סגור
שרת המשימות הלאומית אורית סטרוק 19.2.23
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק. חבירה פוליטית (צילום: יואב דודקביץ)

מצוקת הדיור בשיא והממשלה שוב מקדמת הטבות להתיישבות הכפרית

למרות מצוקת הדיור, כישלון שיווק המגרשים והירידה בהתחלות הבנייה, הדיון במועצת מקרקעי ישראל מחר יתמקד בהקלות להתיישבות הכפרית, שתרומתה לפתרון המשבר זניח

שמונה מתוך 14 ההצעות שמונחות על שולחנה של מועצת מקרקעי ישראל לקראת הדיון מחר הן כאלה שעיסוקן העיקרי הוא בהקלות שיוענקו למגזר הכפרי, בעיקר בפריפריה, כך עולה מסדר היום שפורסם. מועצת מקרקעי ישראל מתכנסת בסך הכל מספר פעמים בשנה ולכן הנושאים שבחרה להעלות בישיבתה הקרובה מעלים תהיות רבות. המגזר הכפרי, בניגוד לבנייה על קרקעות פנויות או התחדשות עירונית, מעולם לא נתפס על ידי גופי התכנון או על ידי רשות מקרקעי ישראל כמקור שממנו תבוא הישועה בכל הקשור למשבר הדיור ולתוספת של יחידות דיור, והערכה היא שניתן "לגרד" ממנו בקושי ובזמן רב כמה עשרות אלפי יחידות דיור.
הסיבה שההצעות הללו עולות כעת היא פוליטית ומקורה בחבירה של שרי ממשלת הימין - ובעיקר שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ושר האוצר בצלאל סמוטריץ - אל אנשי ההתיישבות הכפרית, קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים, רובם כידוע אינם בעלי אותה אג'נדה פוליטית. אלא שבמקרה זה, האינטרסים של הקיבוצים והמושבים דווקא משתלבים היטב עם אינטרס הציונות הדתית לייהד את הגליל והנגב. לאחרונה אף נשלח לסטרוק מכתב תודה עליו חתומים מנהיגי ההתיישבות הכפרית, בו הם מודים לה על פעילותה בנושא.
אחת הנקודות הראשונות שצפויה לעלות לדיון היא הסכמי הגג עם המועצות האזוריות. הצעת המועצה היא לחתוך את ההיקף המינימלי של יחידות דיור הנדרש לחתימה על הסכם גג במועצות מ־2,500 ל־900 בלבד, תוך יצירת מדרגות של סיוע, כך שיהיו תמריצים חיוביים לרשויות שיציעו היקף גדול יותר של יחידות דיור. מטרת הסעיף היא לעודד מועצות אזוריות להיכנס להסכמי הגג, מאחר שעד כה חלפה למעלה משנה ולא קודם אפילו הסכם אחד כזה. סעיף נוסף הוא הגדלת ההנחות על הקרקעות בפריפריה, וכצעד משלים יעלה סעיף המגדיל את מגבלת ועדות הקבלה לישובים שבהם מ־400 בתי אב עד ל־700, ואף משאיר פתח לאשר שימוש בוועדות קבלה גם בישובים גדולים יותר. נושאים נוספים שיעלו הם עיגון זכויות המגורים בנחלות במושבים ומתן אפשרות להפוך נחלות פנויות למגרשי מגורים.
סעיף נוסף שאינו עוסק בהתיישבות הכפרית מבטל את האפשרות של משפרי דיור להשתתף בהגרלות מחיר מטרה, ומחזיר את האפשרות להתמודד על דירות כאלה רק לזכאי משרד השיכון.
בתחום הדיור להשכרה, שנמצא במצוקה קשה לאור עליית שיעור הריבית במשק, הוחלט על מספר הקלות ליזמים ובהן פריסת תשלומים והורדת מחיר המינימום למגרש ככל שמספר המציעים על קרקע מסוימת גדול יותר. בדיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת בנושא טענו נציגי החברות לדיור להשכרה כי לא מדובר בהקלה שתחזיר את היזמים אל השוק, לאור עלויות המימון שהופכות פרויקטים מסוג זה לבלתי כדאיים כלכלית, ודרישתם העיקרית מהמדינה היתה לקבל הגנה מסוימת מהריבית.
אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, אמר כי המועצות האזוריות חברו לסמוטריץ' ולסטרוק לטובת מימוש אינטרסים משותפים. "נותנים לקיבוצים ולמושבים להגדיל את ועדות הקבלה ומפחיתים עבורם את התשלומים על המגרשים שיוצעו לשיווק. מבחינת פתרון למצוקת הדיור זה זניח, כמו שכונה בעיר, זה לא פונקציה. בקרית גת שווקו 6,500 דיור ביום אחד. הרחבת הבנייה בהתיישבות הכפרית אומרת שהמדינה תידרש לחלק את המשאבים שלה על פני ישובים רבים, זה עולה יותר ויבוא על חשבון ערי הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות".