבוסס על שלושה אדנים מרכזיים: טיפול נמרץ במחסור בכוח אדם על ידי כניסת מסיבית של עובדים זרים; תיקוני מס שנועדו לייצר ודאות ובשאיפה להגדיל את היצע הדירות; וכסף בעיקר לפריפריה במטרה להמריץ בה את הבנייה. הבעיה שמכבידה מכל על הענף היא כמובן מחסור של כ־80 אלף עובדים פלסטינים שלא מורשים להיכנס כעת לישראל, ולא נראה כי הפוליטיקאים יאפשרו להם להיכנס בקרוב.
הפתרון שיוזמים במשרד השיכון ובאוצר הוא הגדלה של מכסת העובדים הזרים עד לכ־60 אלף לעומת 30 אלף ערב המלחמה, וכן הכנסה של עוד חברות ביצוע זרות שבכולן יחד יהיו עד 15 אלף עובדים. עד 7 באוקטובר המסלול היחיד שבמסגרתו אפשר היה להכניס עובדים זרים הוא מדינות שחתמו עם ישראל על הסכמים בליטראליים. זו מערכת של הסכמים שנרקמת על ידי משרדי החוץ של המדינות ומסדירה את מערכת היחסים ביניהן. התכלית המרכזית היא למנוע מצב של ניצול העובדים ושמירה על הזכויות הסוציאליות שלהם. אולם ההליכים האלה אורכים חודשים ולעיתים שנים, ולעומת זאת הקפאון בבנייה אינו מאפשר להמתין זמן רב כל כך. לכן הוצע מסלול שיאפשר כניסה של עובדים מכל מדינה גם אם אינה חתומה על הסכם עם ישראל.
בנובמבר הממשלה אישרה את הפעימה הראשונה ואפשרה לראשונה כניסה של 10,000 עובדים ממדינות ללא הסכם. מאז התאחדות הקבלנים מקיימת מבחנים למועמדים מהודו וסרי לנקה. אבל במסגרת התוכנית להאצת ענף הנדל"ן מבקשים באוצר ובמשרד השיכון להכפיל ואולי אף לשלש את מספר העובדים הזרים במסלול הפרטי. אלא שבבדיקה של "כלכליסט" נמצא כי במשרד המשפטים מערימים כעת קשיים על המהלך הזה. קיים חשש מסחר וניצול של העובדים, וכן כניסה לא מבוקרת שתתגלגל בסופו של דבר להגירה בלתי חוקית של אלפי זרים.
זהו לא המכשול היחיד שתוכנית הנדל"ן עוד צריכה לעבור. סוגיה נוספת במחלוקת היא המנגנון לסבסוד עלויות פיתוח המגרשים בפריפריה הרחוקה. התוכנית תקצה כמיליארד שקלים למימון פיתוח במגרשים בפריפריה. המימון הזה נחוץ בערים דוגמת קרית שמונה וירוחם משום שבהן מכרזים של רשות מקרקעי ישראל לבנייה למגורים נכשלים. מחיר המגרשים כולל עלויות הפיתוח לעומת ההכנסות ממכירת דירות פוגם ברווחיות. היכולת להשיא רווחים פוחתת עוד יותר מכיוון שבממשלה מבקשים לשווק את המגרשים במתכונת של דירה בהנחה - כלומר הקבלנים חייבים למכור חלק מהדירות במחיר קבוע מראש וזול בכ־500 אלף שקל ממחיר השוק.
כדי לפתור זאת התוכנית להאצת הנדל"ן כוללת מענק של כ־50 אלף שקל לדירה לסבסוד עלויות הפיתוח. המענק הזה יתווסף למענקים שקבלנים מקבלים כבר היום - למשל באזורי עדיפות לאומית יש הנחה של 50% על מחיר הפיתוח. כל המענקים כולל החדשים יצרו מצב שהמדינה תישא בעלויות פיתוח המגרשים בפריפריה הרחוקה. היו הסכמות על המודל הזה בין אנשי אגף תקציבים למשרד השיכון, והערכות היו כי הוא יאפשר בנייה של 15 אלף דירות במחיר מוזל. אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לבחון מחדש את התוכנית הזו ולוודא כי היא תצליח לספק כ־8,000 דירות בפריפריה במחיר של עד 800 אלף שקל. סמוטריץ' גם ביקש לוודא שהמנגנון הזה יעבוד ביהודה ושמרון. תיקון טכני של הכללים שמאפשרים לקבל את המענקים האלה סלל את הדרך להכנסת ישובים מיו"ש, אך גם ערים אחרות שללא התיקון היו בחוץ.
בתחום המיסוי מקודם חוק שיקבע את מס הרכישה שמוטל על משקיעי נדל"ן לשיעור של 8%. כיום המס הזה קיים אך מתוקף הוראת שעה שתפוג בסוף השנה. התקווה היא כי המרת ההוראה הזמנית לחוק קבוע תחזיר לשוק משקיעים שקרובים לעסקה אך חיכו בתקווה שהמס יופחת. בנוסף מס שבח שמוטל על הכנסות ממכירת דירות מועד הרכישה שלהן היה לפני 2014 יעלה בהדרגה בארבע פעימות החל מינואר 2026.
