"בוזזים את כל מה שיש בקופה, זה מטורף": 17 הערים הגדולות יוצאות לקרב נגד הממשלה
"בוזזים את כל מה שיש בקופה, זה מטורף": 17 הערים הגדולות יוצאות לקרב נגד הממשלה
בעקבות כוונת המדינה להלאים את הארנונה העסקית ולכפות קידום של התחדשות עירונית על הערים - גם ללא הסכמתן - משביתות הערים הגדולות את מחלקות התכנון החל מהבוקר. בין היתר, לא יקודמו תוכניות בנייה ולא יינתנו היתרים. ראש עיריית חולון מוטי ששון: "רוצים להלאים את השלטון המקומי, זו סכנה לקיום המדינה"
"יש פה תהליך של ביזה, בוזזים כל מה שיש בקופה בלי סנטימנטים, והטירוף של השלטון המרכזי הגיע לשלטון המקומי. הם השתגעו? הם לא חיים במציאות", כך התייחס הבוקר ראש עיריית חולון מוטי ששון לכוונת המדינה לפגוע קשות ברשויות המקומיות החזקות בישראל במסגרת חוק ההסדרים.
בין היתר, מתכוונת המדינה להלאים את הארנונה העסקית של הרשויות, ולכפות עליהן קידום פרויקטים של התחדשות עירונית - גם ללא הסכמתן.
על הרקע הזה, מושבתות החל הבוקר - באופן חסר תקדים - מחלקות התכנון ב-17 ערי פורום ה-15 (הערים החזקות בישראל), ובהן תל אביב, חיפה, כפר סבא, באר שבע, הרצליה, פתח תקווה, חדרה, רמת השרון, חולון וגבעתיים. המשמעות היא שמהבוקר לא ניתן לקדם שום תוכנית בנייה, לא יינתנו היתרים או אישורי תחילת עבודה וגם לא אישורים לרישום בטאבו. כוונת הרשויות החזקות היא להרחיב את השבתת מחלקות התכנון גם לערים שאינן חברות בפורום ה-15, וזאת החל מיום חמישי הקרוב.
"זה הולך להיות דבר מטורף, סכנה לקיומה של מדינת ישראל"
בין הנושאים המקודמים בחוק ההסדרים, שמעוררים את התנגדות ערי פורום ה-15, ניתן לציין את העברת ההכנסות מארנונה עסקית של רשויות מצליחות לקרן מיוחדת שתעניק מענקים לכל רשות שתבנה יחידת דיור; הסמכת מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לאשר ולקדם פרויקטי פינוי בינוי או כל פרויקט התחדשות עירונית אחר ללא הסכמת העירייה וללא אישורה; הקמת ועדה ממשלתית שתיתן היתרי בנייה במקום העיריות והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה אם הוועדה תחליט שהוועדה המקומית "איטית"; ביטול מעמד המשרד להגנת הסביבה בכל מוסדות התכנון; פגיעה בסמכות פקיד היערות העירוני; פריצת כל מגבלות הרעש בפרויקטים שיוגדרו על ידי הממשלה כלאומיים ופרק הקובע שגופים הקשורים בהקמת או בניית תשתית לאומית יוכלו לפעול בתוך ערי ישראל, ללא צורך בהסכמת העירייה או אישורה.
מוטי ששון, ראש עיריית חולון, נשמע מזועזע מהמהלך: "הטירוף של השלטון המרכזי הגיע לשלטון המקומי. מה זה קרן ארנונה? מה זה אומר שאני גובה כספים ומעביר אותם לאריה דרעי שר הפנים? איפה נשמע כדבר הזה? אני השקעתי יותר מ-100 מיליון שקל באזור התעשיה של חולון. אז באים אלי עכשיו ואומרים לי שאתן חצי חצי למדינה?".
ששון מגדיר את המהלך כ"השתלטות בזויה של השלטון המרכזי על השלטון המקומי. הם השתלטו על מפעל הפיס, הלאימו את הביטוח הלאומי, ועכשיו רוצים להלאים את השלטון המקומי, להפוך אותנו לאגפים במשרדי האוצר והפנים. שאנחנו נהפוך לפקידים שלהם? אני אשב בשקט? אני עובד 30 שנה מבוקר עד ערב לקדם את העיר ולפתח אותה. הם רוצים שאתן לתושבים שלי שירותים פחות טובים ממה שנתתי עד עכשיו. הם השתגעו? הם לא חיים במציאות".
ששון לא אופטימי לגבי ההמשך: "זה הולך להיות דבר מטורף. סכנה לקיומה של מדינת ישראל. יושבים שם שני אנשים ומטרטרים את המדינה. הם לא יוותרו. למה האנשים הנורמליים בליכוד יושבים בשקט? הם רוצים שהמדינה תתמוטט ותקרוס?"
רן קוניק, ראש העיר גבעתיים, רואה קשר ישיר בין חוק ההסדרים והמהפיכה המשטרית: "מדובר בגזירות דרמטיות שמראות על הרצון של השלטון המרכזי לשלוט ולא רק בהקשרים בית המשפט, אלא גם על השלטון המקומי. זה הפוך לגמרי ממה שקורה במקומות אחרים בעולם, של העברת הסמכויות לשלטון המקומי".
הדבר שהכי מפריע לקוניק זה נושא "הלאמת הארנונה": "הרעיון הוא שהם לוקחים את הכסף כדי לעודד, לכאורה, התחדשות עירונית. בחישובים שאנחנו עשינו מדובר בעוד קומבינה, שבעצם תביא את האוצר לעודפים. כלומר, הם הולכים לקחת מאיתנו הרבה יותר מאשר לתת לנו. בסופו של דבר הם מענישים עיריות שמתנהלות בצורה תקינה ומביאות הכנסות. מוטב להיות במינוסים כי יעזרו לך בכל מקרה".
משה פדלון, ראש העיר הרצליה, נמנע מלקשר את חוק ההסדרים לרפורמה המשפטית אך חוזר ומלין על כך שהמדינה לא מתפקדת: "יש רשויות אחראיות שמתפקדות בצורה איכותית ומצויינת, גם כלכלית. למה לפגוע בנו? אני יוזם הבאת חברות הייטק להרצליה, בונה בתי מלון. למה לפגוע במוטיבציה שלי? באה המדינה ודורשת להיות שותפה בהכנסות הארנונה שלי. מה המדינה נותנת לי? היא לא נותנת לי שום דבר. אני בא למנף את הכלכלה של מדינת ישראל ואתם פוגעים בי?".
לפדלון חורה התיקון שמאפשר לרשות להתחדשות עירונית סמכות לקדם תוכניות ברחבי הערים: "יש לי היום ל-30 מתחמים לבניית 13,000 יח"ד. התוכנית יצאה לפועל. אז עכשיו באה המדינה ומתערבת? בניתי עיר בישראל. את גליל ים. הבטיחו לי גשר, ביוב, אוטובוסים. אין שום דבר. המדינה לא מתפקדת. אז מה החשק שלנו להמשיך הלאה? לא מנהיגים את המדינה. המדינה לא מתנהלת".
דר' עינת קליש רותם, ראש העיר חיפה, מעידה שמצב העיר חיפה מול השלטון המרכזי אינו טוב במיוחד כבר כעת, אך החשש שלה הוא שזה רק יחריף: "קודמי בתפקיד הבינו שעדיף להם לסתום את הפה ולא לספר לתושבים מה המצב כי ממילא הם לא יצליחו לעצור שום דבר. אני נלחמת בזה, מצליחה לעצור כמה דברים ומשלמת את מלוא המחיר".
הרצון להוציא מוועדות התכנון את נציגי המשרד להגנת הסביבה ובמקומם, לשכור שרותי יועצים פרטיים מקומם אותה: "זה משהו שהדעת לא תופסת. קל מאד לקנות בכסף גורמים פרטיים במדינה הקטנה שלנו. שמעתי שהם אומרים שיבחרו רק יועצים שאין להם ניגודי עניינים. אני לא מכירה דבר כזה". מכעיס אותה גם נושא "הלאמת תחום הרישוי": "לא יתכן שגורמים ממשלתיים יחליטו מה בונים ואיפה בונים ובאיזה שכונות. אני מתמודדת עם עשרות פרוייקטי התחדשות ואני זו ששוברת את הראש איך לתת לאוכלוסיות שמגיעות הנה שרותים ציבוריים. ומי יבדוק שיש לנו מספיק מוסדות ציבור, בתי ספר, מרכזים קהילתיים, בתי תפילה".
תיקון "הלאמת הארנונה" מכעיס אותה מאד: "חיפה היא העיר השלישית בגודלה במדינה ועיר המטרופולין של הצפון. זה ברור לגמרי שברגע שילאימו לעיר הזאת את ההכנסות מעסקים ויעבירו את הכספים למקום אחר העיר תוכל לתת פחות ופחות שרותים לתושבי העיר וגם למטרופולין. אני רוצה להזכיר שלחופי חיפה מגיעים מכל המטרופולין ושעלות התחזוקה היא 40 מיליון שקל לשנה. אף אחד לא מעלה בדעתו שלא ניתן את השרות הזה ומצד שני, אף אחד לא חושב שצריך לעזור לנו".
