המבנה בו שכן המלון המיתולוגי בשבי ציון שאירח את קירק דאגלס וסופיה לורן - בסכנת הריסה
המבנה בו שכן המלון המיתולוגי בשבי ציון שאירח את קירק דאגלס וסופיה לורן - בסכנת הריסה
בית דולפין הוקם ב-1942 והפך למוסד משגשג. היום תדון הוועדה המחוזית בתוכנית המציעה להרוס את המבנה ולהקים חדש במקומו בשטח של כ-13 אלף מ"ר ועוד 3,00 מ"ר מתחת לקרקע - פי 3 משטח הבינוי הקיים. ועד שבי ציון מתנגד: "התוכנית תביא להתפוררות היישוב ולנטישת תושבים"
הוועדה המחוזית צפון עתידה לדון היום (ד') בתוכנית לבניית מבנה מלון חדש באתר בית המלון המיתולוגי בית דולפין ביישוב שבי ציון, ליד נהריה.
מדובר בחטיבת קרקע נדירה ביותר בשטח של 17 דונם, ממש על חוף הים. התוכנית מציעה בינוי מבנה חדש בשטח של כ-13 אלף מ"ר ועוד 3,000 מ"ר בתת הקרקע - פי 3 משטח הבינוי הקיים. הוראות התוכנית מסבירות כי התוכנית מעדכנת את התב"ע הקיימת בהתייחס לחוק החופים ומרחיקה את הבנייה החדשה מרחק של 100 מטר מקו המים. יזמי התוכנית הם אנשי העסקים שוקי חזן ורמו בן שושן. על התוכנית החדשה חתום משרד פייגין אדריכלים, שתכנן גם את מלון דוד אינטרקונטיננטל בת"א ומלון בראשית במצפה רמון.
תיק התיעוד המקדים לפרוייקט, שנערך ע"י האדריכל אייל זיו, מספר כי היישוב שבי ציון נוסד במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולים מגרמניה. הפנסיון בית דולפין הוקם ב-1942 ע"י יזם ממוצא רומני בשם גרינבלט, והיו בו 12 חדרים גדולים. ב-1950 רכש את המקום מפיק הסרטים הדרום־אפריקאי נורמן לוריא. בתקופת זו בית דולפין שיגשג ונהפך למוסד שבו ביקרו פוליטיקאים וידוענים אחרים כמו השחקנים דני קיי, קירק דאגלס וסופיה לורן. ב-1964 המלון נקנה ע"י חיים ודויד שיף, ובתחילת שנות ה-70 נרכש ע"י קופת-חולים כללית שהפעילה אותו כבית הבראה לחברי ההסתדרות. בהמשך שימש המבנה כמרכז קליטה לעולים, עד שננטש סופית לפני כ-40 שנה. כיום השטח בבעלות פרטית, אך נטוש כמעט לחלוטין, פרט למספר מבנים קטנים, ששופצו והפכו למלון דולפין וילג'.
על אף ההיסטוריה העשירה של המקום, עורך תיק התיעוד המקדים לא ממליץ על שימור כל המבנים הקיימים: "מומלץ לשמר את מגדל השמירה. שאר המבנים אינם בעלי ערך אדריכלי מיוחד אך בעלי ערך תרבותי והיסטורי. מומלץ לקיים אזור לזיכרון היסטורי במלון, אולי אף להשתמש בשמו המקורי".
האדריכל גיא שחר, מנהל מחוז חיפה, גליל מערבי ומנשה במועצה לשימור אתרים, מסר לכלכליסט: "למתחם בית דולפין חשיבות רבה, הן ברמה הלאומית כמוקד מלונאות ותיירות מרכזי בהיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל, והן ברמה האזורית והמקומית. ערכי המתחם השתקפו גם במסמך התיעוד שנערך לאחרונה למתחם. מבחינה עסקית, הערך הכלכלי של שילוב מבנים היסטוריים במיזמי תיירות אינו מוטל בספק, ודוגמות מוכחות לכך ניתן למצוא במועצה האזורית מטה אשר, לרבות בשבי ציון עצמה: השדרה ההיסטורית בשבי ציון, הכוללת גם את בית דולפין, זרועה מבנים היסטוריים ששומרו, שוקמו וקיבלו חיים ושימושים מסחריים ותיירותיים חדשים, בהתאם למגמה ההולכת ומתרחבת בכל העולם".
הוועד המקומי של היישוב שבי ציון מתנגד אף הוא לתוכנית המקודמת: "המושב נחרד מהיקף הבנייה המבוקש בתוכנית זו. התוכנית הנדונה להפקדה הנה 'זאב בעור כבש'. לכאורה תהליך תמים של 'הצרחת שטחים' ותוספת שטחים שניתן יהיה לקבלם בהיתר בנייה, אך בפועל מדובר על שילוש שטחי הבנייה לעומת התוכנית הקיימת. וכל זאת בחלקה הנמצאת 75 מטר מחוף הים, ובוודאי בקו 300 מטר של הסביבה החופית. 'הזאב' הינו תוכנית חדשה, וכך צריך לבחון ולטפל בה, בהיקפים בלתי סבירים אשר לא תעמוד בשום סטנדרט תכנוני מקובל היום, היא סותרת את כל הנחיות של התמאו"ת החלות על המושב כהגדרתו בסביבה חופית ויישוב כפרי.
אין מדובר על מתחם הנמצא בפאתי היישוב, או לידו - המלון המוצע נמצא בטבורו של היישוב, בין המכולת לגני הילדים וחוף הרחצה. התוכנית תשפיע באופן שהוא לא פחות מהרסני על המושב, ותביא להתפוררות היישוב ולנטישת תושבים בסופו של דבר. מאז ומתמיד היתה מלונאות בשבי ציון, וגם כיום כבר פעילים 100 חדרי מלון. היישוב אינו נגד מלונאות – אלא נגד הגדלת הזכויות הפרועה אשר מבקש היזם. אנו קוראים בצעקה לעזרה לחברי הוועדה שלא לתת יד ולהתנגד להפקדת התוכנית מכל וכל".
