מנכ"ל בנק לאומי: "נדרשת תוכנית חירום ברמה הלאומית לטיפול במשבר הדיור"
מנכ"ל בנק לאומי: "נדרשת תוכנית חירום ברמה הלאומית לטיפול במשבר הדיור"
חנן פרידמן בוועידת מרכז הנדל"ן באילת: בישראל קיים פער מתמיד בין הביקוש להיצע, בלי קשר להשפעות המלחמה. את הפער הזה יש לפתור בפתרון יסודי ובר קיימא. על הממשלה להכריז על משבר הדיור כנושא חירום ברמה הלאומית ולגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח - להשקיע בתשתיות חיוניות כדי לקרב את הפריפריה למרכז, ולקצר את ההליכים הבירוקרטיים
עברנו כולנו, ואנחנו עדיין עוברים, תקופה לא פשוטה במדינה בכלל ובמשק הישראלי בפרט. סביבת האינפלציה המאתגרת, חוסר היציבות הפוליטי וכמובן המלחמה שנמשכת כבר כמה חודשים משפיעים באופן דרמטי על כל אחת ואחד מאיתנו.
במיוחד בשל כך, אנחנו גאים על הזכות לקיים את ימי הכנס הללו באילת, שמהווים את הבמה המרכזית של ענף הנדל"ן בישראל. כולנו מייחלים ומתפללים להשבתם במהרה של החטופים, לסיומה המהיר של המלחמה ולשינוי המצב האסטרטגי סביבנו כדי שיהיה ברור ש-7 באוקטובר – לעולם לא עוד.
הענף, כפי שכולכם יודעים וחווים, נאלץ להתמודד עם תנאי מאקרו שלא היו שנים. הריבית הגבוהה שינתה ללא היכר את אופן ההתנהלות - הן של הלקוחות, הן של היזמים והקבלנים והן של המערכת הפיננסית. כולם נדרשו להתאים את עצמם למציאות החדשה.
הסוגיה שהכי מטרידה את הציבור בהקשר לענף הנדל"ן היא, כמובן - מחירי הדירות. בישראל יש תרבות דומיננטית שמעודדת בעלות על דירה. זו הפסיכולוגיה שמנחה את רוב הישראלים.
בשנה החולפת, בין השאר לאור סביבת הריבית, מחירי הדירות ירדו במקצת. עם זאת, רוב המומחים - כולל אצלנו בלאומי, התריעו כי ללא תוכנית לאומית לטיפול שורש במשבר הדיור בישראל, המחירים ישובו לעלות – ומהר משחושבים.
ואכן, הריבית שעלתה בחדות מתחילה לשנות כיוון – וכך גם מחירי הדירות. הפרסום העדכני של הלמ"ס מלפני כשבוע וחצי מעיד כי מדד מחירי הדירות עלה ב-1.2% - בכל האזורים בארץ, לא רק במרכז. את העלייה הזו אנחנו רואים זה החודש השני ברצף, וזאת אחרי 10 חודשים של ירידות מחירים.
הבעיה היסודית של שוק הדיור בישראל היא הפער המתמיד בין הביקוש לבין ההיצע – שרק הולך ומתרחב. גם המלחמה המתמשכת פוגעת באופן ישיר בהיצע: מחסור בעובדים, האטה במסירת פרויקטים, התייקרות חומרים ועלויות שינוע הם רק חלק מהשפעות המלחמה.
נתוני הלמ"ס האחרונים מעידים כי נכון לסוף 2023, שלושה חודשים אל תוך המלחמה, כ-39% מאתרי הבנייה היו סגורים. בנוסף, ב-33% מהמבנים נרשמו עיכובים בגמר הבנייה, כאשר יותר ממחצית העיכובים היו על רקע המצב הביטחוני.
אנחנו בלאומי ליווינו את ציבור רוכשי הדירות וגם אתכם, ראשי ענף הנדל"ן, במהלך המלחמה, וגם בתקופה המאתגרת שקדמה לה. נמשיך כמובן ללוות אתכם גם בהמשך.
עם פתרונות גמישים ומותאמים לאתגרי התקופה, עם שירות בלתי מתפשר מסביב לשעון ועם ניתוח מושכל של האתגרים שניצבים בפתח – אנשי המקצוע המסורים שלנו עושים מעל ומעבר כדי לסייע ללקוחות שלנו לצלוח כל משבר.
זו התחייבות אמיתית שלנו שמגובה גם במעשים בשטח.
אבל שוב – בישראל קיים פער מתמיד בין הביקוש להיצע, בלי קשר להשפעות המלחמה. הפער הזה אינו גזירת הגורל. הוא אינו כוח עליון. הוא תוצאה של אי קבלת החלטות לאורך שנים. הוא יכול להשתנות במהרה, אם יתקבלו החלטות פשוטות יחסית ואלו יבוצעו בקפידה וביעילות.
את הפער הזה יש לפתור בפתרון יסודי ובר קיימא, ולשם כך - על הממשלה להכריז על משבר הדיור כנושא חירום ברמה הלאומית ולגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. נדרש להשקיע בתשתיות חיוניות, כדי לקרב את הפריפריה וערי הלוויין למרכז, ולא פחות חשוב מכך - לקצר את ההליכים הבירוקרטיים, רעה חולה שיש לעקור מן השורש.
בישראל פועלות יותר ממאה ועדות לתכנון ולבנייה, כאשר משך הזמן הממוצע שנדרש לקבל היתר בנייה עומד על יותר מ-400 ימים. מדובר בפרק זמן שהוא ארוך פי שלושה מהממוצע במדינות המערב. הסחבת הזו גורמת לכך שעובר פרק זמן ממושך, ממושך מדי, מרגע רכישת הקרקע ועד לתחילת הבנייה.
בפרק הזמן הזה צריך לשלם את הריבית על ההלוואה למימון הקרקע ועל ההוצאות הנלוות - והעלות הזו מתגלגלת לצער כולם לרוכשי הדירות. רק הריבית הזו לבדה מהווה מעל 5% ממחיר הדירה.
כאשר מצוקת הדיור רק הולכת וגדלה ופתרון לא נראה באופק, אני חושב שכולם מבינים את ההשלכות ההרסניות של הסחבת הבלתי נסבלת הזו.
רק תוכנית חירום ברמה הלאומית, עם הגדרת יעדים ברורה, בטווחי זמן הגיוניים, מבוססת נתונים ומדדי ביצוע תוכל לסייע לנו לצאת מהמשבר ארוך השנים שאנחנו חווים.
