בנק ישראל מוטרד ממינוף גבוה ליזמים, ומעלייה ברמת הסיכון בתיק המשכנתאות של הציבור
בנק ישראל מוטרד ממינוף גבוה ליזמים, ומעלייה ברמת הסיכון בתיק המשכנתאות של הציבור
הבנק פרסם היום את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של השנה: הזכיר את הצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים במרץ, כשהאחרונים יצטרכו לדרוש מהיזמים הקצאות הון נוספות תמורת מימון קרקעות בהלוואות בסכום גבוה; כמו כן, הבנק לא ביצע רכישות דולרים מאז פברואר
בנק ישראל פרסם היום את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2022. בכל הנוגע לשוק הדיור, מציינים בבנק כי היתה ירידה מסוימת בהיקף המשכנתאות לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022, אך עדיין מדובר ברמה גבוהה מאוד בהשוואה לשנים קודמות. בבנק חוזרים ומציינים כי העלייה במחירי שכר הדירה עדיין מתונה בהשוואה לאינפלציה ובהשוואה לעליית מחירי הדיור. (הבנק מסתכל על כלל שוכרי הדירות, ולא רק על החוזים של הדיירים החדשים).
הנקודה החשובה בנוגע לשוק הדיור הישראלי היא שהבנק רומז כי ישנה עלייה ברמת הסיכון של תיק המשכנתאות של הציבור, עלייה בשיעור המימון מערך הנכס (LTV) ועלייה בשיעור ההחזר מההכנסה הפנויה (PTI). אך הבנק מוטרד יותר מעליית הסיכון בעולם האשראי לבינוי ונדל"ן (כלומר, ליזמים ולחברות), למרות עליית הריבית. ובבנק רואים המשך גידול באשראי לבינוי ונדלן. הבנק הזכיר בדו"ח את הצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים במרץ האחרון, לפיהם הבנקים יצטרכו לדרוש הקצאות הון נוספות בגין מימון קרקעות במינוף גבוה.
בסוף הדו"ח מציגים חוקרי הבנק המרכזי מחקר הבודק את הקשר בין האינפלציה בארה"ב ובגוש האירו לבין האינפלציה בישראל. המחקר העלה כי הקשר בין אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ופירות וירקות) בישראל לבין זו באירופה וארה"ב חלש למדי. אך הקשר בין האינפלציה הכללית בישראל לבין האינפלציה באירופה וארה"ב חזק יותר.
הדו"ח סוקר את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מאז תחילת השנה, אך לא מנדב מידע נוסף לגבי מדיניות הבנק המרכזי בעתיד, או שיקוליו בעבר. והוא בעיקרו מהווה סיכום של החלטות הריבית ושל דיוני הריבית שמתפרסמים כשבועיים אחרי החלטת הריבית.
הסקירה מלמדת כי הבנק המרכזי הבחין בלחצים לעליות שכר בחודש מאי, ובמהלך המחצית התגבשה ההבנה כי האינפלציה נובעת גם מצד הביקוש המקומי, כפי שאפשר לראות בכך שחלק עיקרי מהאינפלציה נובע מהסעיפים שאינם אנרגיה.
ניתן לראות איך עליות המחירים בקבוצה 'שאר הסעיפים' הפכו להיות משמעותיות יותר ויותר. קבוצת 'שאר הסעיפים' כוללת את הריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, אחזקת דירה ותחבורה (ללא רכיבי אנרגיה), או במילים אחרות עליית המחירים בקטגוריה זו מלמדת על אינפלציה בצד הביקוש.
בנק ישראל לא ביצע רכישות דולרים מאז פברואר. ינואר היה החודש האחרון בו ביצע רכישת דולרים בהיקף של 0.4 מיליארד דולר, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2022 שפירסם היום הבנק.
במהלך תקופה זו השקל חווה פיחות אל מול הדולר. הפיחות בשקל מהווה את אחד הגורמים לאינפלציה, שכן מחירם השקלי של מוצרי הייבוא עולה. הוועדה המוניטרית מעריכה שהיחלשות השקל נובעת מכך שהמשקיעים המוסדיים והזרים רכשו הרבה דולרים בעקבות הירידות במחירי המניות בעולם. (ירידות המחירים של המניות מחייבות את הגופים המוסדיים למכור חלק מהאחזקות שלהם, וממילא גדל הביקוש לדולרים).
