אלקין: "משרד המשפטים עדיין לא אישר הפחתת הרוב בפינוי-בינוי"
אלקין: "משרד המשפטים עדיין לא אישר הפחתת הרוב בפינוי-בינוי"
בכירים במשרד המשפטים התנגדו בעבר להפחתת הרוב הנחוץ לתביעת דייר סרבן בפינוי-בינוי ומבדיקת כלכליסט עולה כי גם כעת יש במשרד גורמים שסבורים כי רוב של 51%, לעומת 80% כיום, הוא נמוך מידי
שר הבינוי זאב אלקין הודיע על כוונתו לתקן את החוק כך שהרוב הנחוץ לתביעת דייר סרבן בפרויקט פינוי-בינוי יירד מ-80% מהדיירים כיום ל-51%. אבל מבדיקת כלכליסט עולה כי במשרד הבינוי עוד לא הגיעו להסכמות בעניין עם משרד המשפטים, הגוף שאמון על החקיקה בתחום הזה. במענה לפניית כלכליסט השיב אלקין: "אנחנו אחרי הסכמות עם האוצר ולפני הסכמות עם משרד המשפטים".
הנקודה הזו קריטית ומעמידה בסימן שאלה את סיכוייו של המהלך. בכירים במשרד המשפטים התנגדו בעבר להפחתת הרוב הנחוץ לתביעת דייר סרבן בפינוי-בינוי ומהבדיקה שלנו עולה כי גם כעת יש במשרד גורמים שסבורים כי רוב של 51% הוא נמוך מידי.
הסעיף בחוק הפינוי והבינוי שעוסק בהתמודדות עם דייר סרבן נוצר כדי לתת מענה למקרה שבו דייר בודד או קבוצה קטנה של דיירים מונעת קידומו של הפרויקט בניגוד לעמדת רוב הדיירים. התנגדות מיעוט קטן מאפשרת לסחוט את היזמים ולקבל בתמורה להסכמה לפרויקט זכויות ניכרות ולא שוויוניות בהשוואה לדיירים אחרים.
כדי למנוע מצבים כאלה נקבע בחוק כי אם רוב של 80% מהדיירים (רוב מיוחס) הסכים לפרויקט הם יוכלו להגיש תביעה נגד המיעוט שמסרב לאשר את הפרויקט. בית המשפט יכול להשית על הסרבנים תשלום על הנזק שנגרם לדיירים בשל אי ביצוע הפרויקט. כמו כן בית המשפט יכול למנות אדם שיחתום על הסכם פינוי-בינוי מטעם הדיירים הסרבנים. בית המשפט יחליט כך רק לאחר שהשתכנע כי הסירוב לחתימה על העסקה לא היה סביר- כלומר הוצעו לסרבנים הצעות שיווניות והם לא קופחו.
חוק ההסדרים שאושר בחודש שעבר בממשלה והוגש לאישור הכנסת כולל תיקון של החוק כך שהרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן יצטמק ל-66%. עוד לפני שהתיקון הזה אושר בכנסת אלקין מבקש לתקנו כך שהרוב הנחוץ לתביעת דייר סרבן יהיה כאמור 51%. נשאלת השאלה האם הצהרתו, שעדיין לא קיבלה אישור משר המשפטים, אינה עוד עז לצורכי מו"מ בוועדת הכנסת שתדון בחוק.
רוב של 80% אינו מספיק לפתרון בעיית הדייר הסרבן
התיקון שמופיע בחוק ההסדרים לסעיף דייר סרבן נוצר בעקבות דו"ח שפרסם אשתקד צוות בינמשרדי שאותו הוביל משרד המשפטים ונועד לתת מענה משפטי לחסמים בתחום ההתחדשות העירונית.
הצוות הגיעה למסקנה כי רוב של 80% אינו מספיק לפתרון בעיית הדייר הסרבן משום שעד השגת חתימות של רוב מיוחס חולפים לעיתים קרובות שנים שבהן היזם מוציא מכספו סכום לא מבוטל. לאחר תקופה כה ארוכה והוצאה לא מבוטלת יזמים מעדיפים לוותר על הליכים משפטיים שבעצמם עשויים להמשך חודשים אם לא שנים. לכן על אף היכולת לתבוע דייר סרבן עדיין מעדיפים להיכנע לסחטנות שלו.
לאור זאת הצוות המליץ להפחית את הרוב הנדרש ל-66%. הנימוק לכך הוא כי זהו "איזון אינטרסים שבין שמירה על זכויותיהם של יתר הדיירים בבניין, המעוניינים בקידום העסקה, לבין זכותו של בעל דירה, שסירובו הוא בלתי סביר".
כעת נשאלת השאלה האם הפחתת הרוב הדרוש ל-51% אינה הפרה של האיזון בין זכויות הרוב לזכויות המתנגדים. אם 49% מהדיירים מתנגדים לפרויקט, כלומר כמעט מחצית מהמתחם, קשה יהיה לטעון כי כולם סחטנים. הגיוני להניח כי התנגדות מבוססת על שיקולים אחרים לגיטימיים.
