הכובע הכפול של מכון התקנים: נתן אישורים לעגורנים - וגם חוות דעת למשטרה בתאונות שלהם
הכובע הכפול של מכון התקנים: נתן אישורים לעגורנים - וגם חוות דעת למשטרה בתאונות שלהם
לפי הפרקליטות, המכון יפסיק לתת חוות דעת בתאונות לנוכח ניגוד העניינים שלו. ההחלטה נוגעת רק למקרים של תאונות עתידיות
פרקליט המדינה והמשטרה החליטו כי מחשש לניגוד עניינים, מכון התקנים לא יוכל להיחשב בעתיד כגורם מומחה ולספק חו"ד למשטרה על מקרי תאונות עגורנים הנחקרים על ידיה. ההחלטה מגיעה כשנתיים לאחר פנייתו בעניין של עו"ד המייצג את משפחתו של סרגיי סמיונוב ז"ל, אחד מארבעת הרוגי תאונת העגורן באתר בנייה ביבנה.
כבר יותר מעשור שמכון התקנים הוא הגורם המרכזי המאשר את כניסתם של עגורנים לישראל וגורף מכך הכנסות לא מעטות תוך שהוא נמצא בקשר יומיומי עם היבואנים. לפי הערכות, עבור כל בדיקת תקינות של מנוף משלמים היבואנים למכון התקנים 50-15 אלף שקל בהתאם למסלול התקינה.
לצד זאת, במרבית התאונות שבהן היו מעורבים עגורנים, יחידת פלס בלהב 433 במשטרה פנתה לאחר התאונה אל מכון התקנים, כדי שזה ישמש כמומחה מטעמה. כך קרה בתאונה הקשה שהביאה למותם של ארבעת העובדים אשר עסקו בפירוק המנוף ביבנה, בתאונה שבה נהרגה נטע רוטמן מקריסת עגורן בעת שנסעה ברכבה בכפר סבא וכן בתאונת קריסת העגורן בבת ים, שבעקבותיה נקטעה רגלו של המפעיל.
מבין חוות דעת שסיפק מכון התקנים, זו של התאונה ביבנה היא אחת הדוגמאות שמהן עולה חשש לניגוד עניינים, כפי שגם כתב עו"ד ישראל אסל המייצג כמה נפגעי תאונות ומשפחות הרוגים בתאונות עגורנים, ליועמ"ש. מכתבו של אסל נשלח לאחר שהפרקליטות הודיעה כי לנוכח חוות הדעת של המכון, שלפיה האחריות לתאונה מוטלת על ארבעת טכנאי העגורן שנהרגו, הוחלט לסגור את התיק הפלילי. אסל דרש שלא יאפשרו למכון להגיש חוות דעת בנושא, מאחר שהוא אישר את הבאת העגורן לישראל בתמורה לתשלום מהיבואן, ואם לא די בכך, אחד מעובדי המכון נחקר במשטרה ונמצא כי שוחח עם היבואן מיד לאחר התאונה. העגורן שקרס בתאונה ביבנה יוצר על ידי חברת פוטיין, והוא מהנפוצים באתרי הבנייה בארץ. הוא מיובא על ידי חברת קומסקו.
לפי מכתב של המשנה לפרקליט המדינה עדי שגב, למרות ההחלטה - אין שום כוונה לפתוח תיקים שבהם מכון התקנים שימש כמומחה בעבר. "אין בהחלטת המשטרה כדי ללמד כי בהכרח היה ניגוד עניינים במקרי עבר, או כדי להטיל דופי במומחי המכון התקנים, אלא יש בה רק כדי להבהיר כיצד בכוונתה להתנהל בעתיד".
טענה נוספת שעלתה מצדו של אסל היא כי מכון התקנים לא בודק את הכלים בשטח ומסתמך בעיקר על מסמכים. לאור זאת, הוא טוען כי בעשור האחרון עברו כל הבדיקות מהטכניון אל מכון התקנים.
נוהל יבוא העגורנים לישראל נקבע על ידי משרד העבודה ב־2010 וקבע שני מסלולי יבוא עיקריים — אדום וירוק. המסלול הירוק נועד לכל יצרן בעל ותק של למעלה מ־15 שנה, המוגדר כ"בעל מוניטין" ומייצר לפחות חמישה דגמים שעומדים בתקן האירופי. המסלול מאפשר להכניס לארץ דגמים ללא בדיקה - רק הצהרה שהוא ייצר את העגורן. מנגד, מי שיבחר במסלול האדום יידרש לעשרות בדיקות הכוללות, בין היתר, הטסה של נציג מכון התקנים לבדיקת הדגם בחו"ל. בעבר כבר נטען כי יש לבטל את המסלול הירוק כדי למנוע כניסה של עגורנים ישנים או עגורנים שמורכבים מחלקי חילוף שונים. עד כה טרם בוטל המסלול המדובר.
ממכון התקנים נמסר כי ילמד את ההחלטה וכי לגבי התאונה ביבנה - מדובר בהליכים משפטיים שעדיין מתנהלים ולא ניתן להתייחס למקרה.
