בלעדי האוצר ורמ"י במחלוקת על 2 מיליארד שקל בשנה
בלעדי
האוצר ורמ"י במחלוקת על 2 מיליארד שקל בשנה
תשלומי חלף השבחה שרשות מקרקעי ישראל מעבירה לעיריות לאחר שיווקי קרקע עומדים כיום על 12%. רמ”י מעוניינת להגדילם ל־20% כדי לעודד עיריות להרחיב את הבנייה למגורים בשטחיהן, אך האוצר מסרב בטענה שהן כבר נהנות מייקור הקרקע
מחלוקת בין משרד האוצר לרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) על גובה התשלומים לעיריות במקרה של שיווק קרקעות.
תשלומי חלף ההשבחה שרמ”י מעבירה לעיריות עומדים כיום על 12% מהשיווקים. רמ”י מעוניינת להגדילם ל־20% במטרה לעודד את העיריות להגדיל את הבנייה למגורים בשטחיהן, אך האוצר מסרב בטענה שהעיריות כבר נהנות מהעלייה במחירי הקרקעות. הפער שבמחלוקת מסתכם בכ־2 מיליארד שקל בשנה.
תשלום חלף השבחה ניתן לעיריות בעקבות השבחת הקרקע לאחר שהיא שווקה למגורים. כשמדובר בבעלי קרקע פרטיים התשלום נקרא היטל השבחה, וגובהו 50% מערך ההשבחה. כשמדובר בקרקע מדינה התשלום נקרא חלף היטל השבחה, וגובהו 12% מההכנסות משיווק באותה רשות. התמורה המתקבלת לעיריות משמשת אותן להשקעה בתשתיות הנדרשות לקליטת תושבים חדשים.
כפי שנחשף ב”כלכליסט” באוגוסט, ינקי קוינט, מנכ"ל רמ”י, הציע כבר בשנה שעברה להגדיל את התשלום לרשויות המקומיות ל־20%-15%. משרד הבינוי ורמ"י ניסו להעלות החלטה ברוח זו לאישור מועצת מקרקעי ישראל בישיבה הקרובה, אלא שמשרד האוצר מתנגד למהלך, ולכן הצעת ההחלטה לא תובא למועצה הקרובה. וממילא ההחלטה לבדה אינה מספיקה, שכן צריך גם תיקון חקיקה.
ראשי הערים מברכים
בשנה שחלפה רמ"י רשמה זינוק מרשים בהיקף הקרקעות לבנייה למגורים שהיא שיווקה. בעקבות זאת וגם בהשפעת עלייה של מחירי הקרקע, הכנסותיה האמירו ל־29.35 מיליארד שקל. שיא היסטורי, שגדול ב־141% מההכנסות בשנת 2020, וב־44% מהשיא הקודם שנרשם ב־2017.
רוב הכנסות רמ”י הן משיווק קרקעות, כך שבהערכה גסה עבור השיווקים בשנת 2021 היא תשלם לרשויות המקומיות כ־3.5 מיליארד שקל. על פי עמדת רמ”י, יש להעלות את חלף היטל ההשבחה ל־20%, שיעור שהיה מייצר אשתקד תשלומים של כ־5.8 מיליארד שקל. בהנחה שמחירי הקרקע לא יירדו, וקצב השיווקים יישמר, המחלוקת בין רמ"י לאוצר היא על יותר מ־2 מיליארד שקל.
על ידי העלאת חלף היטל ההשבחה רמ"י מבקשת להגביר את המוטיבציה של ראשי הערים לחתום עמה על הסכמים לשיווק קרקעות לבנייה למגורים. התמורה המוגדלת לעיריות תאפשר להן להיערך טוב יותר לקליטת תושבים, כלומר להשקיע בתשתיות הנדרשות כמו חינוך ומבני ציבור.
מובן שהמהלך הזה זוכה לתמיכה של ראשי הערים. במכתב קצר ששלח לפני כמה שבועות לשר האוצר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, הוא כתב: "אני סמוך ובטוח כי יוזמה ברוכה זו, לצד קידום צעדים משלימים נוספים, תאפשר את האצת הפיתוח והבנייה ברשויות המקומיות".
יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד מונוסון, שבה נסגר בסוף 2021 מכרז לבניית כ־700 דירות, אמרה ל”כלכליסט”: "אחד הנימוקים להתנגדות ראשי הרשויות לבינוי החדש הוא הצורך במימון של הקמת מבני חינוך וציבור, תקציב שאותו אני צריכה לבקש ממשרדי הממשלה. גם כשמבטיחים לנו בהסכם גג שנקבל את התקציב, רק משרד השיכון מעביר אותו בזמן. את יתר הסכום אני צריכה לבקש ממשרדי הממשלה, ובמיוחד ממשרדי החינוך והתחבורה, והם מצדם לא מעבירים לנו אותו בטענה כי לא קיבלו את התקציב מהאוצר. הבעיה אינה רק בעיתוי שבו אנו מקבלים את התקציב, אלא גם בכך שמשרד החינוך לא נותן מספיק כסף. אני רוצה לבנות מרחבי למידה מתקדמים, ספרייה או היכל תרבות, את זה אוכל לעשות רק מכספי החלף. רמ"י שיווקה אצלנו קרקע במחיר של כמעט 2 מיליון שקל קרקע ליחידת דיור. למי שקונה דירה במחירים האלה מגיעה איכות חיים. ברגע שנדע שיש מספיק תקציב, זה יעודד את ראשי הרשויות לקדם בנייה בשטחן".
מנגד, במשרד האוצר רואים ביוזמה הזו שליפה מהמותן. ראשית, משום שלטענתם לא הוכנה עבודה יסודית שמתארת את החוסרים התקציביים של הרשויות המקומיות; שנית, משום שבשנים האחרונות בעקבות עליית מחירי הקרקעות הכנסות הרשויות המקומיות מחלף היטל השבחה צמחו בעשרות אחוזים בהתאם לעלייה בשווי הקרקעות. בסך הכל לרשויות באזורי הביקוש יש מספיק הכנסות לפיתוח שכונות חדשות. בפריפריה, שבה הקרקע זולה יותר, חלף היטל ההשבחה נמוך בהתאם, והעלאתו בכמה אחוזים לא תפתור את הבעיה.
הצעה לתשלום דיפרנציאלי
בשנה שעברה שווקה למשל קרקע לבניית כ־1,500 דירות על חורבות שדה דב בתל אביב. הכנסות רמ”י מהשיווק הזה עמדו על 4.4 מיליארד שקל, כך שתל אביב צפויה לקבל כ־500 מיליון שקל חלף היטל השבחה, שהם כ־330 אלף שקל לדירה. אם שיעור החלף היה 20%, תל אביב היתה מקבלת מעל 800 מיליון שקל, שהם מעל 500 אלף שקל לדירה. לעומת זאת, לאחרונה נסגר מכרז לכ־500 דירות במעלות תרשיחא, שהניב לרמ”י 90 מיליון שקל. העירייה תקבל כ־11 מיליון שקל חלף היטל השבחה, 20 אלף שקל לדירה.
העלאת חלף היטל ההשבחה ל־20% היתה מייצרת לעירייה עוד 7 מיליון שקל, או כ־40 אלף שקל לדירה. לכן אחד הפתרונות שאליו מכוונים באוצר הוא חלף היטל השבחה דיפרנציאלי במטרה לצמצם את הפערים. ברמ"י סבורים כי הרעיון הזה אולי טוב על הנייר, אך הוא מסובך לביצוע ולא יעבור את ראשי השלטון המקומי.
